כוזרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוזרית
אזורים בהם מדוברת: דרום רוסיה, צפון הקווקז ובחלקים ממרכז אסיה.
סך כל הדוברים:
דוברי שפת אם:
כתב: גרסת אלפבית רוני, אלפבית עברי, ייתכן אף בכתב הקירילי, הלטיני, היווני, הערבי או הגאורגי
סיווג משפחתי: אלטאיות (במחלוקת)
טורקית
מערבית
בולגרית
כוזרית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: ממלכת הכוזרים
גוף מפקח: -
ראו גם: שפהרשימת שפות

כוזרית היא שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11. באופן רשמי, זוהי שפה אשר נכחדה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מחלוקת באשר לאיזו קבוצה מהשפות הטורקיות שייכת השפה, והאם זוהי שפה טורקית בכלל. בלשנים אחדים סוברים כי זו שפה איראנית או קווקזית.

בימי הביניים, סיווגו מלומדים ערבים את הכוזרית כדומה, אך עם זאת לא זהה, לניב הטורקי בו השתמשו עמים טורקים אחרים בסביבתם, כגון האוע'וז. כיום, הדעה הרווחת בקרב בלשנים היא שהכוזרים דיברו בשפה טורקית, אשר הייתה דומה להונית ולשפת הבולגרים העתיקים, וככל הנראה הושפעה מהטורקית העתיקה ומאויגור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים מעידים כי היו יחסים מדיניים בין הכוזרים וההונגרים, והשפה דוברה בהונגריה עד המאה ה-10, אז נטמעה בהונגרית.‏[1]

על-פי ה"כארתליס צחוברבה" ("ქართლის ცხოვრება"- חיי כארתלי), ספר ההיסטוריון הגאורגי לאונטי מרובלי, בן המאה ה-11, הייתה הכוזרית אחת משפות הארץ יחד עם ארמנית, גאורגית, עברית, ארמית ויוונית שהיו שגורות על בני בית המלוכה הגאורגי[2].

המלה המופיעה בסוף מכתב קייב

מעט מאוד דוגמאות השפה הכוזרית קיימות כיום, רובן הן שמות ששרדו במקורות היסטוריים, אך רוב העבודות הכתובות שנשתמרו נכתבו בעברית. המלה הכתובה היחידה בכוזרית הידועה כיום היא "HWQWRWM" שמשמעותה "קראתי זאת". המלה מופיעה בסוף מכתב קייב, ונכתבה באלפבית הרוני, מה שככל הנראה מעיד על כך שאופן כתיבת השפה לא השתנה עם גיור הכוזרים, אך עדיין סביר כי בתקופות שונות ובמקומות שונים נכתבה הכוזרית בכתבים הקירילי, העברי, הלטיני, היווני, הערבי או הגאורגי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Khazars.htm
  2. ^ אלה היו שש השפות שהיו מדוברות באזור, באותן הזמנים. ראו גם במאמרם של גרשון בן אורן, וולף מוסקוביץ, מאפייני לשון הדיבור של יהודי גרוּזיה עמ' 95-119, עמ' 96 למטה, פורסם בפעמים 31, תשמ"ז 1987, מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב