טומאזו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טומאזו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנו
Tommaso Francesco di Savoia
דיוקן מאת אנתוני ואן דייק בשנים 1627/1632
דיוקן מאת אנתוני ואן דייק בשנים 1627/1632
לידה 21 בדצמבר 1596
טורינו, דוכסות סבויה
פטירה 7 באוקטובר 1637 (בגיל 40)
ורצ'לי, דוכסות סבויה
שם מלא טומאסו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנו
מדינה איטליה
מקום קבורה קתדרלת יוחנן המטביל בטורינו עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מארי דה בורבון, רוזנת סואסון
שושלת בית סבויה
תואר נסיך קריניאנו
אב קרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה
אם קתרינה מיקאלה, נסיכת ספרד
צאצאים ראו בהמשך
נסיך קריניאנו
16201656
(כ־36 שנים)
→ הקמה חדשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טומאזו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנואיטלקית: Tommaso Francesco di Savoia; ‏21 בדצמבר 159622 בינואר 1656) היה מצביא איטלקי ומייסד בית סבויה-קריניאנו, והוא אביהם הקדמון של מלכי איטליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומאזו פרנצ'סקו נולד ב-21 בדצמבר 1596 בטורינו, לקרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה ולקתרינה מיקאלה, נסיכת ספרד, בתו של פליפה השני, מלך ספרד ואשתו אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת. בשנת 1620 העניק לו אביו את נסיכות קריניאנו, אולם בשל סמיכותה לטורינו, לא הייתה זו נחלה עם שלטון של ממש והכנסה מכובדת, אלא תואר כבוד בלבד.

שהותו בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באפריל 1625 התחתן טומאזו פרנצ'סקו בפריז עם מארי דה בורבון, רוזנת סואסון, בתם של שארל דה בורבון, רוזן סואסון ואן דה מונטפייה, ואחותו של לואי, רוזן סואסון שנהרג בשנת 1641 במהלך מרד נגד הקרדינל רישלייה. לאחר נישואיהם התגורר בני הזוג בפריז, בעקבות מעמדה של מארי כבת דודתו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת. בשנת 1643 קיבל אחיינה של אשתו את נסיכות נשאטל, ובכך נמנע מטומאזו פרנצ'סקו אפשרות לשלטון ממשי יותר מהתואר הריק שהיה בידיו.

שירותו בצבא ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1630 לחם טומאזו פרנצ'סקו כמפקד צבא פיימונטה במלחמת הירושה של מנטובה, ולאחר מותו של אביו פנו טומאזו פרנצ'סקו ואחיו מאוריציו, נסיך סבויה לכרות ברית עם ספרד, ובעקבות כך הוחרמו נכסיהם על ידי אחיו ויטוריו אמדאו הראשון, דוכס סבויה. הספרדים גם הם לא בטחו בו, מפני קשריו המשפחתיים עם צרפת, וטומאזו פרנצ'סקו נאלץ לשלוח את אשתו ובניו כבני ערובה למדריד.

לאחר ניצחונה של ממלכת ספרד בקרב נורדלינגן, הייתה ידם של הקתולים על העליונה במלחמת שלושים השנים, והספרדים תכננו להשתלט על הנסיכויות הגרמניות הפרוטסטנטיות, ובעקבות כך נכנסה ממלכת צרפת ללחימה ופתחה במלחמה עם ספרד. טומאזו פרנצ'סקו מונה למפקד הצבא הספרדי בארצות השפלה הספרדיות, אולם ב-20 במאי 1635 הובס צבאו בקרב לה אבין דרומית לאואי בתחומי בישופות לייז', וכ-5,000 חיילים נהרגו או נפצעו, 1,500 נשבו, והשאר התפזרו לכל רוח.

טומאזו פרנצ'סקו נסוג עם שרידי צבאו לנאמור, ולאחר מכן לבריסל, שם נפגש עם קרל הרביעי, דוכס לורן אשר נמלט מפני הצבא הצרפתי. בשנת 1636 השתתף טומאזו פרנצ'סקו בפלישת הצבא הספרדי לצרפת, שהייתה מוצלחת מאוד בתחילתה ואף היה נראה כי הם מסוגלים לכבוש את פריז, אולם הקרדינל-אינפנטה פרננדו מאוסטריה החליט לבלום את הצבא, מפני שחשש שהמשך ההתקדמות מסוכנת מדי.

בשנת 1637 תיווך טומאזו פרנצ'סקו בין פליפה הרביעי, מלך ספרד לגיסו לואי, רוזן סואסון, אולם הברית החזיקה מעמד חודש בלבד. בשנת 1638 צעד טומאזו פרנצ'סקו עם צבאו, והצליח להביס את כוחותיו של ז'אק-נומפר דה קומון, דוכס דה לה פורס ולהסיר את המצור מעל סן-אומר.

בשנת 1637 מת אחיו ויטוריו אמדאו הראשון, דוכס סבויה, ובנו פרנצ'סקו ג'אצינטו, דוכס סבויה עלה במקומו לשלטון, ולאחר מותו בשנת 1638 עלה אחיו קרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה לשלטון, אולם מכיוון שהיו קטינים שלטה אמם כריסטין מארי מצרפת אשר תמכה בצרפתים. בשנת 1639 פנה טומאזו פרנצ'סקו לספרדים, וביקש מהם תמיכה נגד גיסתו, ובשנת 1640 כבש את טורינו, אולם הצרפתים המשיכו לשלוט במצודה, ובעקבות כך החל מצור על העיר. בשנת 1642 כרת טומאזו פרנצ'סקו הסכם שלום עם הצרפתים, ובעקבות כך עבר להילחם לצידם.

שירותו בצבא צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 16421643 פיקד טומאזו פרנצ'סקו על כוחות פיימונטה שנלחמו לצד הצרפתים נגד הספרדים, תחת פיקודו של אנרי השני ד'אורליאן, דוכס דה לונגוויל, בעיקר לאורך הגבול בין פיימונטה למילאנו. כאשר חזר דה לונגוויל לביתו, מונה טומאזו פרנצ'סקו למפקד הצבאות הצרפתיים-איטלקיים, עם רוזן טורן לצידו. בסוף הקיץ, גם טומאזו פרנצ'סקו וגם רוזן טורן חלו באורח קשה, וסזאר, דוכס שואזל מונה למפקד זמני. בשנת 1644 טומאזו פרנצ'סקו הוביל את הצבאות המשותפים שוב, וכבש את סנטיה ואסטי. טומאזו פרנצ'סקו ניסה גם לכבוש את פינאלה ליגורה, אך ויתר על הניסיון, משום שחשש כי בסופו של דבר תהיה העיר תחת שליטה צרפתית ולא של פיימונטה. בשנת 1645 טומאזו פרנצ'סקו כבש את ויגבאנו, והדף ניסיון ספרדי לחסום את נסיגתו בנהר מורה. בשנת 1646 מונה טומאזו פרנצ'סקו למפקד המשלחת הצרפתית שנשלחה דרומה כדי לקחת את המבצרים הטוסקניים, ולאחר מכן הוא היה אמור להתקדם דרומה יותר לנאפולי, אולם הצי הצרפתי הובס בקרב אורטבלו, ובעקבות כך ביטל הקרדינל מאזארן את מינויו למפקד המשלחת הצרפתית לנאפולי. בשנת 1647 נשלח טומאזו פרנצ'סקו לסייע לפרנצ'סקו הראשון ד'אסטה, דוכס מודנה לפתוח בחזית שנייה נגד הכוחות הספרדים במילאנו, אולם באביב 1648 הוא חזר לפיימונטה כדי להילחם משם נגד מילאנו. בקיץ מונה טומאזו פרנצ'סקו שוב למפקד משלחת לנאפולי, אולם הכוח נכשל במשימתו.

בהיעדרו, השתלטה כריסטין מארי מצרפת על המצודות שניתנו לטומאזו פרנצ'סקו במסגרת הסכם השלום לאחר מלחמת האזרחים של פיימונטה, וכפיצוי מינתה את טומאזו פרנצ'סקו למושל הערים אסטי ואלבה, ובעקבות כך זמן קצר לאחר שחזר טומאזו פרנצ'סקו לפיימונטה, הוא עבר לגור בפריז. במהלך מרידות הפרונד, חבר טומאזו פרנצ'סקו לקרדינל מאזארן, שלמרות היותו ראש ממשלת צרפת, היה כמוהו איטלקי זר בחצר המלוכה הצרפתית.

המלחמה עם ספרד נמשכה בצפון איטליה, ובשלהי שנת 1654 מונה טומאזו פרנצ'סקו למפקד הכוחות בצפון איטליה, אף שאשתו הוחזקה בצרפת כבת ערובה להתנהגותו הטובה. ב-16 בדצמבר אותה שנה הגיע טומאזו פרנצ'סקו לטורינו, להתקבל בקבלת פנים חגיגית על ידי הכוחות הצרפתיים וקרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה. ב-4 באפריל 1655 ציווה טומאזו פרנצ'סקו על הוולדנסים להשתתף במיסה או להסתלק לעמקים העליונים, ונתן להם עשרים יום למכירת אדמותיהם. דוכס סבויה שלח צבא, וב-24 באפריל, בשעה ארבע לפנות בוקר, ניתן האות לטבח כללי בהם, שהיה כה ברוטלי, שהוא עורר זעם בכל אירופה. ביולי אותה שנה תקף טומאזו פרנצ'סקו שוב את הכוחות הספרדים במילאנו, אולם נחל תבוסה עזה בקרב פאביה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה במילאנו חלה טומאזו פרנצ'סקו במלריה, וב-22 בינואר 1656 הוא מת, ובנו אמנואלה פיליברטו, נסיך קריניאנו ירש את תאריו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באפריל 1625 התחתן טומאזו פרנצ'סקו עם מארי דה בורבון, רוזנת סואסון, בתם של שארל דה בורבון, רוזן סואסון ואן דה מונטפייה, ממנה נולדו לו 7 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו השלישי, דוכס סבויה
 
ביאטריש מפורטוגל, דוכסית סבויה
 
פרנסואה הראשון, מלך צרפת
 
קלוד מצרפת
 
קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
איזבלה מפורטוגל
 
אנרי השני, מלך צרפת
 
קטרינה דה מדיצ'י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמנואלה פיליברטו, דוכס סבויה
 
 
 
 
 
מרגריט מצרפת, דוכסית ברי
 
 
 
 
 
פליפה השני, מלך ספרד
 
 
 
 
 
אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קתרינה מיקאלה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טומאזו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנו


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומאזו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנו
בית סבויה
נולד:21 בדצמבר 1596 מת:22 בינואר 1656
הקמה חדשה נסיכות קריניאנו
16201656
אמנואלה פיליברטו