שלמה בונימוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה בונימוביץ' בסיור עם סטודנטים בתל חצור. 2009.

שלמה בונימוביץ' (20 בנובמבר 19525 בדצמבר 2020) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת במזרח הים התיכון, העולם האגאי וקפריסין.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונימוביץ' היה בוגר החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1977). את עבודת הדוקטורט שלו מאוניברסיטת תל אביב כתב על "ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת: השינוי החברתי-תרבותי בחברה מרוכבת".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה שלמה בונימוביץ שותף לסקר הר אפרים, שהיה המשך של סקר החרום שנערך בשנת 1968. הסקר היה חלק ממחקר אזורי שכלל גם חפירות מחודשות בתל שילה, אותן ניהל יחד עם ישראל פינקלשטיין וצביקה לדרמן.

בין השנים 1990 – 2020 עמד בונימוביץ', בשיתוף ד"ר צבי לדרמן, בראש משלחת החפירות הארכאולוגיות בתל בית שמש. באותן שנים הועסק כסגל החוג לארכאולוגיה ולתקופה גם כראש החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בונימוביץ הרבה לעסוק בתיאוריה ובפילוסופיה שמאחורי עבודת השטח של הארכאולוגיה. הוא חיבר מאמרים רבים, כתב פרקים בספרים על תקופת הברונזה ערך וכתב מספר ספרים והעמיד דור המשך של תלמידים.

שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן בתל בית שמש. 2007.

חפירות תל בית שמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, החלו בונימוביץ' ולדרמן לחפור בתל בית שמש, מתוך הבנה כי רוב האתר כבר נחפר ומתוך כוונה לענות על מספר שאלות שנותרו פתוחות במבנה השכבות של התל ולמפות את ההקשר התרבותי של תל בית שמש[1]. החפירות התמקדו בצד הצפון מזרחי של התל שלא נחפר כלל. עם זאת, החפירות העלו שפע ממצאים שהביאו להרחבת יריעת המחקר והתארכות תקופת החפירות.

החל משנת 2008, הופעלו באתר שיטות הדמיה דיגיטלית במטרה לשחזר את מראה השרידים והממצאים ואת תהליכי בתר ההרבדה של האתר, שאפשרו, בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות, לשחזר את מראהו המשוער בעת שלבי קיומו השונים[2]. בין השאר נחשפו מקטעים נוספים של החומה שנחשפה לראשונה על ידי מקנזי, קטעי ביצורים נוספים, מבצר נוסף שנבנה מעל לחומה, ושער נוסף בצד הצפוני של התל. על פי חוקרי אוניברסיטת תל אביב ביצורים אלו מתוארכים לתקופת הברזל ב' (הממלכה המאוחדת). באתר גם נחשפה סדנת ברזל הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה באגן המזרחי של הים התיכון. ובה נחשפו כבשנים, כלי עבודה ששימשו להפקת המתכת ופריטים שיוצרו בסדנה ובהם ראשי חיצים[3].

החפירות בתל בית שמש הוסיפו נדבך נוסף לוויכוח שניטש על הכרונולוגיה של תקופת הברזל, בפרשנות שנתנו להיעדר עצמות חזיר וקרמיקה פלשתית באתר, ושינוי תיארוך הממצא. בית שמש, לפי הבנתם, הייתה מרכז תעשייתי-מסחרי אזורי פעיל תחת שלטון מרכזי יהודי, במחצית השנייה של המאה העשירית ובתחילת המאה התשיעית לפני הספירה. מציאת מערכות הגנה, אספקת מים ותעשייה בקנה מידה שאיננו אופייני לעיר שאיננה עיר-מדינה אלא עיר מחוז. מול טענת פרופ' ישראל פינקלשטיין על חוסר של ישות פוליטית שיכולה להתפרש כ"ממלכה מאוחדת", הציבו בונימוביץ' ולדרמן, חופרי תל בית שמש את מסקנות מחקרם על המבט מגבול הממלכה. לפי תפיסתם בחפירות שנערכו באתרים השוכנים על גבולות הממלכה כמו תל ירמות ותל לכיש נחשפו ממצאים המעידים בוודאות על קיומו של גוף פוליטי מרכזי ישראלי כבר מסוף המאה העשירית לפנה"ס ובתחילת המאה התשיעית לפני הספירה[4].

ביולי 2012 חשפו בונימוביץ ולדרמן בחפירות שערכו באזור, חותם, ובו דמות אדם הניצב מול "חיה גדולה עם ראש גדול וזנב מתעקל, מאוד חתולי", ומושיט ידו לעבר ראשה. החותם נמצא בשכבה המתוארכת למאה ה-11 לפנה"ס. הסמיכות הגאוגרפית והכרונולוגית למקום ולזמן בו פעל, לפי המסופר במקרא, השופט שמשון אשר שיסע "כפיר אריות" בידיו החשופות, יחד עם העובדה שלא מוכר חותם דומה ממקום אחר, רומזים, לדעת בונימוביץ ולדרמן, לכך שבאזור התרחש האירוע המיתי שמצא את מקומו בחותם ובמקרא[5].

ממאמריו באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bunimovitz, S. 1992. The Middle Bronze Age Fortifications in Palestine as a Social Phenomenon. Tel Aviv 19: 221-234.
  • Bunimovitz, S. and Faust, A. 2010. Re-constructing Biblical Archaeology: Towards an Integration of Archaeology and the Bible. In: Levy, T.E. ed. Historical Biblical Archaeology and the Future: The New Pragmatism. London, Equinox: 45-56.
  • Bunimovitz, S. 1998. Sea Peoples in Cyprus and Israel: A Comparative Study of Immigration Processes. In: Gitin, S., Mazar, A. and Stern, E., eds. Mediterranean Peoples in Transition: Thirteenth to Early Tenth Centuries BCE. Jerusalem, Israel Exploration Society: 103-113.
  • Bunimovitz, S. 2018. “Canaan Is Your Land and Its Kings are Your Servants”: Conceptualizing the Late Bronze Age Egyptian Government in the Southern Levant. In: Yasur-Landau, A., Cline, E.H. and Rowan,Y.M. eds. The Social Archaeology of the Levant: From Prehistory to the Present. Cambridge, Cambridge University Press: 265-281.

ספריו באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Finkelstein, I., Bunimovitz, S. and Lederman, Z. eds. 1993. Shiloh: The Archaeology of a Biblical Site. (Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University No. 10). Tel Aviv.
  • Finkelstein, I., Lederman, Z. and Bunimovitz, S. 1997. Highlands of Many Cultures. The Southern Samaria Survey. The Sites. (Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University No. 14). Tel Aviv.
  • Bunimovitz, S. and Lederman, Z. 2016. Tel Beth-Shemesh: A Border Community in Judah. Renewed Excavations 1990-2000: The Iron Age. (Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University, No. 34). Winona Lake, IN: Eisenbrauns.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית-שמש בגבול פלשת – תקציר, www.antiquities.org.il
  2. ^ לפענח חורבן באמצעות GIS : תל בית שמש בתקופת אל עמארנה, www.antiquities.org.il
  3. ^ "החופרים הופתעו: הנפחייה הקדומה ביותר בעולם התגלתה בבית שמש". הארץ (בעברית). 5 בספטמבר 2003. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2020. 
  4. ^ "חותם מובהק של ממלכה". הארץ (בעברית). 7 במרץ 2005. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2020. 
  5. ^ דליה מזורי, האם נמצאה הוכחה לקיום שמשון הגיבור?, באתר nrg‏, 29,7,2012