שפות טורקיות
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר במרכז אסיה. האזורים העיקריים שבהם מדוברות שפות טורקיות הם: טורקיה, אזרבייג'ן, מערב סין ורוסיה. השפה הטורקית המדוברת ביותר היא הטורקית, שלה כ-75 מיליון דוברים.
תוכן עניינים
קשרים אפשריים למשפחות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש בלשנים המשייכים את השפות הטורקיות למשפחה גדולה יותר, המכונה "משפחת השפות האלטאיות", אולם תאוריה זו שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית. התאוריה הזאת גורסת כי יש קרבה בין משפחת השפות המונגוליות ומשפחת השפות הטונגוסיות. יש חוקרים המרחיקים לכת ומציעים כי יש מוצא משותף לשפות האלה ולשפות יפנית וקוריאנית. אחרים מציעים כי יש קשר בין השפות האלה לבין השפות הפינו-אוגריות, ומכנים את המשפחה המשותפת "משפחת השפות הטוראניות" או "משפחת השפות האוראל-אלטאיות". אין קונצנזוס בין הבלשנים לגבי אף אחת מהתאוריות האלה, ולפיכך הן נחשבות לעת עתה כהצעות ולא כתאוריות מוכחות.
התפלגות השפות הטורקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיות מערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבוצה דרומית-מערבית
- קבוצה צפונית-מערבית
- טטרית (כ-5 מיליון דוברים)
- קזחית (12 מיליון דוברים)
- קאראקלפקית (כ-400 אלף דוברים)
- נוגאית (כ-68 אלף דוברים)
- אורום[1]
- טטרית של קרים[1]
- קרצ'אית בלקרית
- קומיקית
- קראימית
- קרימצ'קית
- צ'ולים
- בשקירית
- באראבא
- קבוצה דרומית-מזרחית
- אוזבקית
- אויגור
- צ'אגאטאי (נכחדה)
- אילי טורקית
- קבוצה בוֹלגרית
- צ'ובשית
- כוזרית (נכחדה)
- פרוטו-בולגרית (נכחדה)
- אווארית (נכחדה)
- הוניקית (נכחדה)
טורקיות מזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קירגיזית (מעל 3 מיליון דוברים)
- אלטאי
- יאקוטית
- טובאנית
- ח'קאסית
- שור
- פויו גירגיז
- צ'ולים
- טופה
- דולגנית
- אויגור מערבית
- אלטאית צפונית
- ח'לאג'
