דימיטר גרקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דימיטר פניוטוב גרקוב
Димитър Панайотов Греков
דימיטר גרקוב
לידה 14 בספטמבר 1847
בולגרד, נסיכות מולדובה
פטירה 7 במאי 1901 (בגיל 53)
סופיה, נסיכות בולגריה
מדינה נסיכות בולגריה
מקום קבורה סופיה
השכלה אוניברסיטת אקס-מרסיי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה השמרנית הבולגרית
מפלגת העם הליבראלית
ראש ממשלת נסיכות בולגריה ה-10
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דימיטר פניוטוב גרקובבולגרית: Димитър Панайотов Греков;‏ 14 בספטמבר 1847, בולגרד, נסיכות מולדובה7 במאי 1901, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר וכן כראש ממשלת נסיכות בולגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרקוב נולד בעיר בולגרד אשר בחבל בסרביה ואת השכלתו התיכונית רכש בעיר הולדתו. הוא הוסמך למשפטים באוניברסיטת אקס-אן-פרובאנס שבצרפת. גרקוב עבד כעורך דין בעיר בראילה ולאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) היגר לנסיכות בולגריה ומונה לנשיא בית המשפט העליון בסופיה. בהמשך, היה חבר באספה הלאומית הראשונה של בולגריה, מונה לשר המשפטים בממשלתו של טודור בורמוב והמשיך בתפקידו זה גם בממשלתם של קלמנט טרנובסקי ולאוניד סובולב. ב-1886 מונה לשגריר נסיכות בולגריה לאימפריה העות'מאנית והוצב באיסטנבול ובהמשך, מונה על ידי סטפן סטאמבולוב לחבר משלחת איתור המועמד לתפקיד נסיך בולגריה, לאחר שאלכסנדר בטנברג ויתר על כיסאו.

בין 1890 ל-1894 כיהן בממשלתו של סטפן סטאמבולוב כשר הפנים ולתקופה מסוימת גם כשר המשפטים. לאחר פרישתו של סטאמבולוב מראשות הממשלה, עבר גרקוב ל"מפלגת העם הליבראלית" ונבחר ליושב ראשה. ב-1899, לאחר התפרקות הקואליציה בראשון קונסטנטין סטואילוב, הטיל עליו הנסיך פרדיננד להקים ממשלת קואליציה אשר תשלב בין חברי מפלגת העם הליבראלית, המפלגה הפרוגרסיבית והמפלגה הליברלית-רדוסלאבובית בראשות וסיל רדוסלאבוב. ממשלת הקואליציה שהקים סבלה מחוסר יציבות ובאוקטובר 1899 הוא נאלץ להתפטר. גרקוב חזר להנהיג את מפלגת העם הליבראלית וב-1901 הלך לעולמו והוא בן 54 שנים.

גרקוב והקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1889 הגישה הנהגת הקהילה היהודית לאישור ממשלת בולגריה הצעה במסגרתה היא תנוהל באמצעות קונסיסטוריה מרכזית. את ההצעה קיבלו ראשי הקהילה מהרב צדוק כהן מצרפת. מספר חודשים לאחר הגשת הבקשה מונה גרקוב לשר החוץ והדתות ובהנחיית ראש הממשלה סטאמבולוב הוא אישר את הבקשה.[1]

בספטמבר 1891 הוזמן הרב הראשי ליהודי בולגריה ד"ר סימון דנקוביץ לפתיחת מושב האספה הלאומית הבולגרית. הרב התיישב ליד ראש הכנסייה הבולגרית ולא במקום שהוקצה לו בתא הדיפלומטים הזרים, משום שסבר שכך ראוי יותר. השר גרקוב התעמת עם הרב דנקוביץ ולאחר ויכוח אשר גלש לטונים גבוהים, הורה לרב לשבת במקום שהוקצה לו. למחרת תבע השר גרקוב מראשי הקונסיסטוריון לפטר לאלתר את הרב דנקוביץ. ניסיונות הפשרה לא הועילו והרב נאלץ לעזוב את תפקידו ואת בולגריה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימיטר גרקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר השחרור מעול העותומנים (1878-1898), בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 69-70.



הקודם:
קונסטנטין סטואילוב
ראש ממשלת נסיכות בולגריה
30 בינואר 1899 – 13 באוקטובר 1899
הבא:
טודור איבנצ'וב