אריה לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה לבנון
אריה לבנון, דצמבר 2012
אריה לבנון, דצמבר 2012
לידה 29 באוגוסט 1932 (בן 89)
רומניהרומניה רומניה
שם לידה לאון וייסמן
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנהל מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריה לבנון (וייסמן) (נולד ב-29 באוגוסט 1932) הוא מנצח, מלחין, מעבד ומנהל מוזיקלי ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה לבנון נולד בשנת 1932 ברומניה בשם לאון וייסמן. למד נגינה בכינור, ניגן בתזמורת סימפונית ובגיל 15 החל לנצח על מקהלת בתי הספר של עיר הולדתו ומאז המשיך וניצח על מקהלות. ב-1951 עלה לישראל, תחילה לאוהל במחנה העולים בפרדס חנה ואחר כך לצריף במחנה ישראל[1]. למד בתל אביב באקדמיה למוזיקה. בצה"ל שירת בתפקיד מדריך להקת פיקוד המרכז עד שחרורו ב-1958. רעייתו, עדה לבנון, עמדה שנים רבות בראש הרשות לצרכנות של ההסתדרות. בתו היא הוויולנית לילך לבנון, אשר מלמדת בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה המדריך המוזיקלי בתוכניתה הראשונה של להקת בצל ירוק ואף הלחין חלק משירי התוכנית בראשם "ליפא העגלון" למילים של יחיאל מוהר.

אריה לבנון התפרסם באופן מיוחד כאשר זכה כמלחין וכמעבד במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון הראשון בשנת 1960 עם השיר "ערב בא" למילים של עודד אבישר.

כמו כן הלחין למופעים שונים בראשם "צץ וצצה", מופע שירי נתן אלתרמן שעלה בשנת 1969 בבימויו של שמואל בונים. לאותו המופע הלחין לבנון את השיר זמר שלוש התשובות שהפך בביצועה של רבקה זוהר לקלאסיקה בזמר העברי. עוד הלחין למופע את השיר "אוף איזה רוח" בביצועה של זוהר.

לבנון היה המנהל המוזיקלי הראשון של שלישיית הגשש החיוור בשתי התוכניות הראשונות שלה בבימויו של שייקה אופיר – "שמחת זקנתי" ו"תוכנית ד'". הוא גם הלחין לאותן התוכניות שירים כמו "הדייג" שכתב יהודה אופן ו"עונות השנה" ו"שלכת" שכתב אהרון שבתאי, וכן את השיר שהעניק לשלישייה את שמה - "בלדה לגשש החיוור" (למילותיו של דוד אבידן).

לצמד העופרים הוא הלחין את השיר "איש אילם גבוה ודק" ו"האיש שבשדרה" למילים של אהרון שבתאי

לצמד רן ונמה הוא הלחין את השיר "טיול בשניים" למילים של דליה למדני אותו הוא מחשיב במיוחד מבין שיריו.


ב-1960 הלחין את הפסקול לסרט "איי לייק מייק"[2].

בשנת 2012 התבקש לבנון לחבר יצירה בשם: "ארץ ארבע השפות" לשני פסנתרים בשמונה ידיים ותזמורת מיתרים עבור אנסמבל מולטיפיאנו, ולשם כך פנה למקורות המוזיקליים המוכרים והידועים של עדות ישראל השונות. מתוך השפע המוזיקלי המצוי בחר בארבעה שירים שמהווים נקודות ציון בפס הקול של מדינת ישראל. מאז נגינת הבכורה של היצירה בקיץ 2012 ניגנו חברי "מולטיפיאנו" את היצירה בניו יורק, בבייג'ינג, בשיקגו, במונטריאול, בבואנוס איירס, בסאו פאולו ובמקומות שונים. באפריל 2017 הקליטו חברי האנסמבל והמנצח דמיטרי יבלונסקי את היצירה עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית בלונדון עבור חברת התקליטורים "נקסוס".

ניהול מוזיקלי ועיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעבד ומנהל מוזיקלי לקח חלק בכמה מהצמתים החשובים בתולדות התרבות הפופולרית הישראלית. היה מנהל מוזיקלי של הצגות ושל להקות וכתב עיבודים לרשות השידור. כמעבד עבד רבות עם המלחין סשה ארגוב, כמו למשל במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ובהצגה "שוק המציאות" אותם ביים שמואל בונים., שניהם לטקסטים של נתן אלתרמן.

כיהן כמנהל מוזיקלי בכמה תוכניות של להקת הנח"ל, כמו "שמש במדבר", ותוכניות בידור אחרות כמו "השטן ואשת האיכר", שזכתה להצלחה גדולה. במשך שנים רבות עיבד עבור פסטיבל הזמר והפזמון.

בפסטיבל הזמר והפזמון 1970 זכה במקום הראשון השיר שעיבד "פתאום עכשיו, פתאום היום" למילים של תרצה אתר וללחן של יעקב הולנדר בביצוע של סולן להקת חיל הים במדים שלמה ארצי. באותו הפסטיבל עיבד גם את השיר שזכה במקום השני, "רבי עקיבא", שכתבה דליה רביקוביץ ללחן של מוני אמריליו ובביצועה של סולנית להקת חיל הים לשעבר שזה עתה השתחררה, רבקה זוהר.

לבנון ניהל מוזיקלית וניצח על פסטיבל שירי הילדים, פסטיבל הזמר המזרחי ועוד.

כמו כן השתתף כמעבד בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השישים לימד מוזיקה והיה מנצח על תזמורת בית הספר ויתקין בתל אביב[3].

בשנת-1981 החל בעבודתו כמרצה במכללת לוינסקי לחינוך.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הוענק ללבנון תואר יקיר העיר תל אביב יפו.

בשנת 2014 הוענק ללבנון פרס מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית. אריה לבנון הלחין עשרות רבות של יצירות ביניהן- "זמר שלוש התשובות", "ערב בא", "ליפא העגלון" ועוד. לבנון עיבד מאות רבות של יצירות ותיבל אותן בסגנונו הייחודי. ניהל וניצח על פסטיבלי זמר רבים, להקות צבאיות, הצגות ועוד. על כל אלה ועוד בחר הדירקטוריון להעניק לאריה לבנון את הפרס.

ארכיונו של לבנון שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ממעברת תלפיות בבירה לכס המשפט בתל אביב, מעריב, 31 במרץ 1980
  2. ^ IMDB Logo 2016.svg אריה לבנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
  3. ^ מי שלא משקיע שוקע, הקשר הרב דורי