בויקו בוריסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בויקו מטודייב בוריסוב
Бойко Методиев Борисов
בויקו בוריסוב (2017)
בויקו בוריסוב (2017)
לידה 13 ביוני 1959 (בן 63)
באנקיה, מטרופולין סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית
מדינה בולגריה
השכלה האקדמייה של משרד הפנים הבולגרי בסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אזרחים למען פיתוח אירופי של בולגריה
בת זוג סטלה בוריסובה
צווטלינה בוריסובה
אתר האינטרנט הרשמי של בויקו בוריסוב
ראש ממשלת בולגריה ה־50
4 במאי 201712 במאי 2021
(4 שנים)
7 בנובמבר 201424 בינואר 2017
(שנתיים ו־11 שבועות)
27 ביולי 200913 במרץ 2013
(3 שנים ו־32 שבועות)
פרסים והוקרה
מסדר הרפובליקה הסרבית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Accession Treaty 2011 Boïko Borissov signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נשיא המדינה ראובן ריבלין בפגישה עם בויקו בוריסוב, יוני 2018

בויקו מטודייב בוריסובבולגרית: Бойко Методиев Борисов; ‏נולד ב-13 ביוני 1959 בבאנקיה, מטרופולין סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) הוא פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה במשך שלוש כהונות. עוד כיהן כראש עיריית סופיה.

ב-13 במרץ 2013 התפטר בוריסוב בעקבות הפגנות נרחבות ברחבי בולגריה.[1] באוקטובר 2014 נערכו בבולגריה בחירות כלליות ובהן זכתה מפלגתו של בוריסוב לשליש בקירוב מקולות המצביעים, ול-84 מושבים.[2] ב-7 בנובמבר 2014 החל בוריסוב את כהונתו השנייה כראש ממשלת בולגריה. ב-13 בנובמבר 2016 התפטר בוריסוב בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות בה הפסידה מועמדת מפלגת השלטון וזכה המועמד הפרו-רוסי רומן ראדב,[3] אך בבחירות הכלליות לפרלמנט הגדילה מפלגת "אזרחים למען פיתוח אירופי" את כוחה ובוריסוב הקים ממשלת קואליציה שלישית וכיהן בראשה.

ביולי 2020 החלו הפגות ברחבי בולגריה ובהם השתתפו כ-400,000 מפגינים, שקראו לבוריסוב להתפטר על רקע המצב הכלכלי והאשמת ממשלו בשחיתות. המפגינים זכו לתמיכתו של נשיא בולגריה רומן ראדב, לו מערכת יחסים עכורה ויריבות פוליטית נוקבת עם בוריסוב. ההפגנות נמשכו שבועות ארוכים. באפריל 2021 נערכו בבולגריה בחירות כלליות, ומפגתו של בוריסוב איבדה משמעותית מכוחה בפרלמנט. ב-15 באפריל 2021 התפטר בוריסוב מכהונתו כראש ממשלה וסטפן יאנב מונה על ידי הנשיא לעמוד בראש ממשלת מעבר. בוריסוב התבטא בתקשורת הבולגרית וציין כי נשיא בולגריה רומן ראדב הנהיג בבולגריה משטר טוטליטרי.[4]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריסוב נולד בכפר באנקיה למטודי בוריסוב, איש משרד הפנים, ולוונטה בוריסובה, מורה בבית ספר יסודי. מ-1982 עד 1990 מילא תפקידים שונים במשרד הפנים, תחילה ככבאי ולאחר מכן כמרצה באקדמיה לשוטרים בסופיה. הוא הגיע לדרגת גנרל-לויטננט במשטרה הבולגרית. ב-1990 עזב בוריסוב את תפקידו במשרד הפנים וב-1991 הקים חברת אבטחה פרטית, איפון-1. הוא בעל חגורה שחורה בקראטה ואף אימן את נבחרת הקראטה הלאומית. ב-2001 שב למשרד הפנים ועד 2005 כיהן כמזכיר הראשי של המשרד בדרגת גנרל. ב-2005 ניגש לבחירות לפרלמנט הבולגרי מטעם "התנועה העממית ליציבות וקידמה" בראשות סמיון סקסקובורגותסקי, אך למרות הצלחתו בבחירות בחר להישאר בתפקידו במשרד הפנים. בהמשך, נבחר לכהונת ראש עיריית סופיה והחליף את סטפן סופיאנסקי.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הקים בוריסוב את מפלגת "אזרחים למען פיתוח אירופי של בולגריה" שייצגה קו מרכזי-ימני במערכת הפוליטית הבולגרית. במאי 2007 רשם הישג פוליטי משמעותי ראשון, עת ניצחה מפלגתו בבחירות לפרלמנט האירופי בבולגריה. בוריסוב התמנה לראש הממשלה ה-50 של בולגריה ב-27 ביולי 2009, לאחר שמפלגתו זכתה במרבית המושבים בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-5 ביולי 2009,[5] בוריסוב נקט בשורת רפורמות בשירות הציבורי, בתשתיות ובכלכלת בולגריה ובכללן הפרטת קרנות הפנסיה, ארגון מחדש של משטרת בולגריה והמערך הפקידותי של משרדי הממשלה, ופיתוח תשתית הכבישים והאנרגיה במדינה.

בעקבות הפגנות נרחבות שמחו על יוקר מחירי האנרגיה, מצב הדיור הירוד ושחיתות, והחלו ב-17 בפברואר 2013 ברחבי בולגריה, הודיע בוריסוב ב-20 בפברואר על כך שממשלתו תתפטר. ב-13 במרץ 2013 סיים את כהונתו כראש ממשלה. לאחר הבחירות הכלליות לפרלמנט הבולגרי זכתה מפלגתו של בוריסוב ב-84 מושבים ובעקבות תוצאותיהן הוטל על בוריסוב להקים ממשלה. ב-7 בנובמבר 2014 החל בוריסוב את כהונתו השנייה כראש ממשלת בולגריה.

בעיתונות בבולגריה נכתב כי בוריסוב הוא לאומן והוא התבטא בגנות נחשלותם של אזרחי בולגריה מקרב בני רומה וממוצא טורקי, תוך שיריביו הפוליטיים מאשימים אותו בגזענות. מספר מקורות עיתונאיים העלו טענות כי לבוריסוב קשרים עם הפשע המאורגן בבולגריה. למרות טענות אלו, זוכה בוריסוב לאהדה רחבה בקרב הציבור בבולגריה, מכונה "באטמן" וב-2011 אף נבחר לכדורגלן השנה בבולגריה, תוך שהוא מקדים את דימיטר ברבאטוב חלוצה של מנצ'סטר יונייטד. בוריסוב גרוש ולו בת בשם ונטה מנישואיו הראשונים. לאחר גירושיו חי לתקופה מסוימת עם בת זוג, נשיאת "הבנק להשקעות" הבולגרי,[6] צווטלינה בוריסלבובה.

בנובמבר 2016 נערכו הבחירות לנשיאות בבולגריה ובהן זכה רומן ראדב אשר נתמך על ידי המפלגה הסוציאליסטית והידוע כפרו רוסי מובהק. ראדב גבר על מועמדת מפלגת השלטון צֶצֶקָה צָצֶ'בָה. בעקבות תוצאות הבחירות התפטר בוריסוב והמערכת הפוליטית נערכה לבחירות לפרלמנט. ב-24 בינואר 2017 מונה אוגניאן גרג'יקוב לתפקיד ראש ממשלת בולגריה.

ב-26 במרץ 2017 נערכו בבולגריה בחירות לפרלמנט. מפלגתו של בוריסוב הגדילה את כוחה בפרלמנט הבולגרי ועלתה מ-84 ל-95 מושבים וב-4 במאי 2017 ההחל לכהן בכהונה שלישית. עם זאת, המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית, מפלגת האופוזיציה המרכזית לבוריסוב, הכפילה את כוחה וזכתה ל-80 מושבים בפרלמנט.[7]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – התפרצות נגיף הקורונה בבולגריה

באוקטובר 2020, דווח שנמצא חיובי לנגיף COVID-19 והוכנס לבידוד בית.[8]

ביולי 2020 החלו בבולגריה מחאות והפגנות בשל טענות לשחיתות ממשלו של בוריסוב, ובשל המצב הכלכלי. המחאות זכו ל"רוח גבית" מנשיא בולגריה רומן ראדב שנחשב בן בריתו של ולדימיר פוטין, ויריב פוליטי מר של בוריסוב. באפריל 2021 נערכו בבולגריה בחירות כלליות והקואליציה בראשות בוריסוב איבדה מכוחה. בידי בוריסוב לא עלה להקים קואליציה, וב-15 באפריל 2021 התפטר מתפקידו. במאי כוננה ממשלת מעבר תחת סטפן יאנב. המאמצים לכונן קואליציה עלו בתוהו, וביולי 2021 שוב נערכו בבולגריה בחירות כלליות. בבחירות יולי, איבדה מפלגתו של בוריסוב עוד מכוחה, אך אף מפלגה לא הצליחה להקים קואליציה. בנובמבר 2021 נערכו בבולגריה בחירות לפרלמנט ולנשיאות. הנשיא רומן ראדב הביס את יריבו אטאנאס גרג'יקוב וזכה לכ-67 אחוזים מקולות הבוחרים. מפלגתו של בוריסוב איבדה עוד 4 מושבים בפרלמנט, ומפלגת אנחנו ממשיכים בשינוי בראשות קיריל פטקוב ואסן ואסילב זכתה ב-67 מושבים בפרלמנט והפכה למפלגה הגדולה. קיריל פטקוב הצליח בהקמת ממשלת קואליציה וב-13 בדצמבר 2021, התמנה לראש ממשלת בולגריה. מפלגתו של בוריסוב, הפכה למפלגת האופוזיציה הגדולה בפרלמנט.[9]

מערכת היחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו של בוריסוב חלה התקרבות משמעותית ביחסי בולגריה וישראל ברבדים שונים ובכלל זה שיתוף פעולה בתחום הצבאי והמודיעיני,[10][11][12] בתחום איכות הסביבה[13] ובתחום התרבות והאמנות.[14] ביולי 2011 ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בלוויית פמליית שרים בבולגריה ובמהלך הביקור התקיימה ישיבת ממשלה משותפת לשתי הממשלות אשר שודרה בטלוויזיה הבולגרית.[15][16] בספטמבר 2011, בעת ביקור באנקרה, הביע שר החוץ הבולגרי ניקולאי מלאדנוב הסתייגות מקווי מדיניותה של טורקיה כלפי ישראל בעקבות אירועי המשט לעזה,[17] ובנובמבר נמנעה בולגריה בהצבעה לקבלת הרשות הפלסטינית כחברה מלאה באונסק"ו.[18]

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריסוב משחק בקבוצת כדורגל מהליגה השנייה בבולגריה בתפקיד חלוץ. באוגוסט 2013 חתם בקבוצת ביסטריצה מהליגה הבולגרית השנייה, והפך לשחקן המבוגר ביותר בתולדות הליגה הבולגרית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בויקו בוריסוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר"מ בולגריה התפטר בעקבות הפגנות על מחירי החשמל, באתר הארץ, 20 בפברואר 2013
  2. ^ תוצאות הבחירות בבולגריה, באתר "כולנו בולגרים", אוחזר ב-10 באוקטובר 2014.
  3. ^ Bulgaria's PM resigns after party defeated in presidential election, באתר cbc news (באנגלית).
  4. ^ בוריסוב: רומן ראדב שלוט בבולגריה בשלטון יחיד, באתר eurocom.bg (בבולגרית).
  5. ^ ראש ממשלת בולגריה הבא: "באטמן" מסופיה, באתר ynet‏ 6 ביולי 2009.
  6. ^ מתיו ברונוואסר, רה"מ הבא של בולגריה: מאבטח, כבאי ובעל חגורה שחורה, באתר הארץ, 10 ביולי 2009
  7. ^ תוצאות הבחירות בבולגריה, באתר results.cik.bg (בבולגרית).
  8. ^ Въпреки че РЗИ официално ми свали карантината, още в петък отложих всички срещи и публични прояви за предстоящите дни. След два PCR теста от днес съм положителен с COVID-19. Като цяло имам общо неразположение, към момента по преценка на лекарите оставам на домашно лечение. Всички контактни с мен са подадени на РЗИ. Сигурен съм, че спазвайки мерките, заедно ще се справим!, הפוסט בחשבון הפייסבוק הרשמי
  9. ^ הפרלמנט הבולגרי הצביע אמון בממשלתו החדשה של קיריל פטקוב, באתר www.politico.eu (באנגלית).
  10. ^ מסתמן: בולגריה וישראל יחתמו על הסכמי שיתוף פעולה צבאי, באתר ynet‏, 14 בינואר 2012.
  11. ^ בולגריה וישראל חתמו על הסכם לאימונים צבאיים משותפים, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה, אוחזר ב-21 באפריל 2012.
  12. ^ ברק רביד, ברית ביון חדשה: ישראל, יוון ובולגריה נגד טורקיה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2010
  13. ^ בולגריה וישראל ישתפו פעולה בתחומי איכות הסביבה, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2011.
  14. ^ ישראל ובולגריה חתמו היום על הסכם קופרודוקציה בתחום הקולנוע, באתר משרד התרבות והספורט, 28 במרץ 2012.
  15. ^ ממשלות ישראל ובולגריה נפגשו בסוף השבוע לישיבה משותפת, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה, אוחזר ב-21 באפריל 2012.
  16. ^ ביקור ראש הממשלה ופמליית השרים בבולגריה, באתר bnt.bg (בבולגרית) קובץ וידאו
  17. ^ ביקור שר החוץ הבולגרי באנקרה, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה, אוחזר ב-21 באפריל 2012.
  18. ^ תוצאות ההצבעה על קבלת הרשות הפלסטינית כחברה מלאה באונסק"ו, באתר UN Watch (באנגלית)



הקודם:
סרגיי סטאנישב
ראש ממשלת בולגריה בכהונה ראשונה
27 ביולי 2009 – 13 במרץ 2013
הבא:
מארין רייקוב
הקודם:
גאורגי בליזנאשקי
ראש ממשלת בולגריה בכהונה שנייה
7 בנובמבר 2014 - 24 בינואר 2017
הבא:
אוגניאן גרג'יקוב
הקודם:
אוגניאן גרג'יקוב
ראש ממשלת בולגריה בכהונה שלישית
4 במאי 2017 - 12 במאי 2021
הבא:
סטפן יאנב