שרה לוטן-הסנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה לוטן-הסנר
לידה 1946 (בת 78 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תולדות האמנות
תאריך עלייה 1950
עיסוק מחקר והוראה, עריכה ותרגום
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה לוטן-הסנר (Sara Lutan-Hassner; נולדה ב-1946) היא חוקרת תולדות האמנות, מתרגמת ועורכת. תחום התמחותה האקדמי העיקרי הוא אמנות ימי הביניים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ברומניה ב-1946 להוריה דב וברטה קרן (קוז'וקרו). משפחתה עלתה ארצה באוקטובר 1950 והתיישבה בזיכרון יעקב. סיימה לימודים בתיכון ברנר בפתח תקווה, שבה התגוררה עד 1981. שירתה בצה"ל כראש לשכת מפקד בית הספר לפיקוד ומטה בתקופתם של אברהם טמיר ומוטה גור.

לשרה לוטן-הסנר תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית מאוניברסיטת תל אביב. המשיכה את לימודיה בחוג לתולדות האמנות וב-1995 קיבלה תואר מוסמך. נושא התזה שלה היה "הפיסול המיניאטורי של האכסדרה הדרומית בקתדרלת שארטר". תואר דוקטור הוענק לה ב-2000 על מחקרה בנושא "התוכנית הפיסולית בכנסיית סט' מרטין בקנד: סוגיות בהתפתחות הפיסול הגותי במערב צרפת".

שרה לוטן-הסנר לימדה בתיכון א' לאמנויות תל אביב (1972–1980) ובמכללת "שנקר" – בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב (2005–2010). בשנים 1992–2012 לימדה באוניברסיטת תל אביב בחוג לתולדות האמנות ובתוכנית הרב-תחומית באמנויות, כמו כן לימדה בשיעורי ההעשרה באמנויות בפקולטות למשפטים ולמדעים מדויקים. לוטן פרשה לגמלאות בשנת 2013.

הייתה נשואה לדורון לוטן, אבי בנהּ ובתהּ. נישאה בשנית למרק הסנר. מתגוררת בתל אביב.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Saint Martin in Candes (Collection Civilisation Médiévale XVII), Poitiers: Université de Poitiers, Centre d’Études Supérieures de Civilisation Médiévale, 2006
  • The South Porch of Chartres Cathedral: The Margins of Monumental Sculpture, Leiden: Alexandros Press, 2011, ISBN 9789490387051
  • Thomas Becket and the Plantagenets: Atonement through the Arts, Leiden: Alexandros Press, 2015 ISBN 9789490387099

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הקדושים ודימוייהם: ניסוחים חזותיים משתנים במחזורי החלונות והפיסול של קתדרלת נוטרדאם בשארטר", מותר 6, 1998, עמ' 51–56
  • "טקס, מבנה וקהל בכנסיית סט' מרטין בקנד", מותר 8, 2000, עמ' 73–82
  • "התוכניות הפיסוליות של כנסיית סט' מרטין בקנד: סוגיות סגנוניות כמשקפות אירועים היסטוריים ופטרונים משתנים", בתוך: אמנות ואומנות – זיקות וגבולות, תל אביב, 2003, עמ' 85–104
  • "הוראת תולדות האמנות לאוכלוסיות למיניהן", קשר אמנותי, נובמבר 2004, עמ' 16–20
  • “The Heavenly Jerusalem: from Architectural Canopies to Urban Landscape in the Southern Porch of Chartres Cathedral”, Assaph – Studies in Art History 3 (1998), pp. 149–162
  • "Royal, Aristocratic and Bourgois Patronage: Chartres and St. Martin in Candes", Assaph – Studies in Art History 4 (1999), pp. 91-104
  • “St. Martin in Candes – A Major Monument of Angevin Gothic Art: A Marginal Chapter in Medieval Art History”, in: The Metamorphosis of Marginal Images: From Antiquity to Present Time, Tel-Aviv, 2001, pp.195–202
  • Le porche septentrional de la collégiale Saint-Martin de Candes (ca. 1180) et l'image dynastiquie des Plantagenet", Cahiers de civilization médievale, Octobre-Décembre 2002, pp. 341–361
  • "L'iconographie royale de Saint-Martin de Candes", dans 303 – Arts, recherches et creations (Alienor d'Aquitaine), Nantes 2004, pp. 108–116
  • "The Mermaid and the Fish – Transformation of Form and Meaning in Saint-Martin in Candes", in: Sonia Mucznik (ed.), Assaph – Studies in Honour of Asher Ovadiah, 2005–2006, pp. 611–626
  • "Images of the Lives of the Saints in the Sculptural Programs and Stained-glass Windows of Chartres Cathedral", in: J.-L. Deuffic (ed.), Reliques et sainteté dans l'espace médéval, Pecia, 2006, pp.127–140
  • "The Platter from Kafr Misr", Atiqot – Israel Antiquities Authority Journal (English series), 2011, pp. 227–241
  • "Candes-Saint-Martin: Sacred Space, Fateful Memory", Espace sacré, mémoire sacrée. Le culte des évêques dans leurs villes (IVe-XXe siècle), Actes du colloque de Tours, 10–12 juin 2010, Brepols, 2015
  • "The Holy Land: Reality and Vision in Medieval Art", in: Holy Land archaeology on either side: Archaeological essays in honour of Eugenio Alliata, ofm, Milano, 2020, pp. 179–190

עריכה ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטן-הסנר פעלה בשנים 1992–2006 כעורכת מותר – כתב העת של הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב (גליונות 1–12), ובשנים 1992–2010 – כעורכת בכתב העת Assaph –Studies in Art History, ביטאון החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב.

בין העריכות המדעיות שביצעה נמנים עריכת התרגום לספרו של אומברטו אקו, על היופי (הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010) וכן עריכת תרגומי ספריהם של סנדרו ספרוקטי (איט'), מדריך לאמנות (2008), של רוס קינג, משפט פאריס (2010), של לינדה בולטון, סדרה של מהפכות באמנות (חמישה ספרים מיועדים לבני נוער, 2011) ושל מוריס בלאנשו, השיחה האינסופית (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012).

לוטן-הסנר תרגמה את ספריו של אומברטו אקו, על הכיעור (2013) ותולדות האגדות (2016), בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה לוטן-הסנר בוויקישיתוף