בשפל

בשפל (ברוסית: На дне) הוא מחזה בארבע מערכות, פרי עטו של מקסים גורקי. זהו המחזה הידוע ביותר של גורקי.

תהליך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורקי כתב את "בשפל" כאשר גלה בעיירה ארזאמאס, אחרי שהואשם בפעילות חתרנית כנגד השלטון. שמו המקורי של המחזה היה "בשפל החיים". גורקי תיאר בצורה נטורליסטית דמויות המצויות בשפל החברה. המחזה מהווה מחאה נוקבת כנגד התהוותו של המעמד קשה היום. הוא מתאר את האמת הקשה והשקר הפושה במחזה מראשיתו ועד סופו, כאשר רוב הדמויות בוחרות שלא לראות את מציאות חייהן הקשה.

דמויות המחזה "בשפל" מבוססות על תושבי המעון לעניים חסרי בית בניז'ני נובגורוד. המעון נבנה בידי ניקולאי אלכסנדרוביץ' בוגרוב (1911-1837), סוחר תבואה פילנתרופ ואדוק האמונה הישנה, לזכרו של אביו. א.פ. בוגרוב. כששחקני התיאטרון האמנותי של מוסקבה ערכו חזרות למחזה בסיבוב ההופעות הראשונה בשנת 1902, מקסים גורקי סיפק להם תצלומים של המעון, אותם צילם הצלם הידוע מקסים דמיטרייב, על-מנת לסייע ביצירת הריאליזם של המשחק והתלבושות.

הפקת הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "בשפל" הועלה לראשונה בידי התיאטרון האמנותי של מוסקבה ב-18 בדצמבר 1902. בהצגה כיכבו גדולי שחקני התיאטרון הרוסי של אותה עת: קונסטנטין סטניסלבסקי (שגם ביים), אולגה קניפר-צ'כובה, קאצ'אלוב, מוסקבין. כשהמחזה הוצג לראשונה נמתחה עליו ביקורת בשל הפסימיזם והמסר המוסרי העמום שלו. הצגת המעמד הנמוך נתפשה כרואת שחורות וחסרת תקווה יתר על המידה. נטען שגורקי התעניין יותר ביצירת דמויות שייחקקו בזיכרון מאשר בהתפתחות העלילה. אולם, במובן זה המחזה נחשב ליצירת מופת.

ההפקה נחלה הצלחה גדולה והייתה אבן דרך בריאליזם הסוציאליסטי הרוסי.

עיבודים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

1936: "בשפל" - סרט צרפתי שנעשה בידי ז'אן רנואר.
1946: הבמאי-מפיק ההודי Chetan Anand החל את הקריירה שלו עם הסרט Neecha Nagar, היה זה עיבוד ל"בשפל" שהתרחש בהודו. הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן הראשון של שנת 1946 והיה הסרט ההודי העצמאי הראשון שזכה לפרסום בינלאומי.^[1]^[2]
1947: הסרט הסיני "פונדק לילה" (夜店) בבימויו של Huang Zuolin, מבוסס על העיבוד הסיני של קה לינג ל"בשפל". בסרט מככבת הזמרת Zhou Xuan.
1952: הפקת התיאטרון האמנותי של מוסקבה של המחזה הוסרטה בידי הבמאי הסובייטי א. פרולוב, בשיתוף עם אולפני מוספילם והופצה בברית המועצות כסרט קולנוע.
1957: במאי הקולנוע היפני אקירה קורוסאווה עיבד את הסיפור לסרטו "בשפל" בכיכובו של טושירו מיפונה. עלילת המחזה הועתקה לתקופת אדו ביפן.
1966: הבמאי הפיני מיקו ניסקאנן צילם את ההצגה כסרט טלוויזיה דובר פינית, אולם שמר על מקום ההתרחשות המקורי.

המחזה בדפוס בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסים גורקי, בשפל, עברית: עזה צבי; רמת-גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ג 1983?.

בשפל בתיאטרון המקצועי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. תיאטרון אהל, הצגת בכורה – 2 בפברואר 1933

יוצרים - תרגום: אברהם שלונסקי, בימוי: משה הלוי, תפאורה: מ. שמידט.
שחקנים – קוסטילוב, בעל אכסניה: יוסף זרובבל; וסיליסה, אשתו: לאה דגנית; נטשה, אחותה: חיה סנקובסקי; מדווייב, דודן, שוטר: יהודה גבאי; וסקה פפל: אברהם נחתומי; קלשץ', מסגר: שלום פופוך; אנה, אשתו: יהודית ברקאית; נסטיה, ריבה: שושנה פרלמוטר; קוואשנייה, תגרנית: לוסיה שלונסקי - שלונסקאיה; בובנוב, כובעני: יהושע לוף (לופנפלד); סאטין: יעקב כנעני; השחקן: שמחה צחובל; בארון: זאב ברבן; לוקה, עובר-אורח: מאיר מרגלית; אליושקה, סנדלר: אברהם חלפי; קריווי-זוב (סבל) : קלמן קונסטנטינר - גלעד; טטרי (סבל) : יהודה שחורי; יחפנים בני בלי שם.

2. תיאטרון אהל, הצגת בכורה – 1948 (חידוש)

3. קופרודוקציה של תיאטראות הקאמרי וחיפה, הצגת בכורה – 24 בנובמבר 1970,

יוצרים – תרגום:, בימוי: היי קיילוס, תפאורה – אריה נבון, תלבושות – עדינה רייך.
שחקנים – מדבדייב, שוטר: נתן כוגן; השחקן – שמעון בר; וסקה פפל: אורי לוי; נטשה: מיכל בת-אדם; וסיליסיה: מרים גבריאלי; בובנוב – ראובן בר יותם; לוקא – אברהם בן-יוסף; אנה – יעל אביב; אנדריי מיטריץ' קלשץ' – מוסקו אלקלעי; סאטין: נתן מייסלר; הבארון – יוסף גרבר.

4. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה – 23 במאי 1992

יוצרים – תרגום: עזה צבי, בימוי: אופירה הניג, תפאורה ותלבושות: אלכסנדר ליסיאנסקי, תאורה: נתן פנטורין.
שחקנים – שחקן: דב רייזר, נסטיה: סנדרה שונוולד, בובנוב: שמוליק לוי, ברון: אורי רביץ, קבשנייה: קטיה זימבריס, קלשץ' : דני רוטנברג, אנה: אורה מאירסון, סאטין: יגאל שדה, קולסטיליוב: יוסי יבלונקה, פפל: גיל פרנק, לוקא: שמואל סגל, נטשה: נעה גולדברג, אליושקה: אבי שמר, וסיליסה: ליאת גורן, מדבדייב: מיכאל כורש, טטרי: שמחה ברבירו / ח'ליפה נאטור, "זפק עקום" : אלי אליוביץ.

5. תיאטרון גשר, הצגת בכורה – 28 בדצמבר 1994

יוצרים – עיבוד: יבגני אריה, קטיה ששונסקי; תרגום: אברהם שלונסקי; נוסח ההצגה: מרים יחיל וקס; במאי: יבגני אריה; עיצוב במה ותלבושות: ילנה סטפנובה; עריכה מוזיקלית: אבי בנימין; תאורה: ניב שדה.
שחקנים – קוסטילב: לאוניד קנייבסקי; וסיליסה: ליליאן רות; נטשה: יבגניה דודינה / דורית לב ארי; מדבדב: ולדימיר חלמסקי; וסקה פפל: איגור מירקורבנוב; קלשץ': יבגני גמבורג; אנה: סבטלנה דמידוב; נסטיה: נטשה מנור / אפרת בן צור; קוושנייה: נלי גושבה; בארון: ישראל דמידוב; סאטין: בוריס אחנוב ; השחקן: דרור קרן, רולנד חיילובסקי; לוקה: ולדימיר וורובייב; בובנוב: ולדימיר פורטנוב; קריווי זוב: מיכאל אסינובסקי; טטרי: מארק איווניר.