איגוד עמלי התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח פרסומי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איגוד עמלי התורה
לוגו עמלי תורה.png
פעילות קידום מודעות ופעילות חברתית
שפה רשמית עברית
מדינה ישראל
משרד ראשי ירושלים
מטה הארגון ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים שלמה ידידיה זעפראני עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הרב שלמה ידידיה זעפראני
תאריך הקמה ה'תשע"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"עמלי התורהאיגוד קהילות האברכים בירושלים" הוא ארגון הפועל למען גיבוש ציבור האברכים החרדים-ספרדים בארץ ישראל ולמען הקמת וחיזוק קהילות. האיגוד כיום מונה עשרים ושש קהילות ברחבי ישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקמת עמלי התורה הובילו מספר תקדימים:

מצוקת המוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל תהליכים רבים שעברו על הציבור החרדי ספרדי[1], נוצרה מציאות לפיה רבים מציבור האברכים הספרדי מקפידים לשלוח למוסדות החינוך והישיבות של הציבור החרדי-ליטאי בכל מחיר. הציבור הליטאי מצדו מגביל את כמות הספרדים הלומדים בו באמצעות הצבת מכסות, ובשל גידולו של הציבור הספרדי החרדי מדי שנה הולכת וגוברת כמות האברכים אשר אינם מצליחים להכניס את ילדיהם למוסדות ליטאיים. מצוקה זו בולטת בעיקר ברישום לתלמודי תורה ובסמינרים לבנות[2][3][4].

היעלמות מרביצי תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרביצי תורה

ארגון מרביצי תורה הוקם בשנת 1982 על ידי קבוצת ראשי ישיבות ספרדים, ביניהם הרב יהודה עדס, הרב אברהם סלים, הרב יעקב הלל, הרב בצלאל טולידנו, הרב יהושע ברכץ הרב שלמה ידידיה זעפראני ועוד, אשר נבדלו מתנועת ש"ס ומהנהגתה מטעמים השקפתיים שונים[5]. ארגון זה יצר פלג נפרד בציבור הספרדי אשר מנה (על פי נתוני ההשתתפות בכנסים שנערכו בשעתו) כארבעת אלפים משפחות אברכים[6]. הקמת הארגון יצרה פילוג בציבור הספרדי בין פלג זה לפלג ש"ס. אך ביניהם שכנה קבוצה גדולה של אברכים שלא חפצו להשתייך לצד מן הצדדים.

ארגון מרביצי תורה יזם פעילויות שונות, אך כעבור מספר שנים נעלם ולא נרשמה פעילות מצדו. עם זאת, השפעותיו ניכרו למשך שלושה עשורים הבאים, כאשר בציבור הספרדי חי פלג נבדל של אברכים שהחזיקו בצביון ובעמדות קרובות לזרם הליטאי. בשנת 2003 הוקמה אף רשימת קד – רשימה מונציפאלית נפרדת לציבור האברכים, ובסופו של דבר נטמעה במפלגת דגל התורה. לימים הכריזו נציגיה על כישלון בניסיונם לזכות להכרה ולסיפוק צורכי קהילות האברכים על ידי דגל התורה[7]. רבים מציבור המרביצי ומבניהם, נמצאו למעשה בלי ייצוג פוליטי הולם, וחלקם שבו להצביע למפלגת ש"ס[8].

שינויים בתנועת ש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת ש"ס אשר בעבר כללה ברובה ציבור שורשי בעל צביון ספרדי מובהק, השתנתה מצדה גם היא במהלך השנים. רבים מבוחריה אשר שלחו את בניהם לישיבות גדולות (שראשיהן השתייכו ברוב המקרים לפלג המרביצי), וציבור בוחריה הפך לתורני ובעל צביון ישיבתי יותר ויותר. מהלך זה הואץ בייחוד עם התמנותו של הרב שלום כהן לנשיא מועצת חכמי התורה, וחזרתו של אריה דרעי לראשות התנועה.

עם זאת, נראה כי במשך מספר עשורים לא הייתה הכרה לציבור האברכים הספרדים, כולל אלו שצמחו בתוך ש"ס, כציבור נפרד בעל צרכים מהותיים ונבדלים, ואף תנועת ש"ס זיהתה כי הם אינם חשים חלק מהתנועה[9]. מבחינה עובדתית, בירושלים בין השנים 2000 עד 2015 לא קמה אף קהילת אברכים ספרדים אחת[10].

הצורך בקהילות ובמוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלוף השנים נוצר מצב בו ישנה קבוצה גדולה של אברכים בעלי מכנים משותפים חזקים מאוד, שרובם בוגרי ישיבות ליטאיות ובעלי צביון ישיבתי מובהק. אברכים אלו גדלו הן בפלג "מרביצי התורה", הן במשפחות שהשתייכו תמיד לש"ס והן במשפחות רבות שלא בחרו צד. בפועל כל אלו נתקלו במספר קשיים ואתגרים:

  1. חוסר רצון ומוכנות לשלוח למוסדות הספרדיים הנוכחיים, בשל רמתם שלא ספקה את ציבור האברכים[11].
  2. קושי בהכנסה למוסדות ליטאיים בשל הצבת המכסות ובשל יחסי הציבור המשתנים[12].
  3. צורך במנייני תפילה כנוסח עדות המזרח אך בעלי צביון ישיבתי ותורני[13].
  4. ריאקציה וחוסר חיבור עם קהילות הציבור הליטאי אשר לא רואות בהם כשווים בין שווים[14].

קשיים אלו הובילו לצורך משמעותי בהקמת קהילות אברכים ספרדים. ואכן, במהלך השנים נערכו ניסיונות רבים להקמת קהילות כאלו, אך רוב הניסיונות כשלו בשל חוסר הכרה פוליטית מצד נציגי ש"ס. האברכים שניסו להקים מקומות כאלו לא הצליחו להשיג הקצאות ומקומות ראויים לתפילה. מסיבה זו אברכים ספרדים רבים התפללו והפכו לחלק מקהילות ליטאיות, אף שרצונם המוצהר היה להקים קהילות ספרדיות נפרדות[15], וזאת אף על פי שהם מונים כשנים עשר אחוזים מהציבור החרדי[16].

הקמת עמלי התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס הצרכים הנ"ל הוקם איגוד עמלי התורה, והחל את דרכו כחיבור של שלוש קהילות אברכים ברמות ב', בבית וגן ובנווה יעקב. עד מהרה הצטרפו לאיגוד מספר קהילות אברכים נוספות, וראשי האיגוד פתחו בפעילות אינטנסיבית להקמת קהילות אברכים נוספות, אשר במסגרתה נפתחו 13 קהילות אברכים חדשות, בירושלים לבדה[17].

במסגרת הפעילות סייעו ראשי האיגוד לגבאי קהילות מרחבי העיר בהקמת הקהילות, בהשגת מקומות זמניים, בהגשת בקשות להקצאות ועוד. עם הקמת איגוד עמלי התורה התמנה הרב שלמה ידידיה זעפראני לנשיא הקהילות, וכיום כל פעילות עמלי התורה מכוונת על פי דעתו והוראותיו[18].

כיום מונות קהילות איגוד עשרים וששה קהילות ברחבי ירושלים, קהילה נוספת בגבעת זאב וקהילה בשכונת נוף כנרת – פוריה. בקהילות עמלי התורה חברים כיום על פי הערכות כשלושת אלפים אברכים.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעילות איגוד עמלי התורה ישנן מספר מטרות מרכזיות[19];

  1. לשמר ולחזק את מורשתם של גדולי האומה בדורות הקודמים אשר חיו ופעלו בארצות המזרח.
  2. לחזק את מעמדם של הרבנים וראשי הישיבות הספרדים בני ימינו.
  3. לסייע להקמת ופיתוח קהילות אברכים ספרדים ברחבי הארץ, בהקמה וניהול טכני של הקהילה ובייצוג מול הרשויות.
  4. לסייע לבני קהילות האברכים בהגשת עזרה, תורנית, כלכלית ומשפטית.
  5. לסייע בפתרון מצוקת האפליה במוסדות הליטאיים על ידי הקמת מוסדות ספרדיים איכותיים.
  6. ייזום פעילויות תורניות שונות והשגת תקצוב לקהילות עמלי התורה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמלי התורה מקיים כמה פעילויות כדי להשיג את מטרות הקמת הארגון:

כתב העת בהתאסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמלי התורה מוציא לאור החל משנת תשע"ו את כתב העת בהתאסף היוצא לאור במתכונת רבעונית. כתב העת המכיל תוכן תורני לצד תוכן הגותי, ומחולק לארבעה מדורים[20]:

  • בהתאסף ראשי עם – מדור המביא מדברי תורתם של גדולי האומה אשר חיו בארצות המזרח בתקופת האחרונים עד ימינו, דברי תורתו של נשיא קהילות עמלי התורה הרב שלמה ידידיה זעפראני, ודברי תורתם של רבנים וראשי ישיבות החיים ופועלים בציבור בני התורה הספרדים כיום.
  • בעלי אסופות – מדור המביא מדברי תורתם של אברכי הקהילות, וכן מציג את החיבור הזוכה בתחרות "חקרי תורה" בעולם הישיבות (ראה להלן).
  • אסוף ידך המביא דברי מוסר ומחשבה ותוכן הגותי בענייני השעה, סיקור נרחב על דמות רבנית שנחשבה בעבר לאחת מגדולי האומה אך כיום פחות מוכרת בציבור בני התורה כיום (למשל רבי יעקב ישראל חאגיז, רבי יששכר בן סוסאן), סיקור קהילות וערים בארצות המזרח בשנים קודמות (למשל: עיר הכהנים דבדו, סלוניקי ועוד), סיקור על רבנים ואנשים משמעותיים בציבור הספרדים בני התורה שהסתלקו בשנים האחרונות (למשל: הרב יהודה זיאת, הרב אליהו בקשי דורון) ועוד.
  • עת לאסוף – סיקור מפורט של אחת מקהילות עמלי התורה מראשיתה, וכן סיקור קצר על התפתחותן העכשווית של קהילות האברכים, ספרים חדשים היוצאים לאור ועוד.

כתב העת מופק על ידי טקסט רץ הוצאה לאור ומופץ במאות עותקים לרוב קהילות בני התורה ברחבי הארץ[20].

לוח הקהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח הקהילות בבית הכנסת "מטה משה" ברמות א'

החל משבט תש"פ איגוד עמלי התורה מוציא לאור מדי חודש את לוח "הקהילות" ובו מספר מדורים קבועים[21]:

  • מפי רבותינו – דברי תורה ומוסר מפי אחד מגדולי הרבנים הספרדים
  • מסורת אבותינו – מדור בענייני הלכות ומנהגי הספרדים ממורי הוראה ודיינים
  • מאורי האומה – מדור המסקר בקצרה את קורות ימיה של דמות רבנית מהדורות האחרונים
  • קהילות הקודש – סיקור עדכני של התפתחות קהילות עמלי התורה בליווי תמונות
  • צפונה ונגבה – סיקור קהילות אברכים בפריפריה ובערים מתחרדות.

בנוסף מובאות בלוח מודעות ועדכונים על הפעילויות השוטפות של עמלי התורה, ועל מוסדות החינוך הנתמכים על ידי עמלי התורה (ראה להלן). הלוח מודפס במאות עותקים ונתלה במרכזי תורה בכל הארץ. בנוסף, לוח הקהילות נשלח גם כניוזלטר חודשי לאלפי מנויים[20].

קו השיעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה על קו השיעורים

בסוכות תשפ"א החל פרויקט "קו השיעורים" בעקבות הנחיות משרד הבריאות האוסרות על התקהלות לשמיעת שיעורי תורה במהלך החג, כפי שנערך מדי שנה. בקו מסרו שיעורים עשרות רבנים וראשי הישיבות מפלג החרדים הספרדים, לרבות רבנים המזוהים עם דגל התורה.

הרבנים הבולטים והמפורסמים אשר מסרו שיעורי תורה בקו היו: הרב שלום כהן, הרב משה צדקה, הרב שלמה ידידיה זעפראני, הרב אליהו ציון סופר, הרב יהודה צארום, הרב ברוך צבי לב ועוד. חלק מהרבנים הזכירו בפתיחת דבריהם את פעילות איגוד עמלי התורה, והביעו את תקוותם כי אכן הפעילות תשיג את מטרותיה ותסייע לתקומה עצמאית של ציבור האברכים הספרדי[22].

המחלקה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה המשפטית של עמלי התורה מספקת מענה לקהילות וגבאיהן בייעוץ בתחומי הקצאות, בנייה ותקציבים, וכן ייצוג בבתי משפט בעת הצורך. בנוסף מוגש על ידי המחלקה המשפטית ייעוץ וסיוע חינמי לאברכים בתחומי מקרקעין, רכש דירות, פינוי מושכר, עריכת חוזים, וכן דיני עבודה, חדלות פרעון ועוד. במחלקה המשפטית חברים עו"ד שלמה צמח, ועו"ד שלמה אשכנזי[23].

תחרות "חקרי תורה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מחודש אלול ה'תש"פ יצאה לדרך תחרות "חקרי תורה" בעולם הישיבות. במסגרת התחרות נקראים בני ישיבות גדולות ספרדיות וליטאיות לשלוח חיבור על המסכת הנלמדת בישיבה. החיבורים הטובים מובאים בפני ועדת ר"מים השופטת את רמתם ובוחרת מתוכם את החיבור הטוב ביותר.

עשרת החיבורים הטובים ביותר מזכים את כותביהם במלגה, והחיבור הטוב ביותר מתפרסם בכתב העת "בהתאסף". נכון להיום התחרות מתנהלת בעשרות ישיבות ספרדיות וליטאיות, ביניהן ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, מאור התורה, אש התלמוד, מאור התלמוד, יסודות התורה, נתיב הדעת ועוד[22].

פרויקט ההכוונה בדיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחשון תשפ"א יצא לדרך פרויקט חדש מטעם עמלי התורה, אשר מסייע לאברכים החפצים לרכוש דירות בערי הפריפריה ובערים נוספות. במסגרת הפרויקט מוגש לאברכים מידע מפורט על קהילות האברכים בכל הארץ, הכולל פירוט מספר המשפחות במקום, קיומם של בתי מדרש, כוללי אברכים, מוסדות חינוך ועוד. כמו כן התמנו במסגרת הפרויקט נציגים בכל קהילה אשר ניתן לפנות אליהם לקבלת מידע ובירורים על רכישת דירות בעריהם[24].

מכירות מוזלות ושוברי הנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירת ארבעת המינים שעל ידי עמלי התורה, נווה יעקב, תשרי תשפ"א

כחלק מפעילות עמלי התורה מקיימת מדי שנה מכירת ארבעת המינים לבני הקהילות במחיר מסובסד, בהשגחת הרב שלמה מחפוד. בנוסף, נערכות על ידי עמלי התורה חלוקות של שוברי הנחה ותלושים למגוון חנויות[25][26].

בנוסף, עמלי מגיש סיוע לקהילות עמלי התורה בשלל תחומי עזרה, הכוללים ייעוץ בהקמה ופיתוח הקהילה ועוד[27].

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמלי התורה תומך ומעודד הקמת מוסדות ספרדים איכותיים, ומסייע רבות ברישום אליהם. עם זאת, עמלי אינו מחזיק בבעלות רשמית על מוסד כזה, והמוסדות הנתמכים על ידי עמלי התורה אינם בבעלות הארגון.

  • תלמוד תורה לבני אברכים בירושלים, בנשיאות הרב דוד אברהם ראש ישיבות בנין אב. שנה לאחר מכן נפתח סניף נוסף בשכונת גבעת שאול, וכן בשכונת בית וגן. כיום בתלמוד התורה לומדים חמש מאות תלמידים, כולם בני אברכים ספרדים[28]. תלמוד התורה מנוהל באופן עצמאי ולא על ידי איגוד עמלי התורה, אך הוא זוכה לפרסום, לסיוע ברישום ולתמיכה ציבורית עקבית מצד עמלי התורה[22].
  • תלמוד תורה "חניכי הישיבות אהבת שלום" – בשנת תשע"ז הוקם בנווה יעקב תלמוד תורה, העומד כיום בנשיאות הרב יעקב משה הלל ומוסדות אהבת שלום. בתלמוד התורה לומדים כשמונים בני אברכים מצוינים. תלמוד התורה הוא בבעלות הרב הלל, אך זוכה לתמיכה ולעידוד מצד עמלי התורה, ומצד נשיא עמלי התורה – הרב שלמה ידידיה זעפראני אשר מבקר במקום מעת לעת.
  • בית ספר יסודי לבנות – "בית יעקב החדש" – לקראת שנת הלימודים ה'תש"פ הוקם בית הספר "בית יעקב החדש" בנשיאות הרב זעפראני. לבית הספר שני סניפים, אחד ברמות ב' והשני בבית וגן, והוא כולל כארבעים תלמידות. בחודש חשון תשפ"א קיבל בית הספר צו הריסה ובעקבות כך הושמעה ביקורת מצד ההורים על העירייה שאינה דואגת לצרכיהם[29]. בסופו של דבר הוסדר מעמד בית הספר מול העירייה והושג מקום אחר לבית הספר.

כמו כן זוכים לפרסום ולתמיכה ארגוני תורה וחסד נוספים אשר אינם בבעלות או ביוזמת עמלי התורה, כגון ארגון ארוממך, עמלים, שערי הגמרא ועוד.

שיוך פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד עמלי התורה מתנהל בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני, וראשי האיגוד פועלים על פי הוראותיו. בנוסף, הארגון זוכה לתמיכה נרחבת מצד רבני הציבור הספרדי, אשר מוסרים שיעורים בקו עמלי התורה ומפרסמים מדברי תורתם בכלי הביטוי של האיגוד. בין הרבנים הבולטים ניתן למנות את: הרב שלום כהן, הרב אברהם סלים, הרב בצלאל טולידנו, הרב משה צדקה, הרב נתן בן סניור ועוד.

עמלי התורה אינו משתייך במוצהר לתנועה פוליטית כלשהי, ונמנע באופן עקבי מלהביע דעה בתחום. עם זאת בפרסומים מטעם עמלי התורה מופיעים אזכורים על תמיכת מפלגת ש"ס בעמלי התורה, וכן ציונים לשבח לנציגי תנועת ש"ס בפעילותם למען קהילות האברכים[30].

בקהילות עמלי התורה חברים אברכים ספרדים וליטאים, וחלק גדול מפעילויות עמלי התורה פונה גם לציבור הליטאי, ובכלל זאת כתב העת בהתאסף, תחרות חקרי תורה ועוד.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס הֵאָסְפוּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס האספו, י"ד כסלו תשע"ח

בי"ד בכסלו ה'תשע"ח, 2 בדצמבר 2017 נערך כנס "האספו" לאברכי הקהילות באולמי תמיר בירושלים. בכנס השתתפו ונשאו דברים הרב משה צדקה, הרב אברהם סלים, הרב שלמה ידידיה זעפראני, הרב ראובן אלבז, הרב רפאל ברוך טולידנו ורבנים נוספים. הרבנים הביעו בדבריהם את התפעלותם מצמיחת קהילות האברכים תחת איגוד עמלי התורה, ועודדו להצטרף לקהילות ולסייע לתקומתן[31].

בב' בניסן ה'תש"ף תוכנן כנס נרחב לכלל אברכי הקהילות, אך הוא בוטל בשל משבר הקורונה בישראל.

באייר ה'תשפ"א נערכה ועידת הקהילות השנייה לראשי קהילות אברכים מרחבי הארץ[32].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוברת אריות קשורים בחוט,, תש"פ, עמ' 34-38
  2. ^ ישי כהן, פרסום ראשון: עשרות בנות ספרדיות עדיין ללא סמינר באלעד, כיכר השבת, ‏י"ג בתמוז תשע"ו
  3. ^ חנני ברייטקופף, הרב עדס התערב: בנות ספרדיות ללא סמינר, כיכר השבת, ‏כ"א אב תשע"ו
  4. ^ ישי גור, הסתיים הרישום: 100 בנות בלי סמינר, בחדרי חרדים
  5. ^ טעמים אלו הובאו בהרחבה בחוברת "בינו שנות דור ודור" אשר יצאה לאור בשנת תשנ"ד על ידי מרביצי תורה
  6. ^ חוברת ארגון מרביצי תורה ספרדים באתר אוצר החכמה
  7. ^ ארי קלמן, מאבק פנימי ב'דגל': הנציגים מאיימים בפיצול, בחדרי חרדים, ‏י"ב באלול תשע"ח
  8. ^ ארי קלמן, זעם על דרעי שסחף את בני התורה הספרדים, בחדרי חרדים, ‏י"ג טבת תש"פ
  9. ^ ישי כהן, אריה דרעי: בני תורה ספרדים לא מרגישים חלק מש"ס, כיכר השבת, ‏ט"ו בחשון תשע"ח
  10. ^ אריות קשורים בחוט, תש"פ, עמ' 86-94
  11. ^ יהודית דיין, לעצור את הריקוד, באתר צריך עיון, י"ט אדר ב' תשע"ט
  12. ^ דב הלברטל, האם יש פתרון לבעיית ההתנשאות האשכנזית?, אקטואליק, ‏28/01/2019
  13. ^ בינו שנות דור ודור, מרביצי תורה ספרדים, ירושלים תשנ"ח, עמ' 17
  14. ^ אליהו לוי, האם ניתן למנוע את העוינות העדתית?, צריך עיון, ‏א' אדר ב' תשע"ט
  15. ^ עדן אביטבול, האם באמת "ככה זה"? על היחס החרדי לעדות המזרח, צריך עיון, ט"ו חשון תשע"ט
  16. ^ אליעזר היון, מחקר: המספרים המדויקים של ליטאים, ספרדים וחסידים, חרדים 10, ‏י' ניסן התשע"ח
  17. ^ בהתאסף – גיליון ט"ו, ירושלים תשע"ט: עמלי התורה, תשפ"א, עמ' רלא–רמ
  18. ^ בהתאסף גיליון א', ירושלים: עמלי התורה, תשע"ז, עמ' ב
  19. ^ איגוד עמלי התורה באתר טקסט רץ
  20. ^ 1 2 3 ארכיון גיליונות כתב העת בהתאסף
  21. ^ קורת רוח מרובה ממיזם 'לוח הקהילות' בירושלים, קנייטש
  22. ^ 1 2 3 בהתאסף – גיליון ט"ז, ירושלים: עמלי התורה, תשפ"א
  23. ^ המחלקה המשפטית של איגוד עמלי תורה מתרחבת, באתר קנייטש, 24 בספטמבר 2020
  24. ^ לוח הקהילות חשון תשפ"א
  25. ^ הכנות נרחבות לקראת מכירת ד' מינים המרכזית שע"י עמלי תורה, קנייטש, ‏05 בספמטבר 2020
  26. ^ עמלי התורה, בהתאסף גיליון ט"ו, תשרי תשפ"א
  27. ^ סיוע לגבאי קהילות על ידי איגוד "עמלי התורה" במהלך חודש תשרי, קנייטש
  28. ^ גיליון 'אגדלך' לרגל כינוס הורי הת"תים, ירושלים: עמלי התורה, תשע"ט
  29. ^ אהרן מילר, ירושלים: הורי הילדות זועמים; זרקו אותן לרחוב, בחדרי חרדים, טז בחשוון תשפ"א
  30. ^ בהתאסף גיליונות ט"ו, ט"ז במדור "האספו – סיקור התפתחות הקהילות", ובלוח הקהילות חודשים תשרי-כסלו תשפ"א, ושאר הגיליונות.
  31. ^ עמלי התורה, גיליון האספו, תשע"ח, עמ' 111
  32. ^ זאב בלוי, כך נראית העצמאות הספרדית במגזר החרדי • צפו בתיעוד, JDN, ‏ה' אייר תשפ"א