שרה אוסצקי-לזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שרה אוסצקי לזר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שרה אוֹסַצקי-לזר (נולדה ב-16 במרץ 1947) היא היסטוריונית של המזרח התיכון, עמיתת מחקר במכון ון ליר בירושלים ופעילת חברתית.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסצקי-לזר נולדה וגדלה בתל אביב. היא בתם של חיה לבית שפירא וחיים לזר ליטאי, פרטיזן, איש בית"ר והיסטוריון, וקרויה על שמה של אחותו שנספתה בשואה. אוסצקי-לזר רכשה תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובשפה וספרות ערבית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מוסמך ותואר דוקטור בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה. נושא עבודה היה "והתגבשות יחסי הגומלין בין יהודים לערבים במדינת ישראל: העשור הראשון, 1948-1958", אותו כתבה בהנחיית גבי ורבורג וקייס פירו. מאז היא עוסקת בהוראה, מחקר ופעילות חברתית. מחקריה עוסקים במיעוט הערבי-פלסטיני בישראל ובחינת יחסו למדינה ולרוב היהודי. בשנת 2002 ו-2007 לימדה היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת וילברפורס באוהיו (1992) ובאוניברסיטת המדינה של סן דייגו (2003).

במשך שנים היא שימשה כמנהלת משותפת של המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה (בהנהגתה זכה המכון ב-2001 בפרס החינוך לשלום של UNESCO) ומנהלת המכון לחקר השלום במרכז. היא הייתה עמיתת מחקר של הסוכנות היהודית כשלוש פעמים בקהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. כמו כן שימשה כעמיתת מחקר במרכז לאסטרטגיה וחשיבה מדינית באוניברסיטה העברית, שם עסקה בחקר הנשים במזרח התיכון.

אוסצקי-לזר כותבת ביקורת ספרים בעבור "הארץ" ורשימות עבור "הדף הירוק".

אוסצקי-לזר שימשה חברת הנהלת הקרן החדשה לישראל ולאחר מכן חברה במועצה הציבורית של הקרן. חברת הנהלת פורום ארגוני השלום הפלסטיני ישראלי, הברית לאנושות חדשה, קתדרה עממית מגידו ובוועד המייסד של עמותת הקצה (עמותה לקידום אמנות וחברה בנהריה ובצפון).

נשואה ליורי, ומתגוררת בקיבוץ רמות מנשה, ואם לשניים.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה ארבל, [חמו"ל], 1989.
  • 7 דרכים: אופציות תאוריות למעמד הערבים בישראל, עם אסעד גאנם ואילן פפה, המכון לחקר השלום, 1999.
  • בין חזון למציאות: מסמכי החזון של הערבים בישראל 2007-2006, ביחד עם מוסטפא כבהא, הפורם להסכמה אזרחית, 2008.
  • החברה הערבית בישראל, יחידה מס' 3: בצל הממשל הצבאי – הממסד הישראלי והאזרחים הערבים, 1948 - 1967, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה: