באב אל-מנדב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שער הדמעות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באב אל-מנדב
Bab el Mandeb NASA with description.jpg
מדינות תימןתימן  תימן
ג'יבוטיג'יבוטי  ג'יבוטי
אריתריאהאריתריאה  אריתריאה
מקשר בין הים האדום למפרץ עדן
מפריד חצי האי ערב לבין אפריקה
מידות
אורך מרבי כ-130 ק"מ
רוחב מזערי כ-30 ק"מ
עומק מרבי כ-300 מטר
מידע נוסף
איים פרים; "שבעת האחים"
חצי-איים ראס סיאן (בג'יבוטי); שייח' סעיד[1] (בתימן)
קואורדינטות 12°35′0″N 43°20′0″E / 12.58333°N 43.33333°E / 12.58333; 43.33333
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)
Indian Ocean laea relief location map.jpg
 
באב אל-מנדב
באב אל-מנדב

מפה של צפון-מזרח פפואה גינאה החדשה

באב אל-מנדבערבית: باب المندب) הוא מצר ים המפריד בין אסיה (תימן שבחצי האי ערב) לבין אפריקה (ג'יבוטי ואריתריאה שבקרן אפריקה), ומקשר בין הים האדום למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שמו בערבית היא "שער הדמעות", וניתן לו, על-פי אגדה ערבית, בגלל האנשים הרבים שטבעו בו ברעידת האדמה, שגרמה להיפרדות אסיה מאפריקה.

רוחבו כ-28 ק"מ. האי פרים שבתחומו מחלק את המצר לשניים, כשחלקו המזרחי – מצר איסכנדר – רוחבו כ-3 ק"מ ועומקו כ-30 מ', וחלקו המערבי – דקת אל-מאיון – רוחבו כ-25 ק"מ ועומקו המקסימלי מעל 300 מ'. סמוך לחופו האפריקני מצויים מספר איים קטנים, הידועים בשם "שבעת האחים" או "סוואבע".

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תאוריות מודרניות בדבר מוצאו והתפשטותו של ההומו סאפיינס, החל המין האנושי את צעדיו הראשונים באפריקה, וממנה התפשט צפונה לאסיה דרך מצר באב אל-מנדב והאיים שבתחומו, כשענפים ממנו פנו מזרחה לאזור רוסיה וסיביר, וחלקים אחרים לאירופה.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פתיחת תעלת סואץ לשיט ב-1869, עלתה חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של באב אל-מנדב, כחלק מנתיב השיט המרכזי בין האוקיינוס ההודי והים התיכון. מדי שנה עוברות בו כ-20,000 ספינות, בנפח מטען של כ-400 מיליון טון. ב-2013 עברו במצר 3.8 מיליון חביות נפט (נפט גולמי ותזקיקיו) ביום, וזאת לעומת 2.9 מיליון חביות ביום ב-2009.

עוד לפני פתיחת תעלת סואץ, התחוללו סביב באב אל-מנדב מאבקי שליטה, בעיקר בין המעצמות הקולוניאליות בריטניה וצרפת. האי פרים שבמצר, לדוגמה, נכבש על ידי צרפת כבר במאה ה-18, ומאז נכבש על ידי בריטניה ושוב על ידי צרפת, כשבהמשך צורף למושבה הבריטית עדן, ולבסוף לדרום תימן העצמאית.

חשיבות לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באב אל-מנדב, כנתיב שיט חיוני לישראל, מהווה אתגר ביטחוני לחילות האוויר והים של ישראל. בהקשר זה ידועה תקיפת טרור ערבית, שבוצעה בבאב אל-מנדב ב-11 ביוני 1971 על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין נגד המכלית הישראלית קוראל סי, שהפליגה בדגל נוחות ליברי, והייתה בדרכה לאילת.
המחבלים, ששטו בסירת מרוץ שהורדה מספינת דיג ליד האי פרים, התקרבו אל המכלית וירו עליה עשר פצצות בזוקה, שחלקן פגעו בספינה וגרמו להתלקחות שתי דליקות. הדליקות כובו והמכלית שניזוקה המשיכה בהפלגתה לאילת.

בעקבות התגברות איומי הטרור על השייט הישראלי דרך המצר, נשלח במאי 1972 לוחם המוסד ברוך מזרחי לתימן לאיסוף מידע על פעילות גורמי טרור שם. מזרחי נחשף בידי שירותי הביטחון התימניים, נעצר והוסגר למצרים, משם שוחרר לישראל במסגרת עסקת שחרור אסירים לאחר כשנתיים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הכריזה מצרים על חסימת באב אל-מנדב בפני ספינות ישראליות. ההסגר נותר על כנו עד לחתימת הסכמי הפסקת האש, ב-11 בנובמבר 1973.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • גרשון אוריון, מיצרי באב-אל-מנדב וחופש השייט 'מערכות ים' 109, יולי 1972, עמ' 6.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באב אל-מנדב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ או ראס מנהלי (رأس منهلي) וגם "ראס באב אל-מנדב".
  2. ^ תאוריות אלו מסתמכות על ענף באנתרופולוגיה הנקרא אנתרופולוגיה מולקולרית, החוקר את המתאם הגנטי בין גזעים שונים של המין האנושי.