תאודור תאודורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאודור איוואנוב תאודורוב
Теодор Иванов Теодоров
תאודור תאודורוב
לידה 8 באפריל 1859
אלנה, האימפריה העות'מאנית
פטירה 5 באוגוסט 1924 (בגיל 65)
בורובץ, ממלכת בולגריה
מדינה ממלכת בולגריה
השכלה אוניברסיטת אודסה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם
בת-זוג ראדה תאודורובה
ראש ממשלת ממלכת בולגריה ה-19
תקופת כהונה 28 באוקטובר 19186 באוקטובר 1919 (49 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תאודור איוואנוב תאודורובבולגרית: Теодор Иванов Теодоров;‏ 8 באפריל 1859, אלנה, האימפריה העות'מאנית5 באוגוסט 1924, בורובץ, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי, מנהיג מפלגת העם הבולגרית ופובליציסט בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה לתקופה קצרה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ונודע בשל התפטרותו ההפגנתית מראשות הממשלה עקב סירובו לחתום על חוזה ניי. תאודורוב היה פוליטיקאי רב ניסיון, כיהן כיושב ראש הפרלמנט בשנים 18941896, שר המשפטים בשנים 1896–1897, שר האוצר בשנים 1897–1899 ו-19111913 ובמקביל לכהונתו כראש הממשלה כיהן גם כשר החוץ והשר לענייני דתות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאודורוב נולד למשפחת אצולת ממון בולגרית. בין השנים 1874 ועד 1883 למד בבולגריה, באודסה ובפריז והוסמך כעורך דין. בשנת 1884 נבחר לראשונה לפרלמנט הבולגרי, והיה חבר בו עד שנת 1923. תאודורוב התמנה לתפקיד יושב ראש האספה הלאומית השמינית הבולגרית וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1886. משנה זו ועד 1887 כיהן כשר המשפטים בממשלתו של קונסטנטין סטואילוב, ואחר כך היה שר האוצר עד שנת 1899. משנת 1889 ועד 1911 כיהן כתובע בבית המשפט המחוזי ובית המשפט לערעורים במחוז וליקו טרנובו. בשנת 1911 התמנה שוב לתפקיד שר האוצר וכיהן בתפקיד עד שנת 1913, תחת ראשי הממשלה איוון גשוב וסטויאן דאנב.

החל מאמצע שנת 1918, עם נטיית החזית לרעת הבולגרים, גברו מאוד אי השקט הפנימי והלחץ מצד חוגי הצבא על ראש הממשלה להתפטר, והוא נאלץ לעשות כן. לאחר התפטרות ראש הממשלה וסיל רדוסלאבוב אשר הוביל את הקו הרדיקלי של בולגריה במרבית תקופת המלחמה, נקלעה הממלכה למשבר פוליטי חריף. לתפקיד ראש הממשלה התמנה ביוני 1918 אלכסנדר מלינוב, אשר התפטר כעבור ארבעה חודשים, ותאודורוב התמנה לתפקיד ראש הממשלה ועמד בראש המשלחת הבולגרית לוועידת השלום בפריז (1919). כאשר התגבשו תכתיבי חוזה ניי, סירב תאודורוב לחתום עליו בטענה שמדובר בבגידה במולדת והתפטר בהפגנתיות. אלכסנדר סטמבוליסקי החליפו בתפקיד[1]. תאודורוב פרש מהחיים הפוליטיים, אך נעצר בשנת 1922 בהנחיית ממשל סטמבוליסקי, כחלק מהמסע שניהל ל"טיהור" בולגריה מכל הגורמים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים שהובילה לתבוסה במלחמה ותכתיב ניי. לאחר ההפיכה הצבאית הנאו-פשיסטית, אשר במהלכה נרצח סטמבוליסקי, שוחרר מכלאו. תאודורוב נישא לראדה תאודורובה ולזוג נולדו שני ילדים, איוון ואנה מרייה. תאודורוב נפטר מהתקף לב ב-5 באוגוסט 1924 בעת חופשה בעיירה בורובץ ונקבר בעיר הולדתו אלנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאודור תאודורוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסטוריה של בולגריה "סקירה היסטורית 1918-1926", באתר zum.de (באנגלית).



הקודם:
אלכסנדר מלינוב
ראשי ממשלת ממלכת בולגריה
28 באוקטובר 1918 - 6 באוקטובר 1919
הבא:
אלכסנדר סטמבוליסקי