שמואל מוטוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמואל בן סעדיה אבן מוֹטוֹט (בכתבי יד: מטוט[1]; חי במחצית השנייה של המאה ה-14) היה פרשן המקרא, מגדולי מפרשי ה"אבן עזרא". מעתיק ומתרגם בן יהדות ספרד.

מפעלו הספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטוט חי ופעל בגוודלחרה שבספרד וכנראה שגם נולד בעיר. מלבד פירושו על ה"אבן עזרא" שנדפס בשם "מגילת סתרים" בוונציה (1554) ושוב בקיצור עם פרשנים נוספים בשם "מרגליות טובה" באמסטרדם (1722), כתב מוטוט פירוש שלם למקרא המצוי בספריית אוניברסיטת קיימברידג' ובו נראה כי עסק בקבלה ופירושיו נוטים לדעת הרמב"ן במקרים שבהן היא סותרת לדעת ה"אבן עזרא". בספריית הבודליאנה ישנו כתב יד של פירוש קבלי למקרא של מוטוט ששרד ממנו רק החלק על ספר שמות.

מפירושו על התפילות לפי הקבלה "ספר תהלות אדוני" נדפס קיצור, בתוך פירוש התפילות של רבי מנחם רקנאטי בקושטא (1543). כתב היד המלא של הפירוש נמצא בספריית הבודליאנה.

ספר נוסף שלו שזכה לתפוצה בכתבי יד אך לא נדפס הוא פירוש לספר יצירה בשם "משובב נתיבות" הכולל שלושה חלקים ומשלב בפירושו פילוסופיה ואסטרונומיה עם קבלה.

כמעתיק ומתרגם, העתיק את הספר "אל עקידה אל רפיעה" של רבי אברהם אבן דאוד, לבקשת רבי יצחק בר ששת, וכינה אותו בעברית בשם "האמונה הנישאה". הספר מוכר בשמו "האמונה הרמה", פרי תרגומו של רבי שמעון לביא שהתקבל יותר. מהנוסח של מוטוט לספר זה שרד רק עותק אחד, ולדעת משה שטיינשניידר יש לו חשיבות לצורך ביקורת השוואתית של המהדורה המקובלת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האקרוסטיכון בפיוטים משלו, מאשש את גירסת כתבי היד לפיה שמו המדויק הוא מטוט ולא מוטוט. על כך ראו: אוריאל סימון, ר' אברהם אבן עזרא - המפרש שהיה למפורש, בתוך: המקרא בראי מפרשיו, ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים תשנד, עמ' 407. פריט מס. 12.