שמואל הצרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל הצרפתי
שער ספרו "דברי שמואל", אמסטרדם, ה'תנ"ט (1699)
שער ספרו "דברי שמואל", אמסטרדם, ה'תנ"ט (1699)
לידה 1660
פטירה 1713 (בגיל 53 בערך)
ב' באב ה'תע"ג
מדינה מרוקו
מקום פעילות סלא, פאס
תפקידים נוספים רב, דיין, ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו
חיבוריו
  • דברי שמואל
  • נמוקי שמואל
  • ערוגת הבושם
  • מעולפת ספירים
אב רבי אברהם הצרפתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמואל הצרפתי (16601713) היה ראש ישיבה, דיין ומו"ץ בעיר פאס שבמרוקו. מחבר הספר "דברי שמואל", "נימוקי שמואל" וספרים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל נולד בשנת ה'ת"כ (1670), לרבי אברהם הצרפתי, שהיה מחכמי יהדות פאס ובן לשושלת רבנים מפוארת בקהילת המגורשים. מקום לידתו המדויק אינו יודע, אך ברור כי בהיותו בן שמונה עשרה, ובשנות העשרים המאוחרות לחייו, הוא למד בעיר סלא שבמרוקו ואף יצר שם כמה מחיבוריו.[1] יש רגליים לדבר שהוא אף העמיד בעיר סלא תלמידים, ומהם תלמידו רבי יוסף ביבאס. בשנות צעירותו הוא נשא דרשות מעמיקות המשיבות על השגות רבי אליהו מזרחי על פירושי הרמב"ן ומפרשים אחרים על התורה, וניתן להסיק מכך שבדרשותיו נכחו תלמידי חכמים ולמדנים.

כראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמד בראשות ישיבה, ככל הנראה בעיר פאס. נראה כי חלק ניכר מחידושיו הוא יצר במהלך הלימוד כראש ישיבה. בהקדמתו למסכת ברכות הוא מתנצל "לא עיינתי אותה כי אם עם תלמידים קטנים הרבה המתחילים בלימוד הגמרא". במקומות אחרים הוא רומז על דברים שנאמרו בישיבה, ולמשל: "דרכים רבים נאמרו בזה בישיבה", "וקצת מהמעיינים פירושו". בין תלמידיו ישבו חכמים המבוגרים ממנו, וכפי שהוא כותב: "צעיר אני לימים והם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחוות דעי, אך מאחר והם הרשותי אחוה דעי".

כדיין בפאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מקיץ ה'תנ"א (1691) הוא חותם על פסקי דין עם דייני פאס בהרכבים שונים, ובעיקר עם רבי יהודה בן עטר, רבי שלום אדרעי, רבי אברהם אבן דנאן ורבי יעקב אבן צור. מוקדם לכך, בשנים ה'ת"ס - ה'תע"ב, הוא חתם על כמה מתקנות המגורשים שהותקנו על ידי חכמי העיר פאס.

שיטתו בלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו בלימוד התלמוד הייתה כפי הדרך שפותחה במרוקו, ללמוד תחילה את התלמוד מבלי להסתייע בדברי הפרשנים, ואחר כך לעיין בפירושי רש"י ותוספות ולדקדק בדבריהם, ולנמק את פירושיהם אם אינם מוכרחים לפי העיון הראשוני. כמו כן, הוא הגיה הגהות רבות את נוסח פירושי רש"י והתוספות. בין המפרשים האחרונים מועדף עליו רבי שלמה אלגאזי.

דרכו הייתה לעיין היטב בסוגיות התלמוד ולהציע להן פירושים מקוריים, כאשר אין הוא נרתע מלחלוק על הקדמונים. וכפי שהוא כותב: "ואל יאשימני הרואה במה שאני מכניס ראשי בין ההרים הגדולים, שבאמת אני אומר כי כל זה בא לי מאהבת התורה ואהבת האמת לאמתו. גם מצאתי און לי במה שמצאתי לרבותינו ז"ל, יגעת ומצאת תאמין. ואין אני שולח יד לכתוב שום דבר אלא עד שאני טורח לעיין בכל מאמצי כוחי, וסוף סוף אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.". וכך: "הנך רואה בעיניך כי נשאתי ונתתי בדברי רבותינו הצרפתים, בעלי התוס' ז"ל, והעמקתי בדבריהם עד מקום שידי מגעת, ונכנסתי לפנים ממחיצתי להכריע בין ההרים הגדולים רבני וגאוני עולם ז"ל, ואין להאשימני על ככה, כי אהבת התורה ושמחת התורה שניהם גרמו ותורה היא וללמוד אנחנו צריכין..." עם זאת, במקומות רבים הוא מתאמץ ליישב את דברי הרמב"ם.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי שמואל על מסכתות התלמוד. נדפס לראשונה באמסטרדם ה'תנ"ט, ומחדש על ידי פרופסור רבי משה עמאר, בתוספת מבוא ותולדות המחבר, הגהות והערות (לוד, תשנ"ז).
  • נמוקי שמואל - הגנה על פירושי הרמב"ן ומפרשים אחרים על התורה, מפני ההשגותיו של רבי אליהו מזרחי. נדפס באמסטרדם ה'תע"ח.
  • ערוגת הבושם - ביאור שיטתי על מסכת שבועות וקצת חידושים על רמב"ם. נדפס לראשונה יחד עם הספר נימוקי שמואל, ונדפס מחדש עם מבוא והערות על ידי רבי משה עמאר (לוד, תשנ"ז).
  • מועלפת ספירים - חידושים על מסכת עבודה זרה. נדפס לראשונה יחד עם הספר נימוקי שמואל, ודפס מחדש עם מבוא והערות על ידי רבי משה עמאר (לוד, תשנ"ז).
  • חידושים בכתב יד

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמאול היה ידוע חולי וצער והוא נפטר ביום ב' באב ה'תע"ג (יולי 1713).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועים שני בנים שנולדו לרבי שמואל, רבי אברהם ורבי וידאל, הם טיפלו בכתביו והביאו אותם לדפוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור הרב משה עמאר (מהדיר), "קווים לדמותו ויצירתו של רבי שמואל הצרפתי", בתוך: דברי שמואל, עמ' 9 - 50, לוד, תשנ"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחתימתו לאחד מפירושיו הוא מתפלל על הצלת ערי המערב, ובפרט את סלא שבה הוא יושב, מהדבר שפקד אותם בשנת ה'תל"ח (1678). בסוף פירושו למסכת הוריות הוא כותב: "עיינתי מסכת זו בעיר סלא בשנת לכ"ן שמ"ח (-ה'תמ"ח - 1688)... ואני בן כ"ח שנה...", בסוף מסכת עירובין הוא כותב: "חידשתי זה בסלא יע"א, וקילסוהו המעיינים".
תקופת חייו של הרב שמואל הצרפתי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן