שמס תבריזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמס תבריזי
Shamse Tabrizi.jpg
לידה 1185
תבריז, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1248 (בגיל 63 בערך)
איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משורר, פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמס תבריזי או שמס אל-דין מוחמדפרסית: شمس تبریزی; 11851248) היה מוסלמי[1] ממוצא פרסי,[2] שנחשב למורה הרוחני של מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד בלח'י, ידוע גם בשם רומי. הוא מקבל התייחסות רבה והערצה באוסף הפיוטי של רומי, ובמיוחד בדיואן-א-שמס-א תבריזי (עבודותיו של שמס תבריזי). המסורת המקובלת היא ששמס לימד את רומי בהסתגרות בקוניה במשך ארבעים יום, לפני שברח לדמשק. הקבר של שמס-תבריזי היה מועמד לאחרונה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קערת ההשתקפויות, המאה ה-13. מוזיאון ברוקלין.

לדברי סיפאח סלאר, חסיד וידיד אינטימי של רומי, שבילה איתו ארבעים יום, שמס היה בנו של האימאם עלא אל-דין. בכתב בשם מנאקיב אל-עריפין (הספדים של הגנוסטיקאים), אחמד אפלקי מספר על אדם מסוים בשם עלי כאביו של שמס-תבריזי ואת שם סבו כמאליקדאד. כשהוא מבסס את חישוביו על פי הכתב מאקלאט (שיחות) של חג'י בקטש ולי, מציע אפלקי כי שמס הגיע לקוניה בגיל שישים שנה. עם זאת, חוקרים שונים הטילו ספק באמינותו של אפלאקי.[3]

שמס קיבל את חינוכו בתבריז והיה תלמידו של באבא כמאל אלדין ג'ומדי. לפני שפגש את רומי, הוא כנראה נסע ממקום למקום כשהוא טווה סלים ומוכר מחוכים לפרנסתו.[4] על אף עיסוקו כאורג, קיבל שמס את הכינוי "הרוקם" (זרדוז) בכתבים ביוגרפיים שונים, כולל זה של ההיסטוריון הפרסי דאולאטשאה. אולם זהו לא העיסוק שהופיע על ידי חג'י בקטש ולי במאקלאט, אלא היה הכינוי שניתן לאימאם האסמאעילי, שמס אל-דין מוחמד, שעבד כרקם בזמן שחי באנונימיות בתבריז. ההעברה של הכינוי לביוגרפיה של המורה הרוחני של רומי מעידה על כך שהביוגרפיה של האימאם הייתה ידועה לביוגרפים של שמס-תבריזי. איך העברה זו התרחשה, עם זאת, עדיין לא ידוע.[3]

מפגשו הראשון של שמס עם רומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 1244 הגיע אדם לבוש בבגדים שחורים מכף רגל ועד ראש לפונדק המפורסם של סוחרי הסוכר בקוניה. שמו היה שמס תבריזי. הוא טען שהוא סוחר במסע. כפי שנאמר בספרו של חג'י בקטש ואלי, "מאקלאט", הוא חיפש משהו שהיה אמור להמצא בקוניה. בסופו של דבר הוא מצא את רומי רוכב על סוס.

יום אחד קרא רומי ליד ערימת ספרים גדולה. שמס תבריזי, שעבר לידו, שאל אותו: "מה אתה עושה?" רומי השיב בלעג: "משהו שאי אפשר להבין". (זהו ידע שלא יוכלו להבין הלא-מלומדים). כששמע את זה, שמס זרק את ערימת הספרים לתוך בריכה סמוכה של מים. רומי מיהר להציל את הספרים ולהפתעתו כולם היו יבשים. רומי שאל את שמס, "מה פשר הדבר הזה?" ושמס השיב, "מוולאנה, זה מה שאתה אינך יכול להבין". (זהו ידע שלא יוכלו להבין המלומדים).

בגרסה שנייה של הסיפור שמס עבר על יד רומי שקרא ספר. רומי החשיבו לזר לא משכיל. שמס שאל את רומי מה הוא עושה, ורומי השיב, "משהו שאתה לא מבין!" באותו רגע, הספרים עלו לפתע באש ורומי ביקש משמס להסביר מה קרה. תשובתו היתה, "משהו שאתה לא מבין."[5]

גרסה נוספת של המפגש הראשון היא זו: בשוק של קוניה, בין דוכני הכותנה, סוחרי הסוכר ומוכרי הירקות, רכב רומי ברחוב, מוקף בתלמידיו. שמס תפס את המושכות של חמורו, וקרא תיגר על האדון בשתי שאלות. "מי היה המיסטיקן הגדול יותר, ביאזיד [קדוש סופי] או מוחמד? "שאל שמס. "איזו שאלה מוזרה זו! מוחמד גדול יותר מכל הקדושים, "ענה רומי. "אז מדוע אמר מוחמד לאלוהים, 'לא הכרתי אותך כפי שהייתי צריך', ואילו ביאזיד הכריז, 'תהילה לי, כמה מרוממת היא התהילה שלי!' [כלומר, טען שהוא התבטאות של אלוהים בעצמו]? " רומי הסביר שמוחמד הוא הגדול מבין השתיים, משום שביאזיד היה יכול להתמלא עד כדי כך על ידי חוויה אחת של ברכות מקודשות. הוא איבד את עצמו לגמרי והיה מלא באלוהים. אך יכולת הכלתו של מוחמד הייתה בלתי מוגבלת והוא לא יכול היה להתמלא. תשוקתו הייתה אינסופית, והוא תמיד היה צמא לעוד. עם כל רגע הוא התקרב לאלוהים, ולאחר מכן הצטער על מצבו הקודם המרוחק. מסיבה זו הוא אמר, "מעולם לא הכרתי אותך כפי שהייתי צריך." לאחר החלפה זו של מילים, חש רומי כי חלון נפתח בראשו וראה עשן עולה לשמים. הוא צעק, נפל ארצה, ואיבד את ההכרה למשך שעה. שמס, כששמע תשובות אלה, הבין כי הוא פנים אל פנים עם מושא הכמיהה שלו, זה שהוא התפלל אלוהים שישלח לו. כאשר התעורר רומי הוא אחז בידו של שמס, ושניהם חזרו ברגל לבית הספר של רומי.

לאחר שנים אחדות עם רומי בקוניה, יצא שמס והתיישב בעיר ח'וי. בחלוף השנים ייחס רומי יותר ויותר משירתו לשמס כסימן לאהבתו לחברו ומורו. בשירה של רומי שמס הפך למדריך לאהבת האל לאנושות; שמס היה שמש ("שמס" פירושו "שמש" בערבית) שמאירה ומנחה את רומי בדרכו לפזר את החושך בליבו, בנפשו ובגופו שעל פני האדמה. מקור תורתו של שמס היה הידע הרב של עלי בן אבי טאלב, המכונה גם אבי הסופיזם.[6][7]

קברו של שמס תבריזי
קברו של שמס תבריזי

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הסופית בת זמננו, שמס תבריזי נעלם באופן מסתורי: יש אומרים שהוא נהרג על ידי תלמידיו הקרובים של מוולאנה ג'לאל א-דין רומי, שקינאו ביחסים ההדוקים בין רומי לשמס, אך על פי עדויות רבות, הוא עזב את קוניה, נפטר בח'וי ונקבר שם. סולטן וואלאד, בנו של רומי, מציין בכתבו "ואלאד-נאמה מתנאווי" כי שמס נעלם באופן מסתורי מקוניה אך אינו מפרט יותר.[8][9]

קברו של שאמס תבריזי בח'וי, ליד אנדרטה בפארק לזכרו, הועמד על ידי אונסק"ו כמרכז מורשת תרבות עולמית.[10]

השיח של שמס תבריזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקאלאט-שאמס-א-תבריזי (השיח של 'שמס-טבריזי) הוא ספר פרוזה פרסי שכתב שמס .[11] המקאלאט כנראה נכתב בשנותיו המאוחרות, כשהוא מדבר על עצמו כעל אדם זקן. בכללותו, הוא נושא פרשנות מיסטית של האסלאם ומכיל עצות רוחניות. כמה קטעים מהמאקלאט מספקים תובנות לדרך חשיבתו של שמס:

  • ברכה היא עודף, כביכול, עודף של הכל. אל תהיה מרוצה מהיותך פקיה (חוקר דתי), אמור שהינך רוצה יותר - יותר מאשר להיות סופי, יותר מאשר להיות מיסטי - יותר מכל דבר שמגיע אלייך.
  • אדם טוב אינו מתלונן על איש; הוא לא מחפש ליקויים.
  • שמחה היא כמו מים צלולים טהורים; בכל מקום שבו היא זורמת, צומחים פרחים מופלאים... צער הוא כמו שיטפון שחור; בכל מקום בו הוא זורם הוא מטביע את הפריחה.
  • והשפה הפרסית, איך דבר זה קרה? עם כל כך הרבה אלגנטיות וטוב שהמשמעויות והאלגנטיות שנמצאות בשפה הפרסית לא נמצאות בשפה הערבית.[12]

מערך של שירה מיסטית, עמוס רגשות דתיים ונטיות אלוהיות חזקות, יוחסו לשמס-תבריזי ברחבי העולם האיסלאמי הפרסי. חוקרים כמו גבריאל ואן דן ברג לעיתים הטילו ספק אם אלו באמת נכתבו על ידי שמס-תבריזי. עם זאת, חוקרים מאוחרים יותר ציינו כי ייתכן שהשם שמס תבריזי היה בשימוש עבור יותר מאדם אחד. ואן דן ברג מציעה שהזיהוי הזה הוא שם העט של רומי. עם זאת היא מודה שלמרות המספר הרב של שירים המיוחסים לשמס, המהווים את הרפרטואר הדתי של האיסמאעילים של באדאחשאן, רובם המכריע של אלו אינם יכולים להימצא בכל אחת מהיצירות הקיימות של רומי. במקום זאת, כפי שמציין ויראני, חלקן ממוקמות בספר "גן הוורדים של שמס" (Gulzár-i Shams), שנכתב על ידי מולוקשאה, צאצא של פיר שמס האסמאעילי, כמו גם בכתבים אחרים.[13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Browne, E.G. A Literary History of Persia. Cambridge: University Press, 1929
  • Tabrizi, Shams-i. Me & Rumi: The Autobiography of Shams-i Tabrīzīi, edited by William C. Chittick. Louisville: Fons Vitae, 2004
  • Maleki, Farida. Shams-e Tabrizi: Rumi's Perfect Teacher. New Delhi: Science of the Soul Research Centre, 2011. ISBN 978-93-8007-717-8
  • Rypka, Jan. History of Iranian Literature, edited by Karl Jahn. Dordrecht: Reidel, 1968

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמס תבריזי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * Murtaz̤avī, pizhūhish va nigārish-i Manūchihr (2004). Zabān-i dīrīn-i Āz̲arbāyijān (מהדורה Chāp-i 2.). Tihrān: Bunyād-i Mawqūfāt-i Duktur Maḥmūd Afshār. עמ' 49. ISBN 964-6053-61-0. * Jones-Williams, transl. from the French by J. (1968). Pre-Ottoman Turkey : a general survey of the material and spiritual culture and history c. 1071-1330 (מהדורה 1. publ.). London: Sidgwick & Jackson. עמ' 258. ISBN 9780283352546. He may also have met the great Persian mystic Shams al-Din Tabrizi there, but it was only later that the full influence of this latter was to be exerted on him. * Jenkins, Everett (1998). The Muslim diaspora : a comprehensive reference to the spread of Islam in Asia, Africa, Europe, and the Americas, Vol 1. Jefferson, N.C.: McFarland. עמ' 212. ISBN 978-0-7864-0431-5. The Persian mystic Shams al-Din Tabrizi arrived in Konya (Asia Minor) * Arakelova, Victoria; A. Doostzadeh; S. Lornejad (2012). On the modern politicization of the Persian poet Nezami Ganjavi. Yerevan: Caucasian Centre for Iranian Studies. עמ' 162. ISBN 978-99930-69-74-4. In a poem from Rumi, the word buri is mentioned from the mouth of Shams Tabrizi by Rumi. Rumi translates the word in standard Persian as biyā (the imperative “come”). This word is also a native word of the Tabrizi Iranian dialect which is mentioned by Persian Sufi, Hafez Karbalaie in his work Rawdat al-Jenān. In the poem of Baba Taher, the word has come down as bura (come) and in the NW Iranian Tati dialects (also called Azari but should not be confused with the Turkish language of the same name) of Azerbaijan, in Harzandi Tati it is biri and in Karingani Tati it is bura (Kiya 1976). Shams Tabrizi was an Iranian Shafi’ite Muslim like the bulk of the Iranian population of Azerbaijan during the pre-Mongol and post-Mongol era. 
  2. ^ Ibrahim Gamard, Rumi and Islam: Selections from his stories and poems, Pg Introduction xix
  3. ^ 3.0 3.1 Virani, Shafique N. The Ismailis in the Middle Ages: A History of Survival, A Search for Salvation (New York: Oxford University Press), 2007, p. 51.
  4. ^ A History of Muslim Philosophy, Vol II; M.M. Sharif. Page 824
  5. ^ [1] Franklin Lewis, Rumi, Past and Present, East and West, pp. 154–161.
  6. ^ http://www.spiritualfoundation.net/fatherofsufism.htm(הקישור אינו פעיל)
  7. ^ "Hazrat Ali -The Father of Sufism". wordpress.com. 19 בדצמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2017. 
  8. ^ "Shams Tabrizi". Iran Territory (באנגלית). 22 ביולי 2016. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2018. 
  9. ^ "Rumi: Mystical Friendship - Humanity Healing Network". Humanity Healing Network (באנגלית). 22 ביולי 2016. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2018. 
  10. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-11 October 2007. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2007.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה) 3 Timurid Skeletons Discovered near Minaret of Shams-e Tabrizi
  11. ^ Franklin Lewis, Rumi Past and Present, East and West, Oneworld Publications, 2000
    Shams al-Din Tabrizi, Maqalat-e Shams-e Tabrizi, ed. Mohammad-Ali Movahhed (Tehran: Sahami, Entesharat-e Khwarazmi, 1990) Note: This is a two-volume edition
  12. ^ Shams al-Din Tabrizi, Maqalat-e Shams-e Tabrizi, ed. Mohammad-Ali Movahhed (Tehran: Sahami, Entesharat-e Khwarazmi, 1990). Note: This is a two volume edition. Actual quote: زبان پارسی را چه شده است؟ بدین لطیفی و خوبی، که آن معانی و لطافت که در زبان پارسی آمده است و در تازی نیامده است»
    Also found in: William Chittick, "Me and Rumi: The Autobiography of Shams-i Tabrīzī", Annotated and Translated. (Louisville, KY: Fons Vitae, 2004)
  13. ^ Virani, Shafique N. The Ismailis in the Middle Ages: A History of Survival, A Search for Salvation (New York: Oxford University Press), 2007, p. 52.