תאולוגיית שחרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אינו בנוי כערך, לא בשפה, ולא בארגון המידע. אין מקורות, דרושה ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אפשר לתאר את תאולוגיית השחרור כפרשנות של האמונה הנוצרית מתוך חווית העוני וניסיון לקרוא את התנ"ך ואת התאולוגיה הנוצרית דרך עיני העניים.

הצורה הטובה ביותר הידועה של תאולוגיית שחרור הוא שהתפתח באמריקה הלטינית בשנות החמישים, אולם מאז התפתחו תאולוגיות שחרור במקרים באסיה, האוכלוסייה האפרו - אמריקאית ובציבור הפלסטיני.

למרות שתאולוגית השחרור גדלה והפכה לתנועה בינלאומית ובין-דתית, היא התחיל כתנועה בתוך הכנסייה הקתולית באמריקה הלטינית בשנות החמישים והשישים. תאולוגית השחרור קמה לכאורה כתגובה מוסרית לעוני וחוסר הצדק החברתי באזור. המונח נטבע בשנת 1971 על ידי הכומר הפרואני גוסטבו גוטיירס, שכתב את אחד הספרים המגדירים של התנועה, "תאולוגית שחרור". התאולוג הברזילאי לאונרדו בוף גם הוא כנראה השפיע על הזרם.

תאולוגיית השחרור באמריקה הלטינית נתקלה בהתנגדות בארצות הברית אשר הואשמה במרקסיזם, וכתוצאה מכך גונתה ונדחתה על ידי הוותיקן בשנות ה-80.