תאודורו גאוטו

תאודורו אניבל גאוטו
Teodoro Aníbal Gauto
	תמונתו של גאוטו מתוך כרזת המבוקש באתר האינטרפול
לידה	1 באוקטובר 1949 (בן 74); ארגנטינה
תאריך עלייה	2001
מדינה	ישראל
כינוי	יוסף כרמל
השתייכות	החונטה הצבאית בארגנטינה
תקופת הפעילות	1972–1978 (כ־6 שנים)
דרגה	אזרח עובד מודיעין
תפקידים בשירות
	איסוף מודיעין
פעולות ומבצעים
	המלחמה המלוכלכת

תאודורו אניבל גאוטו (בספרדית: Teodoro Aníbal Gauto, מכונה בישראל "יוסף כרמל"; נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא אזרח ישראלי ממוצא ארגנטינאי המבוקש בארגנטינה ועל ידי האינטרפול^[1]^[2] בגין פשעים כנגד האנושות ובגין פשעים כחלק ממשפטי לה-קאצ'ה.

לה-קאצ'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה קאצ'ה (ספ') שם זה היה הכינוי לאחד ממחנות הרצח שפעל בין סוף שנת 1976 לאוקטובר 1978 במחנה על פי האישומים התבצעו מספר רב של מעשי האונס והעינויים שנחשבו לאכזריים ביותר שפעלו במסגרת המשטר הצבאי. באתר לה קאצ'ה שפעל סמוך לבירה בואנוס איירס, ישנם עדויות על כך שבמקום בוצעו לפחות 135 מקרי רצח, בהם של נשים בהריון, שלאחר מותן ילדיהם נחטפו ונמסרו למשפחות חיילים ושוטרים שפעלו בשרות החונטה. על פי הערכות שונות בתקופת החונטה נחטפו ונרצחו לפחות 30 אלף בני אדם נוספים ללא רישום, ב-1976-1982 לאחר שנחשדו בפעילות שמאל או בדעות קומוניסטיות. מתוכם יותר מ-2,000 יהודים.

האישומים במשפטי לה-קאצ'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט "לה-ק'אצה" נפתח ב-2013, ונאשמו בהם 22 קצינים וחיילים, ששירותו במתקן וביחידיות המודיעין 101 ו-601, חלקם הואשמו במה שבוצע בלה-ק'אצה. לאורך המשפט העידו הניצולים ובני משפחותים של חלק מהנרצחים, בחלק מהעדויות סופר על אונס על ידי שוטרים וחיילים, עינוי נשים לשם הנאת החיילים והשמעת צרחות הנשים על מנת שישמעו בחדרי החקירות הסמוכים, התעללות גופנית מסוגים שונים ומכות חשמל, בחודש אוקטובר 2014 נידונו 15 נאשמים למאסרי עולם, חלקם בגין פשעים נגד האנושות, אחד הנאשמים שהורשעו הוא ריינלדו ביניונה שעמד בראש החונטה.

על ששת הנאשמים הנוספים נגזרו תקופות מאסר של בין 10-20 שנים, ונאשם אחד זוכה מכל אשמה. שניים מהנאשמים הם קלאודיו ראול גרנדה (ספ') שנידון ל-13 שנות מאסר, הוא הורשע באותן עברות בהן חשוד גאוטו, בהן איתור, איסוף מידע וסימון של אזרחים בעלי תפיסות שמאל, פעולות אשר הביאו לחטיפתם ורציחתם של מאות בני אדם בהם קטינים. ואלברטו חוליו קנדיוטי שהיה מפקדו של גאוטו ביחידת המודעין, הוא הוסגר מאורוגוואי לאחר שנמלט מארגנטינה, הורשע בפשעים נגד האנושות ונידון למאסר עולם.

גאוטו לא הועמד לדין במהלך המשפטים כי מיקומו לא היה ידוע במהלכם, ולפי החוק הארגנטיני לא ניתן להעמיד לדין אדם בהיעדרו. על מנת לנסות ולאתרו ב-2011 הממשל הארגנטיני הציע פרס על מציאת חשודים בפשעים נגד האנושות, בסכום של 500 אלף דולר.

ב-2015 עלה חשד כי גאוטו נמלט למדינה ישראל בגל העלייה מארגנטינה בתחילת שנות ה-2000. פעילים מקומיים בישראל, בהם העיתונאי שלמה סלוצקי ממשפחות הנרצחים וגם אחרים, החלו לחפש אותו. לאחר תחקיר של ערוץ 1^[3] אותר לבסוף גאוטו כשהוא מתגורר בקריית ביאליק, כאשר הוא מזוהה בשם הישראלי יוסף כרמל.

ניסיון ההסגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ישראל וארגנטינה אין הסכם הסגרה וישראל אינה מוכנה להסגיר את גאוטו. כיום מתקיים דיון מתמשך בבית המשפט העליון בעקבות מספר עתירות לגירושו של גאוטו לארגנטינה^[4] במהלך העתירות שהוגשו לבית המשפט נטען כי גאוטו קיבל את האזרחות הישראלית שלא כחוק מכיוון שהיה מעורב בפעילות פלילית בארגנטינה (שאינה קשורה לאישומים), מן העבר השני מדינת ישראל דחתה מספר פעמים את ההסגרה בטענה כי מדובר בנושא ביטחוני, על כך טענו העותרים לגירוש כי מדובר בניסיון להסתיר את המעורבות הישראלית בארגנטינה בשנים בהן בוצעו הפשעים הנחקרים במשפט.

החל מ-2017 מתקיים דיון נוסף בבג"ץ אשר היה צפוי להסתיים בתחילה במחצית השנייה של 2018 אך טרם הסתיים כאשר במהלכו טען שר הפנים אריה דרעי כי גאוטו אכן השמיט את העובדה כי מתנהל נגדו הליך משפטי בארגנטינה דבר אשר היה אמור למנוע ממנוע קבלת אזרחות במעמד הבקשה כאשר עלה לישראל. עם זאת הוא קובע כי חרף אופיים החמור של החשדות נגדו אין בכך די כדי להביא לשלילת אזרחותו.

גורמים מן הסוכנות היהודית, אשר הייתה האחראית להבאתו של גאוטו לישראל, הביעו תמיהה וחוסר נוחות לנוכח העובדה שהמדינה אינה מסגירה אותו לארגנטינה. לדבריהם, העובדה שגאוטו לא דיווח על מצבו המשפטי במסמכי ההגירה שלו איננה עניין טכני ושולי ולו המצב לאשורו כולל הפרטים על ההליכים הפלילים בהם היה מצוי היה ידוע לסוכנות בזמן אמת הרי שבקשתו לעלות היה מסורבת בהתאם לחוק השבות. לדבריהם, הימצאותו של גאוטו בישראל מטילה כתם על עבודת הסוכנות היהודית בארגנטינה.

בדיון שהתקיים ב-2017 מסרה המדינה לבג"ץ מידע סודי במעמד צד אחד שמטרתו לחזק את החלטתה להעניק מקלט לגאוטו. טיב המידע אינו ברור אך ייתכן שהוא לעסקות הנשק בין ישראל לארגנטינה בתקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה ולשיתוף הפעולה עם הגדוד 601, בו שירת גאוטו ומיועדת למנוע עדויות על טיב היחסים בין המדינות בתקופת שלטון הדיקטטורה הצבאית.^[5]