שמעון שמרלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שמעון שמרלינג, מייסד קהילת חב"ד בחברון ובארץ ישראל ברבע השני של המאה ה-19, שד"ר ואבי משפחת שמרלינג בארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמעון בן רבי חיים שמרלינג משקלוב, עלה לארץ ישראל עם אשתו שרה בנו משה וכלתו דבורה חנה בשנת ה'תקפ"א 1821 או ה'תקע"ט 1822 והתיישבו בחברון בקבוצה של 15 משפחות אשכנזיות בהן ר' לייב בעל הייסורים[1]. בעת שהותו אצל רבו האדמו"ר דובער שניאורי קיבל ממנו שליחות להקים את קהילת חב"ד בחברון. ומטעמה יצא לחו"ל לגייס תרומות כשד"ר. בשנת ה'תקפ"ו כבר מנתה קהילת חב"ד בחברון 100 נפש. בעקבות גזירת גיוס החובה לצבא הרוסי בשנת 1827 התגברה הגירתם של משפחות שלמות מרוסיה ודבר זה השפיע גם הוא על גידול קהילת חב"ד בעיר והקמת קהילה נוספת בירושלים.

בעת שליחותו נקט ר' שמעון בשיטה מיוחדת לגביית הכספים, בדומה לנהוג היום להוציא תעודות כמו "שר החסד", או "אבן המזבח" כך שהתורם בעין יפה מקבל את התואר הנכסף, נהג ר' שמעון להסתובב במושבות היהודים בחוץ לארץ ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות נחלה בחברון, שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר האדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מחיבוט הקבר[2].

ר' שמעון חתום על שטר מכירת ד' אמות בחברון משנת תקפ"ב 1822[3]. וכן לגבי ההסכם בין שתי העדות בעיר בשנת ה'תק"צ 1830. וכן באגרות אל האדמו"ר הצמח צדק בשנת ה'תקצ"א ובשנת ה'תקצ"ד ועל כתב השד"רות של ר' נתן עמרם בשנת ה'תקצ"ד.

במפקד מונטיפיורי משנת ה'תקצ"ט 1839 נזכרת אלמנתו שרה, בת 53, שעלתה משקלאב ולכן כנראה נפטר בין השנים 1834–1839.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הבכור הרב יוסף יהודה לייב היה ממוני כולל חב"ד בעיר ומדייניה.
  • נכדו ר' חיים שמואל שמרלינג היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו וראשון היוצאים מחומות העיר, דמות ציבורית בולטת ביישוב הישן. הקים לראשונה יחד עם בניו את "עמילות המכס שמרלינג" בנמל יפו, לשם טיפול בפריקת סחורות ייבוא מהאניות, שחרורן משלטונות המכס, שילוח למזמינים ברחבי הארץ וכן הטענת סחורות ייצוא על האוניות בנמל. כמו כן הקים מפעל לייצור טבק וחברה להפצתו. צאצאיו המשיכו אחריו בהנהגת קהילת יהודי יפו.
  • נכדתו טרנא נעכא (בת חיים שמואל) ובעלה ר' לוי יצחק מסלונים היו הראשונים שבנו את ביתם מחוץ לתחומי הרובע היהודי בחברון ודמויות בולטות בעיר זו.
  • בת נוספת התחתנה עם יצחק ליפקין (פעלז) שעלה לארץ עם בשנת 1847 שהיה סוחר חשוב שהקים בתים ושכונות ביפו וירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]