תאוריית הברבור השחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברבור שחור בגנים הבוטניים של סינגפור

תאוריית הברבור השחור גובשה‏[1] על ידי המסאיפילוסוף וסוחר ניירות הערך נאסים טאלב. ברבור שחור הוא אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלכאורה לא היה ניתן לצפייה מראש - אך מבחינה היסטורית, יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה.

המושג ברבור שחור מגיע מהתפיסה המערבית העתיקה הטוענת כי "כל הברבורים לבנים". בהקשר זה, ברבור שחור שימש כמטפורה למשהו בלתי אפשרי. משמעות המושג השתנתה במאה -17 כשגילוי ברבורים שחורים באוסטרליה הוכיח כי גם מה שנתפס כבלתי אפשרי עלול להתגלות כאמת. באופן שבו טאלב משתמש בו, "ברבור שחור" הוא מאוד יוצא דופן ובלתי צפוי, אך יש לצפות שלא כל הברבורים יהיו לבנים.

טאלב מציין כי ג'ון סטיוארט מיל היה הראשון שהשתמש במושג "ברבור שחור" בהקשר של הפרכה.

מאפייני הבלתי צפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוגים שדנו בבלתי צפוי בעבר כמו מיל, דייוויד יום וקרל פופר התמקדו בבעיית האינדוקציה מבחינה לוגית, בפרט באפשרות להסיק מסקנות כלליות מתוך אירועים ספציפיים. מושג הברבור השחור של טאלב מתמקד בשני מאפיינים אחרים של הבלתי צפוי: ההשפעה האדירה שלו, והעובדה שבכל זאת ניתן לחזות את בואו.

טאלב טוען שרוב מוחלט של האירועים המכוננים בהיסטוריה היו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים אותם באמצעות סיבתיות רציונלית.

טאלב מגדיר ככשל לוגי הנקרא כשל לודי (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי האקראיות הכאוטית בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד המציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות ניתוח סטטיסטי של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים להתפלג באופן נורמלי. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות. הפונקציות האלה מתאפיינות על ידי דעיכה אטית של ההתפלגות עבור ערכים גדולים - לכן הסתברות של חריגות גדולות מן הממוצע די גבוהה. מקובל לומר שלהתפלגויות אלה יש את הזנב הארוך. טאלב גם מזכיר בהקשר זה את האובייקטים שיש להם את אותו המבנה (ואותה התנהגות) בסקאלות שונות - פרקטלים. הוא גם מרחיב את המושג של סקלביליות על תופעות מגוונות בחיים. לדוגמה, מקצועות - סופרת מוצלחת (כמו ג'ואן ראולינג) לא צריכה לכתוב פי עשרה ספרים כדי להוסיף עוד אפס לסכום הרווחים שלה. חשיבות של האובייקטים הפרקטליים במדע מודרני, כולל סטטיסטיקה ותורת האקראיות נתגלתה על ידי בנואה מנדלברוט. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר. הסיבה לכך שבמערכות רבות (למשל, במערכת של אטמוספירה, שקובעת את מזג האוויר) מספיק לעשות שגיאה קטנה מאוד בהערכה של תנאי התחלה כדי לאבד לגמרי את יכולת החיזוי.

טאלב רואה הרבה מהתגליות המדעיות החשובות בהיסטוריה כברבורים שחורים, לא מכוונים ובלתי צפויים. דוגמאות אחרות של טאלב לאירועי ברבור שחור הם פיגועי 11 בספטמבר, מלחמת העולם הראשונה, פירוקה של ברית המועצות, תחילת השימוש באינטרנט והתמוטטויות בורסה שונות ואסונות טבע. למשל, גל הצונאמי המתרחש רק לאחר רעידת אדמה משמעותית הינו אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו. אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים, ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכן להתמודד איתה.

שלישיית האטימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאלב מנתח גם שלוש אשליות עיקריות שמפריעות לאדם להתייחס בצורה נכונה להיסטוריה. הוא אומר שכאשר מוח אנושי בא במגע עם ההיסטוריה, אז המוח סובל משלוש מחלות. המחבר קורא להן "שלישיית האטימות":

  1. אשליית הבנה – כל אחד חושב שהוא יודע את העולם סביבו. אבל העולם מורכב יותר מכפי שנדמה לנו ורוב מוחלט של נסיבות וקשרים פשוט נעלם מאיתנו.
  2. עיוות הראייה לאחור – אנו יכולים להעריך עניינים רק אחרי מעשה. ואז הכל נראה מובן מאליו וצפוי מראש. בזיכרון של בן אדם נשארים רק מעט דברים שהוא רואה בהם רצף הגיוני.
  3. הערכת יתר של מידע עובדתי והמוגבלות של אנשים משכילים ומומחים. בן אדם נוטה לתת אמון יתר בנתונים שמוצגים בצורה מדעית ובדעות של בני סמכא עטורי דרגות אקדמיות.

אז למה בכל זאת כל כך קשה לחזות את העתיד? טאלב מביא דוגמה של תרנגולת הודו. נניח שתרנגולת הודו שמה לב שמאכילים אותה כבר שנה שלמה וגם היום נתנו לה אוכל טוב. מה היא חוזה על פי זה?

  • אופציה א' – חיים מאושרים עוד 100 שנה.
  • אופציה ב' – מחר חג ההודיה.

לכן על בסיס של אותם נתונים אפשר לתת הרבה תחזיות שונות מרוחקות מהמציאות באותה מידה. אין קשר הכרחי בין עבר לעתיד.

ממוצעיסטן וקיצוניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאלב מדבר על שתי מדינות דמיוניות - ממוצעיסטן וקיצוניסטן.

בממוצעיסטן כל הפרמטרים מתפלגים נורמלית, כשהמדגם גדול, שום מקרה יחיד לא ישנה משמעותית את הסכום הכולל:

  1. חוסר סקלאביליות. רווח פרופורציונלי לכמות הזמן שבן אדם הקדיש לעבודה ולכמות המשאבים שהוא השתמש בהם.
  2. הנציג הטיפוסי ביותר הוא הממוצע.
  3. המנצח זוכה סך הכל בחלק קטן מהעוגה כולה.
  4. יכולת ניבוי גבוהה - אחרי שצופים בתופעה זמן מה, קל לדעת מה יתרחש. עבר באמת עוזר לנבא את העתיד.
  5. הכל מבוסס על פרמטרים פיזיים, כגון גובה, משקל, או שכר בשעה.
  6. סביר יותר שנמצאת בסביבה של אבות אבותינו.
  7. כמעט ואין סכנה מצד הברבורים השחורים.

בקיצוניסטן, היעדר השוויון הוא מהסוג שתצפית יחידה יכולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על הסכום הכולל או המצטבר.

  1. סקלביליות. רווחים ותוצאות גדלים ללא פרופורציה לזמן או מאמצים.
  2. אקראיות פרועה, ללא חוקיות סטטיסטית מוגדרת, לא מאפשרת חיזוי.
  3. נציג טיפוסי – או ענק, או גמד, אין "טיפוסיים".
  4. אין הגבלות פיזיות - הכל מבוסס על ערכים מספריים כגון עושר, תפוצה, ציטוטים ועוד.
  5. אי שוויון קיצוני, המבטא את עקרון פארטו - 20% מהאנשים עושים 80% מהעבודה ומקבלים 80% מהרווח, וכו'. לטענת טאלב, החוק הזה יכול לבוא לידי ביטוי ביחס קיצוני הרבה יותר: 99\1 או אפילו יותר. התופעה הזאת בנויה על יתרון קומולטיבי או אפקט מתי - למי שכבר יש לו, יש הרבה יותר סיכויים לקבל עוד. המנצח זוכה כמעט בכל הקופה.
  6. ברבורים שחורים מצויים ביותר וגם מסוכנים ביותר. רוב התופעות בעולם המודרני שייכות למדינה זו.

איך לחיות עם ברבורים שחורים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאלב בספר שלו נותן כמה עצות איך להיות בעולם המודרני מלא בברבורים שחורים.

  1. הבדילו בין אפשרויות חיוביות לבין האפשרויות השליליות. בקולנוע, במדע, בקרנות סיכון גרים ברבורים שחורים חיוביים. בעיסוקים כמו צבא, ביטחון או בנקאות המצב שונה לחלוטין - שם היזהרו מהם.
  2. אל תנסו לחזות ברבור שחור מסוים. פשוט, אל תהיו צרי אופקים. ההצלחה מגיעה לאלה שמוכנים אליה ולא לאלה שמחפשים בעקשנות אחרי דבר ספציפי.
  3. נצלו כל הזדמנות או כל דבר שנראה כמו הזדמנות. מקרים כאלה נדירים. אם משקיע או מדען מוביל מזמין אתכם לפגישה – היענו. היו בקשר עם יותר אנשים.
  4. היזהרו מתוכניות מדויקות של ממשלות ומתחזיות כלכליות רחוקות טווח. אל תיפלו קורבן לטעויות שלהם.
  5. אל תבזבזו את הזמן בניסיון להילחם בתחזיות, באנליסטים, בכלכלנים. אם מישהו מדבר אתכם על שיווי משקל והתפלגות נורמאלית – פשוט התעלמו ממנו או נסו להכניס עכבר לחולצתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נאסים ניקולס טאלב, "הברבור השחור", תרגום מאנגלית, דביר, 2007

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נאסים ניקולס טאלב, תעתועי האקראיות, ספרי עליית הגג / ידיעות ספרים, 2008. 407 עמודים.
  • נאסים ניקולס טאלב, "מה שברבור שחור אחד יודע לעשות למנהל סיכונים שחושב שראה כבר הכל", אקזקיוטיב , 94: 22-25, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]