שתיקות הארמון
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
מופידה טלאטלי  |
|---|---|
| הופק בידי | אחמד באהא, ריצ'רד מגניאן |
| תסריט |
מופידה טלאטלי |
| עריכה |
מופידה טלאטלי |
| שחקנים ראשיים |
אמל חדילי נג'יה אורגי הנד סברי פאטימה בן סיידן זהירה בן עמאר |
| מוזיקה |
אנואר בראהם |
| מדינה |
צרפת, תוניסיה |
| חברה מפיצה |
Amorces Diffusion Capitol Entertainment |
| הקרנת בכורה |
 4 בספטמבר 1994 7 בספטמבר 1994  30 בספטמבר 1994 |
| משך הקרנה |
127 דק' |
| שפת הסרט | ערבית וצרפתית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שתיקות הארמון (בערבית תוניסאית: صمت القصور) הוא סרט דרמה תוניסאי-צרפתי משנת 1994 שביימה, כתבה וערכה מופידה טלאטלי, והפיקו אחמד באהא וריצ'רד מגניאן. הסרט מספר על נערה מתבגרת בשם עליה, שבעקבות שחרורה של תוניס מהשלטון הצרפתי היא משתחררת מארמון בו שירתה.
הסרט הופץ לראשונה בקנדה ב-4 בספטמבר 1994, ולאחר כמה ימים, ב-7 בספטמבר, הופץ בצרפת. בישראל הסרט הוקרן בסינמטק ירושלים ובסינמטק תל אביב. שפות הסרט הן ערבית וצרפתית, ואורכו כ-127 דקות.
מופידה טלאטלי סיפרה שהיא כתבה את הסרט בתגובה למחלתה החמורה והפתאומית של אמה, ושלאחר שהיא הכינה אותו היא הבינה שהיא לא ידעה הרבה על חייה של אמה. הסרט היה מועמד וזכה במספר פרסים.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מספר על עליה, בתם של משרתת בארמון ה"ביי" (מושל תוניסיה) ושל אחד מגברי הארמון. עליה היא נערה מתבגרת המתחקה בזיכרונותיה אחר זהותה וזהות אביה המסתורי. הסרט מתמקד בהתבגרותה של עליה המשתחררת בסופו של דבר משלטון הארמון ושתיקותיו, על רקע שחרורה של תוניס מהשלטון הצרפתי. הסרט משרטט ברגישות וצבעוניות רבה את עולמן של הנשים המשרתות בארמונות העשירים, מצד אחד הוא מראה את חולשתן וניצולן, ומצד שני הוא מראה את ההווי, המוזיקה והצבע בחיי היום יום של הארמון.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמל חדילי – חדיג'ה
- נג'יה אורגי – חלתי חדא
- הנד סברי – עליה
- פאטימה בן סיידן – מרודיה
- זהירה בן עמאר – חביבה
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הופץ לראשונה בקנדה ב-4 בספטמבר 1994, בצרפת ב-7 בספטמבר 1994 ובארצות הברית ב-30 בספטמבר 1994. בישראל הסרט שודר בסינמטק ירושלים[1] ובסינמטק תל אביב.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה לביקורת חיובית מפסטיבל הסרטים של ניו יורק שהתקיים בשנת 1994. מבקר העיתון "New York Times", קארין ג'יימס, תיאר את הסרט כ"סיפור אוניברסלי של גיל העמידה עם טוויסט פמיניסטי"[2]. לאחר השחרור הרחב של הסרט בשנת 1996, אתר "L.A. Times" שיבח את הסרט ואמר שהסרט "אכזרי ומרכז"[3]. בשנת 2011, הסופר פול סדרה, כתב מאמר המתאר את הרלוונטיות של הסרט כיום בעולם הערבי[4].
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה במספר פרסים: מצלמת הזהב של פסטיבל הקולנוע בקאן, קערת הזהב של פסטיבל הסרטים קרתגו, פרס מפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ופרס מפסטיבל הסרטים של איסטנבול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שתיקות הארמון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שתיקות הארמון", באתר AllMovie (באנגלית)- "שתיקות הארמון", באתר אידיבי
"שתיקות הארמון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שתיקות הארמון, באתר סינמטק ירושלים
- ^ קרין ג'יימס, FILM FESTIVAL REVIEW; A Daughter Revisits Her Mother's Oppression, באתר "New York Times", ב-30 בספטמבר 1994
- ^ Movie Review : 'Silences' Speaks of Women's Struggles, נכתב על ידי KEVIN THOMAS, באתר "L.A. Times", ב-22 במרץ 1996
- ^ Films for the Classroom: Silences of the Palace, נכתב על ידי פול סדרה, ב-2 בנובמבר 2011