ז'אק דלור

ז'אק דלור
Jacques Delors

לידה	20 ביולי 1925 הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת
פטירה	27 בדצמבר 2023 (בגיל 98) הרובע החמישי של פריז, צרפת
מקום קבורה	Cemetery Fontaine-la-Gaillarde
שם לידה	Jacques Lucien Jean Delors
מדינה	צרפת
כינוי	L'architecte de l’Union européenne contemporaine
השכלה	Paris Faculty of Law and Economics Lycée Blaise-Pascal תיכון וולטר
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית
השקפה דתית	הנצרות הרומית-קתולית
ילדים	Martine Aubry, Jean-Paul Delors
מספר ילדים	2
פרסים והוקרה	פרס קרל הגדול (28 במאי 1992) הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו (16 במאי 1986) הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה (31 באוקטובר 1987) אביר בלגיון הכבוד (7 במרץ 1985) הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה קצין בלגיון הכבוד (2 באפריל 1999) אות הצלב המוזהב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית פרס אזרחות גרמניה (1997) מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2013) National tribute (5 בינואר 2024) מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה ראשונה אביר הצלב הגדול של השמש של פרו מדליית ארנסט רויטר (1995) פרס ארסמוס (1997) פרס נסיכת אסטוריאס לשיתוף פעולה בין-לאומי (1989) הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (1985) מפקד בלגיון הכבוד (25 במרץ 2005) מסדר ההצטיינות הבווארי (4 בינואר 1991) הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עיטור ארבע החירויות – מדליית החירות (1990) מדליית רובר שומאן (1995) אזרח כבוד של אירופה (26 ביוני 2015) פרס האנס בוקלר פרס הכלכלה העולמית (2006) פרס לאונרדו (2010) פרס קטלוניה הבין-לאומי (1998)
חבר הפרלמנט האירופי 17 ביולי 1979 – 16 ביוני 1981 (שנה ו־11 חודשים) נשיא הנציבות האירופית 7 בינואר 1985 – 24 בינואר 1995 (10 שנים) → Gaston Thorn ז'אק סאנטר ← ראש עיריית קלישי 1983–1984 → Gaston Roche Gilles Catoire ← שר הכלכלה, הכספים והתעשייה 22 במרץ 1983 – 17 ביולי 1984 (שנה ו־3 חודשים) → ז'אק דלור פייר ברגובוי ← 22 ביוני 1981 – 22 במרץ 1983 (שנה ו־8 חודשים) → ז'אק דלור ז'אק דלור ← 21 במאי 1981 – 22 ביוני 1981 (חודש ויומיים) → רנה מונורי ז'אק דלור ←

ז'אק דלור (בצרפתית: Jacques Delors;‏ 20 ביולי 1925 – 27 בדצמבר 2023) היה כלכלן ופוליטיקאי צרפתי, הנשיא השמיני של הנציבות האירופית והראשון שכיהן בתפקיד זה שלוש כהונות רצופות (בין ינואר 1985 לדצמבר 1994).

ביוגרפיה

דלור נולד בפריז למשפחה שמוצאה בקורז, אקיטן החדשה. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החל למלא שורה של משרות בתחום הבנקאות והתכנון ברמת המדינה בבנק צרפת, עד שנות ה-60. כחבר "קונפדרציית הפועלים הנוצרים בצרפת" השתתף דלור בתהליך החילון של הארגון ובהפיכתו ל"קונפדרציית העבודה הדמוקרטית הצרפתית". ב-1969 הוא הפך ליועץ לענייני רווחה של ראש הממשלה הגוליסט ז'אק שבאן-דלמאס, מהלך שהוצג במסגרת קירוב שבאן למרכז, ואשר משך לראשונה את תשומת הלב התקשורתית לדלור עצמו.

ב-1974 הצטרף דלור למפלגה הסוציאליסטית הצרפתית לצד נוצרים שמאלנים אחרים. הוא היה אחד החברים הבודדים במפלגה שהצהיר על היותו נוצרי, ובכך איתגר את המסורת החילונית ארוכת השנים של המפלגה. הוא שירת בפרלמנט האירופי בין השנים 1979–1981 והפך ליו"ר הוועדה לעניינים כלכליים ומוניטריים. תחת נשיא צרפת פרנסואה מיטראן שימש דלור כשר הכלכלה והכספים בשנים 1981–1983 וכשר הכלכלה, הכספים והתקציב בשנים 1983–1984. הוא דגל בהשהיית התוכניות החברתיות, קבלה ברורה של כלכלת השוק ובתיאום עם הסוציאל-דמוקרטיה האירופית. הוא עמד בקו החזית של חברות צרפת במערכת המטבע האירופית תוך מתן עדיפות ליציבות מוניטרית על פני סדרי העדיפויות השמאליים ביחס להוצאות. מיטראן פלירטט עם הרעיון של מינויו למשרת ראש הממשלה, אך מעולם לא ביצע את המינוי.

נשיא הנציבות האירופית

בינואר 1985 התמנה דלור לנשיא הנציבות האירופית. במהלך כהונתו הוא פיקח על רפורמות תקציביות חשובות והניח את היסודות להנהגתו של שוק אחד (שוק אחד הוא סוג של גוש סחר המורכב מאזור סחר חופשי לסחורות עם מדיניות משותפת ביחס לרגולציה על מוצרים) בתוך הקהילה האירופית אשר נכנס לתוקפו ב-1 בינואר 1993.

בסתיו 1988 פנה דלור אל קונגרס האיגוד המקצועי הבריטי והבטיח כי הנציבות האירופית תהיה לכוח שידרוש מהממשלות להציג חקיקה התומכת בעובדים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר הגיבה בנאום מפורסם שנשאה בספטמבר 1988 ובו הצהירה כי "לא גלגלנו בחזרה בהצלחה את גבולות המדינה בבריטניה, רק כדי לראות אותם נכפים מחדש ברמה האירופית עם הסופר מדינה מבריסל". התפתחויות אלו היו בעלות חשיבות מפתח בפוליטיקה הפנימית בבריטניה, כאשר רק לפני שנות ה-80 המוקדמות גורמים רבים במפלגת הלייבור התנגדו לחברות הבריטית בנציבות האירופית ואילו השמרנים בראשות הרולד מקמילן (1957–1963) ואדוארד הית' (1970–1974) העדיפו להצטרף. לאחר 1988 היו השמרנים מפוצלים כאשר תאצ'ר ותומכיה התנגדו להגברת הפדרליזם האירופי.

ב-1 בנובמבר 1990, זמן קצר לפני הדחתה של תאצ'ר ממשרת ראש ממשלת בריטניה, שילם דלור את מחיר היורוסקפטיסיזם הבריטי; הצהובון הבריטי סאן הכריז "Up Yours Delors" (קפוץ לי דלור) בתגובה לניסיונותיו לכאורה של דלור לכפות פדרליזם אירופי על בריטניה.

לאחר הנשיאות

לדלור עניין ארוך שנים בתחום החינוך. כיוזם החוק הצרפתי (FPC (la formation professionnelle continue מ-1971, חוק המחייב חברות להפריש חלק מהרווחים שלהן לטובת הזדמנויות חינוכיות עבור העובדים שלהן, עמד דלור בראש ועדת אונסק"ו לחינוך עבור המאה ה-21 בין 1993 ל-1996 אשר הדו"ח הסופי שלה פורסם תחת הכותרת Learning: the Treasure Within. לעבודה זו ממשיכה להיות השפעה משמעותית על השיח בנוגע ללמידה לכל החיים כשהיא יוצרת את הבסיס הרעיוני הן עבור the Canadian Composite Learning Index, הן עבור פרויקט European Lifelong Learning Indicators. ב-1994 חברים במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ניסו לשכנע את דלור להתמודד על משרת נשיא צרפת. סקרים הראו שיש לו סיכויים טובים מאוד להביס כל אחד מהמועמדים השמרנים המרכזיים: ראש הממשלה אדוארד בלאדור וראש עיריית פריז ז'אק שיראק. עם זאת, דלור סירב לרוץ, והמועמד שרץ לבסוף מטעם הסוציאליסטים, ליונל ז'וספן, הובס בבחירות לנשיאות על ידי שיראק.

ב-1996 ייסד דלור את צוות החשיבה Notre Europe שמרכזו בפריז ונשאר אחד מנשיאיו. הוא משמש כנשיא ה-Conseil de l'emploi, des revenus et de la cohésion sociale וחבר כבוד ב-Institut Aspen וב-Club of Rome. בנוסף חבר דלור ב-Club of Madrid, מוסד ללא כוונת רווח עצמאי המורכב מ-81 נשיאים וראשי ממשלה דמוקרטיים מ-57 מדינות. ב-15 בספטמבר 2010 תמך דלור ביוזמה החדשה Spinelli Group אשר הוקמה כדי לחזק את השואפים לפדרליזציה של האיחוד האירופי. תומכים אחרים ביוזמה הם דניאל כהן-בנדיט וגי ורהופשטאט. בשנים 1995–2000 שימש כנשיא המועצה המנהלית של College of Europe.

ב-1997 זכה דלור בפרס ארסמוס, פרס המוענק לאישים ומוסדות שתרמו תרומה משמעותית לתרבות או לחברה באירופה, וב-1998 זכה בפרס נשיא אופ"א על תרומתו לכדורגל באירופה. דלור הוא אביה של הפוליטיקאית הסוציאליסטית מרטין אוברי.

דלור נפטר בשנתו בביתו בפריז, ב-27 בדצמבר 2023, בגיל 98.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'אק דלור בוויקישיתוף

• סוכנויות הידיעות, "האחראים למשבר: המנהיגים שהשיקו את האירו", באתר ynet, 3 בדצמבר 2011
• סוכנויות הידיעות, "המנהיגים האירופים שהשיקו את היורו אחראים למשבר הנוכחי", באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2011
• סוכנויות הידיעות, אפילו הארכיטקט של היורו מודה: המטבע היה בעייתי מלכתחילה, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2011
• ז'אק דלור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ז'אק דלור, ברשת החברתית Goodreads
• ז'אק דלור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ז'אק דלור, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ז'אק דלור, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• ז'אק דלור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)