שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה הכהן צבאן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1799 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1881 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1881 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אברהם הכהן סקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שלמה הכהן צבאן – אַרְבִּי לְקַבִּיר (מכונה לעיתים: מהרש"ך; ה'תק"ס, 1799ה'תרמ"א, 1881) הוא צאצא למשפחת כהן סקלי, אב בית דין ופוסק הלכה ורב העיר דבדו שבמרוקו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי אברהם כהן סקלי ראש ישיבת דבדו ודיין בבית הדין. בגיל צעיר החל ללמד בישיבת אביו. שם לימד תלמידים רבים, מהם לימים נשאו תפקידים שונים ברחבי מרוקו.

נשא לאשה את 'לאלא עלו', בתו של רבי דוד הכהן צבאן, אחי אביו, שנודעה כמי שידעה לקרוא ולהתפלל מתוך הסידור את כל התפילות, מחזה שהיה נדיר באותה העת[1].

רבי שלמה, שהשתוקק לעלות ארצה, מכר לצורך כך את כל חפציו וארגן את בני ביתו, אך בני בני הקהילה, הצליחו שביקשו ממנו שיישאר עמם הצליחו למונעו מלעלות[2].

במכתב ששלח דיין מגדולי חכמי פאס לרב שלמה כהן, הוא חתם: "הכופף קומתו לקבל ברכתו, תיקן תקנות בדבדו, והעתיקם לחיבור, השאיר גם פסקי דין, ופירוש קצר על הרא"ם"[3].

רבי שלמה הכהן נפטר בשנת ה'תרמ"א (1881), ולא הותיר אחריו בנים ובנות[1].

את שמו "אַרְבִּי לַקְבִּיר" – הרב הגדול, (בדומה לרבי יהודה בן עטר – מרבני פאס), הוסיפו לו על מנת להבדילו מרבי שלמה הכהן צבאן מחבר שו"ת לך שלמה[4] שנולד מיד לאחר פטירתו ואף נקרא על שמו[5].

הותיר אחריו בכתבי יד ספר 'תקנות דבדו' ועוד חידושי תורה, שטרם ראו אור[6].

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אליהו רפאל מרציאנו, יחס דבדו החדש, ירושלים: מכון הרש"ם, תשנ"ז, עמ' 24
  2. ^ ספר יחס דבדו, עמ' ה'
  3. ^ אליהו מרציאנו, 13, דבדו עיר הכהנים, ירושלים: הספריה הספרדית, תשע"ב, עמ' 129
  4. ^ כתב העת בהתאסף גיליון ט"ז, איגוד עמלי התורה, ירושלים תשפ"א, עמ' 244
  5. ^ רבי שלמה הכהן זאגורי, ויקץ שלמה, בהקדמה.
  6. ^ אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ב, עמ' 90