עיריית תל אביב-יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עיריית תל אביב יפו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009
בית העירייה הקודם בכיכר ביאליק
בית עיריית תל אביב הראשון

עיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית תל אביב-יפו בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1921 ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי. השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו. עם התחלת השלטון הבריטי האזרחי בארץ, פעל ועד תל אביב לשנות את המעמד המשפטי של תל אביב. ב-19 ביולי 1920 ערך הנציב העליון הראשון, סיר הרברט סמואל, ביקור בתל אביב, התרשם מהיישות המיוחדת והנפרדת של תל אביב, וגילה הבנה לתביעות ההיפרדות מיפו. ב-11 במאי 1921 חתם על "פקודת מועצת עיריית תל אביב". הפקודה קבעה את עצמאות תל אביב על ידי כך שהפרידה אותה מיפו (אם כי בנושאים מסוימים, כמו אישור התקציב השנתי, הייתה עדיין כפופה לעיריית יפו), וקבעה את גבולותיה. הצו שעליו חתם הנציב העליון הרברט סמואל, הגדיר את גבולות המועצה, וכך נכנסו לתל אביב שכונות נוספות. כמו כן הוקמו שכונות חדשות אשר הסתפחו אף הן לתל אביב ותושביהן נתווספו לכלל המצביעים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-24 בינואר 1924, נערכו הבחירות הראשונות למועצת העיר. בבחירות אלה היו מספר מועמדים לכל שכונה לפי מספר תושביה. עוד הוחלט שבעלי זכות ההצבעה יהיו אזרחי תל אביב מזה חצי שנה לפחות, בני 20, המשלמים מסי עירייה בסכום של 50 גרוש מצרי לשנה. לעומת זאת נקבע כי הזכות להיבחר תוענק רק לאזרח שמלאו לו 24 שנים, הדובר עברית. תוצאות הבחירות היו כדלקמן:

שאר הנבחרים היו נציגי השכונות, ובסך הכל היו במועצה 41 חברים - 18 מתל אביב עצמה ו-23 מהשכונות החדשות. נוסף לכך נבחר אחד העם לחבר כבוד - החבר ה-42 של המועצה (ממלא מקום). ישיבת המועצה הראשונה התקיימה ביום 31 בינואר 1924 ובה נבחרו מאיר דיזנגוף למשרת ראש העירייה, וכסגניו מונו ד"ר בן ציון מוסינזון, מנהל גימנסית הרצליה, ודוד בלוך בלומנפלד מסיעת הפועלים. על אף שסיעת הפועלים זכתה למספר הקולות הרב ביותר, סיעתו של דיזנגוף, סיעת המרכז, קיבלה את מנדט המועצה והיא הרכיבה את הקואליציה.

ב-12 בינואר 1934 פורסמה פקודת העיריות, ובה תל אביב הוכרזה כעיר, והמועצה כעירייה. כמו כן בוטלו כל הסעיפים הפרוצדורליים שקשרו את תל אביב לעיריית יפו, ותושבי תל אביב איבדו את זכות ההצבעה לעיריית יפו.

תקופת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 אוחדו הערים תל אביב ויפו במסגרת איחוד רשויות מקומיות, ומאז שתי הערים מתנהלות כיישות אחת.

מבנה אדמיניסטרטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון עיריית תל אביב כולל כ-7,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בראש המנגנון עומד מנחם לייבה, מנכ"ל העירייה.

בשנת 2016 הוקם מינהל קהילה, תרבות וספורט בעיריית ת"א-יפו, המינהל הוקם לטובת העצמה קהילתית בתוך חלקי העיר, חיבור ושיתוף גופים עירוניים לטובת מתן מענה נרחב לצורכי התושבים. מנהלת המינהל היא רונית פרבר.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב העירייה עמד בשנת 2011 על 4.65 מיליארד ש"ח. מהם 790 מיליון בתב"ר (תקציב מקורי).

תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עירית תל אביב יפו.

אגפי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינהל בינוי ותשתית
  • מינהל החינוך
  • מינהל קהילה, תרבות ופנאי
  • מינהל הכספים
  • מינהל הנדסה
  • מינהל השירותים החברתיים
  • חטיבת התפעול
  • חטיבת תכנון, ארגון ומערכות מידע
  • חטיבת משאבי אנוש ומינהל
  • מינהל התקשורת וההסברה

רובעי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רובעי תל אביב-יפו
מפת הרבעים
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שטחה המוניציפלי של תל אביב-יפו מחולק ל-9 רבעים מנהלתיים:

חלוקה זו של רובעי העיר השתנתה עם השנים ואינה חופפת הגדרות חלוקה אחרות של העיר כגון ועדות התכנון באגף ההנדסה או אזורי החנייה של העיר.

מבנה פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית תל אביב-יפו עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה נבחרים, בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העיר המתמודדים ברשימות שונות, שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.

מס' ראש העירייה מספר קדנציות משך הכהונה סיעה
1 מאיר דיזנגוף 1 19221925 הציונים הכלליים
2 דוד בלוך-בלומנפלד 1 19261928 פועלי ציון
3 מאיר דיזנגוף (כהונה שנייה) 2 (לא כולל הראשונה) 19281936 הציונים הכלליים
4 משה שלוש (נבחר כממלא מקום לאחר שדיזנגוף נפטר, אך בחירתו בוטלה על ידי הנציב העליון) מ"מ 1936 הציונים הכלליים
5 ישראל רוקח (מינוי של הנציב העליון. בתקופתו גם אוחדו הערים תל אביב ויפו) 4 19361952 רשימת המרכז המאוחד
6 חיים לבנון (לאחר שישראל רוקח מונה לשר הפנים מונה סגנו) 1 + מ"מ 19531959 הציונים הכלליים
7 מרדכי נמיר (פרש מטעמי בריאות, והעביר את תפקידו לסגנו) 1 19591969 מפא"י
8 יהושע רבינוביץ (ממלא מקום, לאחר שנמיר התפטר) מ"מ + 1 19691974 המערך
9 שלמה להט 4 19741993 הליכוד
10 רוני מילוא 1 19931998 הליכוד
11 רון חולדאי 4, מכהן 1998 - תל אביב אחת
  • "ראש העיר ליום אחד" - לאחר שנפטר ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, בשנת 1936, בחרה מועצת העירייה את משה שלוש כיורשו. שלטונות המנדט סירבו לאשר את הבחירה, וקבעו כי ישראל רוקח יהיה ראש העיר הבא. רוקח הסכים לקבל את התפקיד, למרות הפגיעה בהליך הדמוקרטי. מאז זכור שלוש כ"ראש העיר ליום אחד".
  • "כמעט ראש העירייה" - גולדה מאיר - 1955, מפא"י - בבחירות לראשות העירייה ב-1955 היה מובטח רוב לגולדה מאירסון (מאיר) מול חיים לבנון.[1] למרות זאת, סיכלו סיעות אגודת ישראל והפועל המזרחי את בחירתה על רקע התנגדותם למינוי אישה לתפקיד. לבסוף מונה לבנון לראשות העיר וכעבור 14 שנים נבחרה מאיר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

מועצת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת העיר תל אביב-יפו מונה 31 חברים, והיא עוסקת בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המונציפלים של העיר.


הרכב מועצת העיר:
2013-2018

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה כיום חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה תפקידים נוספים
מרצ תל אביב-יפו 6 מיטל להבי, מהרטה ברוך-רון, אפרת טולקובסקי, גבי לסקי, מיקי גיצין, איתי פנקס - להבי - סגנית ומ"מ ראש העירייה (תחום תחבורה), ברוך-רון - סגנית ראש העירייה (תחום רווחה ושירותים חברתיים)
תל אביב אחת 5 רון חולדאי, דורון ספיר, אופירה יוחנן וולק, ליאור שפירא, גל שרעבי-דמאיו קרנית גולדווסר חולדאי - ראש העירייה, ספיר - סגן ומ"מ ראש העירייה (תחום פיתוח עירוני)
רוב העיר 4 אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן, יונתן וינקלר מירב בן ארי זמיר - סגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך), סולר - יו"ר ועדת הספורט
עיר לכולנו 3 אהרון מדואל, אמיר בדראן, יצחק כהן יעל בן יפת, שלי דביר- עזבו בשל הסכם רוטציה בסיעה מדואל-סגן ראש העיר, בן יפת- ממונה על קידום יזמות קהילתיות
״שגב- ביחד תל אביב יפו" : ש״ס, הבית היהודי, יהדות התורה. 3 נתן אלנתן, שמואל גפן, נפתלי לוברט אלנתן - סגן ראש העירייה
כח לגמלאים 2 נתן וולוך, יהודה המאירי וולוך - יו"ר המועצה
הליכוד ביתנו 2 ארנון גלעדי, ניר סביליה - גלעדי - משנה לראש העירייה
דרום העיר 1 סוזי כהן חיים גורן - עזב בשל הסכם רוטציה בסיעה -
יש עתיד 1 דן להט -
תל אביב בטוחה 1 שלמה מסלאוי -
אספת הורים 1 ציפי ברנד -
צדק חברתי 1 כרמלה עוזרי - -
מהפך ירוק בתל אביב 1 ראובן לדיאנסקי - חבר הנהלת העיר, ממונה על תחום איכות הסביבה, טבע עירוני ובעלי חיים

2008-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב המועצה ה-19:

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה כיום חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה תפקידים נוספים
  קואליציה (21 חברים)   
תל אביב אחת 5 רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שולה אגמי, שמואל מזרחי - חולדאי - ראש העירייה, ספיר - סגן ומ"מ ראש העירייה, דיין - יו"ר המועצה
כח לגמלאים 3 חביבה אבי גיא, משה טיומקין, מאיר מוזס נתן וולוך - עזב לאחר שהורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוטל עליו קלון אבן גיא - סגן ראש העייריה
רוב העיר 3 אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן - זמיר - סגן ראש העייריה, ויצמן - יועץ ראש העיר לקהילה הגאה, סולר - יו"ר ועדת הספורט
הירוקים 2 רפי קישון, דן להט פאר ויסנר - עזב לאחר שהורשע בזיוף מסמך במטרה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה והוטל עליו קלון. ד"ר חנה תמיר - עברה לסיעת "לתת לחיות-חי". -
הליכוד 2 ארנון גלעדי, שלמה מסלאוי - גלעדי - משנה לראש העירייה, יו"ר שפד"ן
יהדות התורה 2 נפתלי לוברט, שמואל גפן - לוברט - סגן ראש העירייה
ש"ס 2 שלמה תבור, בנימין בביוף - -
יאפא - רשימת תושבי יפו 1 סאמי אבו שחאדה עומר סיקסיק - עזב בשל הסכם רוטציה סיעתי -
צדק חברתי 1 כרמלה עוזרי - -
  אופוזיציה (10 חברים)  
עיר לכולנו 5 אהרון מדואל, יואב גולדרינג, שרון מלכי, שרון לוזון, רחל גלעד וולנר יעל בן יפת ונח עפרון-עזבו בשל הסכם רוטציה סיעתי -
מרצ תל אביב-יפו 3 מיטל להבי, אחמד משרהוואי, ערן לב תמר זנדברג - נבחרה לכנסת ה-19 -
לתת לחיות-חי 2 ראובן לדיאנסקי, ד"ר חנה תמיר - -

קואליציה: תל אביב אחת (5), רוב העיר (3), כח לגמלאים (3), הירוקים (2), יהדות התורה-המפד"ל (2), הליכוד (2), ש"ס (2), צדק חברתי (1), יאפא - רשימת תושבי יפו (1) (נכנסה לקואליציה ב-27 בספטמבר 2012). בסך הכל 21 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: עיר לכולנו (5), מרצ (3) (פרשה מהקואליציה ב-26 ביוני 2012), לתת לִחיות (2) (פרשה מהקואליציה ב-22 במאי 2011). בסך הכל 10 חברים באופוזיציה העירונית.

2003-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואליציה: תל אביב אחת (4), כח לגמלאים (6), מרצ (5), הירוקים (4), הליכוד (3), ש"ס (3), יהדות התורה (2), תמורה {זהר שביט} (1), המפד"ל (1). בסך הכל 29 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: שינוי {רון לוינטל} (1), זכות הציבור לדעת - גילה הרץ (1). בסך הכל 2 חברים באופוזיציה העירונית.

פרסים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית תל אביב-יפו מחלקת מדי מספר שנים 16 פרסי עידוד והוקרה לאישים ראויים בתחומי פועלם. תדירות חלוקת הפרס משתנה לפי סוג הפרס. מתוך 16 הפרסים העירוניים, שלושה ממומנים על ידי קרנות חיצוניות, וה-13 הנותרים ממומנים מתקציבה של העירייה.

  1. פרס דוש לקריקטורה ע"ש קריאל גרדוש
  2. פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן
  3. פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול ע"ש מאיר דיזנגוף
  4. פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ע"ש שאול טשרניחובסקי
  5. פרס אנגל ליצירה מוזיקלית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל
  6. פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב
  7. פרס רוקח לאדריכלות ע"ש ישראל רוקח
  8. פרס משה הלוי לאמנות הבימה ע"ש משה הלוי
  9. פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון
  10. פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה ע"ש פרץ נפתלי
  11. פרס הרב קוק לספרות תורנית ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק
  12. פרס דב הוז לספורט ע"ש דב הוז
  13. פרס לעובדים בתחום החינוך העברי
  14. פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד
  15. פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום
  16. פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל ע"ש חיים נחמן ביאליק
  17. פרס הרב עובדיה יוסף לכתיבה הלכתית תורנית

פרסים נוספים שחולקו: פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן (מ-1966).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]