שמעון ענתבי
| שמעון ענתבי על עטיפת ספרו | |
| לידה |
1927 קהיר, מצרים |
|---|---|
| פטירה | 2009 (בגיל 82 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| סוגה |
ספרות ילדים |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה | |
שמעון ענתבי (1927 – 2009) היה פעיל ציוני, יבואן ויצואן, סופר ילדים ופעיל חברתי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמעון ענתבי נולד בקהיר שבמצרים. סבו, הרב יוסף ענתבי, היה הרב בקהיר וסב סבו, הרב יעקב ענתיבי, היה רב דמשק שהואשם בעלילת דמשק.
ב-1943 הגיעו שליחי הסוכנות היהודית למצרים להכין את הנוער לעליה ולהתיישבות. כדי לא למשוך את תשומת לב השלטונות הם השתמשו בתנועות קיימות. במסגרת תנועת הספורט והצופים "מכבי קהיר" קמה תנועת "החלוץ האחיד" בקהיר ו"החלוץ הצעיר" באלכסנדריה. ענתבי שהיה אז בן 16 החל להשתתף כמדריך, אחר כך כרכז ובהמשך בהנהגת התנועה. גם אחיו ו-3 מאחיותיו השתתפו בפעילות.
עם הזמן החלו התנכלויות ליהודי מצרים. ענתבי גויס ל"ההגנה". משימתו הראשונה הייתה השתתפות במיפוי הרובע היהודי – חארת אל יהוד, והם נערכו להגנה עצמית והכינו תוכנית פינוי. בהמשך עסק הרבה בעלייה בלתי לגלית.
ב-1945 נוסדה בקהיר הליגה הערבית שהתמקדה בבעיית היהודים וארץ ישראל. מצב הקהילה היהודית החמיר. הפעילות הציונית גברה. ענתבי התמנה למזכיר הסוכנות היהודית לא"י במצרים ולמזכיר תנועת "החלוץ". בסלון בית אימו נבנה סליק בו הוסתרו מסמכי עלייה. כל בני המשפחה נחשפו למפגשי הכנה לעלייה שנערכו בסלון.
ענתבי איבד עין במהלך השירות. לאחר החלמתו המשיך בתפקידיו.
לרגל קום המדינה, 15 במאי 1948, הוא ניגש לפתוח את משרדי הסוכנות היהודית לא"י במצרים. נציגי השלטונות חיכו לו שם והמתינו עד שנעל. באותו לילה עצרו אותו. גם אחיו אנדריי ושתיים מאחיותיו, אודט ואסתר, נעצרו. את מרבית חלק הכליאה הראשון עשה ענתבי בכלא הקסטפ, שנועד לאסירים פוליטיים "כבדים". בקיץ 1949 הסתיימה מלחמת העצמאות ונחתמו הסכמי שביתת נשק. למרבה הפלא ישראל לא דרשה במסגרת ההסכמים את שחרור הפעילים הציוניים. ענתבי הוגלה לכחצי שנה נוספת לגלות ועבודות כפייה בכלא א-טור בסיני. עם שחרורו גורש ממצרים.
ב-1950 עלה לישראל.
בארץ הקים חברה לייבוא וייצוא טכני.
קיבל את עיטור לוחמי המדינה (על"ה).
ב-1971 איבד את עינו השנייה והיה לנכה צה"ל. לאחר פרישתו לגמלאות החל לכתוב ספרים.
בשנת 1998 קיבל מעיריית חיפה תעודת הוקרה על התנדבותו למען הקהילה.
בתשס"א (2001) קיבל את אות הנשיא למתנדב.
ספרו "האיש של הכלבה הלבנה" נבחר כספר מוצע וכספר אהוב ב"מצעד הספרים השנתי לילדים ולנוער" (תלמידי כיתות ד'-ו') ע"ש מרים רות בשנת תש"ע.[1]
ספרו "הסבא המחייך נשאר במצרים" תיאר את חייו במצרים.[2]
שמעון ענתבי נפטר בישראל בשנת 2004, והובא למנוחות בבית העלמין שדה יהושע בחיפה. הותיר אחריו שלוש בנות ונכדים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האיש של הכלבה הלבנה: סיפור הצדעה לכלבי נחייה של עיוורים, ירושלים: כתר, 1983.
- הסבא המחייך נשאר במצרים, חיפה: ש' ענתבי, 1993. (סיפורה של משפחה יהודית במצרים)
הוקרה ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984 – הפרס הבינלאומי לספרות ע"ש יאנוש קורצ'אק, וושינגטון די. סי..
- תשס"א (2001) – אות הנשיא למתנדב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון ענתבי, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- שמעון ענתבי, באתר עיריית רמלה (הקישור אינו פעיל, 28 בספטמבר 2016)
- שמעון ענתבי הלך לעולמו, באתר תפוז אנשים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "מצעד הספרים לילדים ולנוער" – תש"ע ע"ש מרים רות; הספרים האהובים ב"מצעד הספרים השנתי לילדים ולנוער" תש"ע ע"ש מרים רות, באתר משרד החינוך
- ↑ שמעון ענתבי, הסבא המחייך נשאר במצרים, ליאור שרף – הפצות, 1993, עמ' 159