תוכנית שרון (תכנון פיסי בישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תוכנית שרון (או בשמה הרשמי: תכנון פיסי בישראל) הייתה תוכנית האב הארצית הראשונה של מדינת ישראל. התוכנית פורסמה בשנת 1951 בספרים יישובים ותושבים בישראל ותכנון פיסי בישראל ומכונה בשם זה, מכיוון שהאדריכל אריה שרון עמד באותה עת בראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה, שהכין את התוכנית. העקרונות עליהם התבססה התוכנית היו פיזור האוכלוסייה בנגב והגליל ויצירת רשת היררכית של יישובים, עיירות וערים. התוכנית חילקה את המדינה ל-24 מרחבי תכנון, כאשר כל נפה תוכננה כאזור גאוגרפי -כלכלי ובה יישוב/ים עירוני/ים שישמשו כמרכז לסביבה הכפרית וביחד ייצרו יחידה מושלמת מבחינה חברתית וכלכלית[1]

התוכנית לא הייתה בעלת תוקף סטטוטורי, אולם היא שימשה כבסיס למדיניות הפיתוח של מדינת ישראל במשך שנים רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ענת בר כהן, הליך החקיקה של חוק התכנון והבנייה בהקשרם של "מוסדות התכנון" (פרק ב' לחוק) ו"תכניות" (פרק ג' לחוק), עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר אילן
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.