אדריכלות טמפלרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סגנון בנייה טמפלרי או אדריכלות טמפלרית היא סגנון הבנייה של מבני חברי התנועה הטמפלרית שהתיישבה במושבות בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.

מבנים אלה התאפיינו במאפיינים קבועים, שהתבססו על מבנה בית העם הטמפלרי שנבנה במושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869. מבנה בית העם הטמפלרי שימש דגם לבניית המבנים הטמפלריים ברחבי הארץ.

מאפייני המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנייה הייתה, כמקובל באותה עת, בנייה באבן, כאשר המוטיבים שבה כללו מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות. מבין המאפיינים המקובלים היה גמלון הבית, המצוי כמעט בכל המבנים הטמפלריים, כתובת בפתח הבית - בדרך כלל ציטוט מהתנ"ך בעל משמעות למשפחה שהתגוררה בבית, וכן מרפסת מעל פתח הבית.

גמלונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הבנייה הטמפלרית אפיינו מספר סוגי גמלונים ובהם גמלון המכסה רק חלק מרוחב הבית, גמלון על צד הבית, גמלון על חזית הבית וכן צורות גמלון שונות, שהנפוצה בהן היא צורת המשולש.

מרפסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המרפסות האופייני היה מרפסת עץ אשר קירתה את המבואה של הבית.

כתובות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמפלרים נהגו להציג בחזית בתיהם, מעל דלתות הכניסה לביתם כתובות. לרוב מדובר היה בפסוקים מהתנ"ך או מהברית החדשה. לעיתים היה מצוין שם המשפחה בבעלותה היה הבית, ושנת הבנייה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" המצוי על פתח בית העם הטמפלרי בחיפה, ומסמל את השאיפה של הטמפלרים להתיישב בארץ ישראל.
  • "EBEN EZER 1893" המצוי על בית דיק. ככה"נ משמעות הכתובת היא "אבן העזר" - ציטוט מתוך ספר שמואל א', פרק ז', פסוק י"ב: "ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו ה'".
הכתובת על הקיר: EBEN EZER 1893

מבנה מדרגות חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין נוסף של הבנייה הטמפלרית הוא מבנה מדרגות חיצוני.

מושבות טמפלריות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


P Architecture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.