שמעון בר
 | |
| שמעון בר בסוף שנות ה-50 | |
| לידה |
1927 יאשי, רומניה |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1983 (בגיל 56 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה | שמעון גולדשטיין |
| מוקד פעילות | ישראל |
| תקופת הפעילות | 1944–1983 (כ־39 שנים) |
| סוגה | זמר עברי |
| סוג קול | טנור |
| שפה מועדפת |
עברית  |
| חברת תקליטים | ישראפון, הד ארצי, הליקון |
| שיתופי פעולה בולטים | רביעיית מועדון התיאטרון |
  | |
שמעון בר (במקור: גולדשטיין; 1927 – 4 באפריל 1983) היה זמר, שחקן, קומיקאי ומתרגם ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון בר נולד בשם שמעון גולדשטיין ביאשי שברומניה. כבר בעת לימודיו בתיכון החל לשחק בתיאטרון "גוליבר הקטן". בגיל 18 התקבל לתיאטרון העירוני של בוקרשט. הוא סיים לימודי משחק בפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת בוקרשט, והשתלם בניו יורק בסטודיו למשחק של לי סטרסברג.
בר עלה לישראל עם משפחתו בסוף שנת 1948, ואף על פי שלא ידע עברית, השתתף בהצגה "טרטיף" בתיאטרון הקאמרי כשלושה שבועות לאחר עלייתו. הצגות נוספות בהן שיחק בקאמרי היו: "פיגמליון", "הקמצן", "הטירה", "תעלולי נאסר-א-דין" ו"מריוס". בראשית שנות ה-50 החל לשחק בתיאטרון לי לה לו. בשנת 1958 הצטרף לרביעיית מועדון התיאטרון, שנוסדה על ידי יוסף מילוא. הרביעייה העלתה הצגות בידור וסאטירה, פעלה ברציפות כעשר שנים, והייתה מן הלהקות הבולטות של הבידור הישראלי.
בפסטיבל הזמר הראשון שנערך ב-1960 ביצע יחד עם עליזה קאשי את שירו של עודד אבישר, שהולחן ועובד על ידי אריה לבנון, "ערב בא", שזכה במקום הראשון. להיט נוסף שלו היה "מסעות בנימין מטודלה".
בשנת 1964 חזר לשחק בקאמרי והשתתף, בין השאר, בהצגות הבאות: "המלט" (בתפקיד המלט), "השחף", "יוסף וכתונת הפסים", "גן הדובדבנים", "אסתר המלכה", "ביקור הגברת הזקנה", "אדם לכל עת", "המכתב האבוד", "ללא דמעות" ו"בשפל" ו"שעיר אחד לעזאזל" מאת נסים אלוני (בתפקיד הקוסם והסוכן החשאי הרוזן פלאטין).
בשנת 1971 זכה בפרס משרד החינוך והתרבות לשחקן המצטיין.
בר היה חובב מוזיקה, קורא נלהב ודובר מספר שפות. הוא תרגם שירים רבים, בעיקר של היוצרים הצרפתים ז'ורז' ברסנס וז'אק ברל. כמו כן תרגם גם מחזות, בין הבולטים בהם היה "702 הנודע" של אלכסנדרו מירודן, שהוצג בתיאטרון ברומניה.
בר הופיע בכמה סרטים, שהבולטים שבהם "מבצע יונתן" ו"הצילו את המציל".
שמעון בר נפטר בשנת 1983, בגיל 56, בעקבות קריש דם במוח.[1] הוא נקבר בבית עלמין הדרום בחולון. הוא הותיר אחריו את רעייתו, שושנה, בן ובת.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו בכיכר היל 3.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשירי נעמי שמר, סינגל, 1959, ישראפון
- שמעון בר, רחל אטאס ולהקת זמרים בשירי נעמי שמר - 1959, ישראפון
- משירי אריה לבנון - סינגל, 1960, ישראפון
- משירי עמוס אטינגר, 1960, הד ארצי
- הכלב נו נו נו יוצא למלחמה, מלחמת ששת הימים בסיפור ושיר - אסתר סופר מספרת, 1967, מקולית
- האוסף, 2001, הליקון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון בר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שמעון בר, באתר שירונט
שמעון בר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שמעון בר, דף שער בספרייה הלאומית
- שמעון בר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מירי פז, מת השחקן שמעון בר, דבר, 5 באפריל 1983