שמעון מלחי

שמעון מלחי
לידה	1906; כפר מאלח, מחוז ד'מאר
פטירה	28 בנובמבר 1961 (בגיל 55 בערך); כ בכסלו תשכ"ב; תל אביב
עיסוק	איש עסקים, פילנתרופ, נואם, פעיל חברתי
בת זוג	ציונה מלחי (1994–1917)

שמעון מלחי (מלאחי) (1906 – 28 בנובמבר 1961) היה ממייסדי שכונת התקווה, איש ציבור, חבר המועצה הדתית בעיריית תל אביב, מוכתר ושופט בשכונת התקווה.

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחי נולד בכפר מאלח במחוז ד'מאר, תימן ליעיש ולולואה רצאבי. לאביו הייתה חנות לפירות יבשים. מצבה הכלכלי של המשפחה היה טוב, והם גרו בבית בן שלוש קומות, בו החנות, ביתם ובית כנסת.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של מלחי התגרשו. אימו לולואה עזבה את אביו ועלתה לארץ. בשנת 1920 כשמלחי היה כבן 14 עלה גם הוא לארץ ישראל והתאחד עם אימו שנישאה בשנית למשפחת תם – לימים תמרי. בכרם התימנים הכיר את ציונה חזי וב-1938 התחתנו והתיישבו בשכונת התקווה והביאו לעולם 12 ילדים.

תחילת עסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תחילת הפעילות העסקית התחיל מלחי עוד כנער כאשר מכר שקיות נייר למכולות ולסוחרים ערבים. הקשרים שיצר עם הסוחרים הערבים עזרו לו כשהחל את דרכו בעסקי הקרקעות, כאשר קיבל מלחי ייפוי כוח מבעלי קרקעות ערבים למכור את אדמות הכפר סלמה בשמם. למעשה מלחי היה המתווך בינם לבין היהודים שרצו לקנות את האדמות וכך החל תהליך מכירת וקניית האדמות בין הערבים ליהודים באזור שכנת התקווה. כך קמו שכונת התקווה וכפר שלם.

מלחי הסתובב במחנות ובמעברות של העולים שזה עתה הגיעו מתימן, בעין שמר למשל, וניסה לשכנע אותם לבוא לשכונה החדשה שקמה שכונת התקווה. מלחי החל לגלגל כספים מעסקים שונים שעשה יחד עם שותפיו וכך שילם לערבים על אדמותיהם. בנספח הטאבו ההיסטורי של השכונה, ברישומים של הממשלה הטורקית והשלטון הבריטי, רשום שמו של המופתי הערבי והשם של מלחי.

חברת שמשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחי ביחד עם שותפיו יהושע ליכטר, גרשון שץ, שלמה קאשי ומעודד ברזילי הקימו בשנת 1940 את חברת 'שמשון'. מטרת החברה הייתה רכישת קרקעות מערבים ומסירתם לידי יהודים לבניית בתים כדי להתיישב ולקבוע עובדות בשטח, ולחזק בכך את המעורבות של התושבים במקום. השכונה החדשה שקמה היוותה חיץ בין תושבי הכפר סלמה הערבים לבין תל אביב. בנוסף על כך החברה גם הייתה הממונה הבלעדית על מפעל המים באזור שסיפק את תצרוכת המים לתושבי השכונה. אחרי קום המדינה עיריית תל אביב יפו לקחה את הבאר והכניסה צנרת מים לכל השכונה. כמו כן הייתה החברה הממונה הבלעדית על פינוי האשפה וניקיון השכונה, כל זאת עוד בטרם נבחרו מוסדות לעיריית תל אביב יפו. חברת שמשון הרחיבה את עסקיה – רכשה והפעילה שלושה בתי קולנוע ושני מפעלים לקמח. בתי הקולנוע היו: 'שלהבת' ברחוב דרך לוד, קולנוע 'איילון' ברמלה וקולנוע 'תקווה' בדרך ההגנה. היום יש חניון גדול היכן שהיה קולנוע 'תקווה' וסופר מרקט במקום קולנוע 'שלהבת'. לשץ היה קולנוע נוסף בחיפה. שתי טחנות הקמח של החברה היו האחת ברחוב סלמה והשנייה שני רחובות במקביל לבלומפילד לכיוון יפו.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 נבחר מלחי על ידי השלטונות המנדטוריות כמוכתר שכונת התקווה וכשופט בכל אזור השכונה. מלחי היה שופט בסכסוכים אישיים, בענייני דת, בענייני קרקעות, בענייני כשרות ושחיטה. היו אצל מלחי שרטוטים ומפות של חלוקת האדמות לחלקות ששימשו לפתרון סכסוכי קרקעות. מלחי הקים בית כנסת בשכונה והמקום הפך למקום התכנסות בעניינים דתיים ורוחניים. כמוכן הוא הקים בבית הכנסת ישיבת לומדים בהנהגתו של הרב שלמה מלאחי.

מלחי גילה מעורבות ציבורית גם בתחומים אחרים, לפני קום המדינה היה לו סליק בחצרו, והוא סייע בכך גם לארגון "ההגנה" וגם לארגון "האצ"ל" על אף הבדלי ההשקפות בין שני הארגונים. הוא סייע במיוחד נגד הפורעים שבאו מכוון סלמה (כפר שלם) ואיכסן בביתו לוחמים שהסתתרו מהשלטון הבריטי.

בשנת 1950 הוקם ועד לטיפול בענייני יהודי תימן. ועדה זו הקימה רשימה מפלגתית בשם "התאחדות התימנים בישראל" שסימנה היה "ל" וזו יצאה לבחירות כלליות ועירוניות. מלחי היה נציגה הבכיר של רשימה זו והוא נבחר כחבר במועצה השביעית של העיר תל אביב. כמו כן נבחר מלחי כחבר המועצה וההנהלה של המועצה הדתית של תל אביב יפו. בתוקף חברותו במועצת העיר נבחר מלחי כיו"ר הוועדה לשיפור פני העיר ובראש מעייניו היו פיתוח שכונות דרום העיר. במועצה הדתית התרכזה פעילותו בבניית בתי כנסת ומקוואות טהרה. כמו כן דאג לשילוב רבנים מעדות המזרח.

סוף ימיו ופטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחי עבר שני אירועים בעקבותיהם הוא היה משותק בחצי גוף במשך שלוש שנים. בכ' בכסלו ה'תשכ"ב, 28 בנובמבר 1961, נפטר מהתקף לב. מלחי נפטר ונקבר בבית העלמין קריית שאול. אשתו ציונה נפטרה 33 שנים אחריו ונטמנה לידו. במהלך יום הקבורה של מלחי כל החנויות והעסקים בשכונת התקווה נסגרו.