ז'אק דלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ז'אק דלור
Jacques Delors
לידה 20 ביולי 1925
הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בדצמבר 2023 (בגיל 98)
הרובע החמישי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jacques Lucien Jean Delors עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Paris Faculty of Law and Economics
  • תיכון וולטר
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הפרלמנט האירופי
17 ביולי 1979 – 16 ביוני 1981
(שנה ו־47 שבועות)
נשיא הנציבות האירופית ה־8
7 בינואר 1985 – 24 בינואר 1995
(10 שנים)
Gaston Thorn
שר הכלכלה, הכספים והתעשייה
22 במרץ 1983 – 17 ביולי 1984
(שנה ו־16 שבועות)
פייר ברגובוי
22 ביוני 1981 – 22 במרץ 1983
(שנה ו־39 שבועות)
21 במאי 1981 – 22 ביוני 1981
(4 שבועות ו־5 ימים)
רנה מונורי
פרסים והוקרה
  • פרס קרל הגדול (28 במאי 1992)
  • הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו (16 במאי 1986)
  • הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה (31 באוקטובר 1987)
  • אזרח כבוד של אירופה (26 ביוני 2015)
  • פרס הכלכלה העולמית (2006)
  • אביר בלגיון הכבוד (7 במרץ 1985)
  • קצין בלגיון הכבוד (2 באפריל 1999)
  • מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2013)
  • פרס אזרחות גרמניה (1997)
  • פרס קטלוניה הבינלאומי (1998)
  • National tribute (5 בינואר 2024)
  • מדליית רובר שומאן (1995)
  • מדליית ארנסט רויטר (1995)
  • פרס ארסמוס (1997)
  • פרס נסיך אסטוריאס לשיתוף פעולה בינלאומי (1989)
  • עיטור ארבע החירויות - מדליית החירות (1990)
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (1985)
  • מפקד בלגיון הכבוד (25 במרץ 2005)
  • פרס לאונרדו (2010)
  • מסדר ההצטיינות הבווארי
  • אות הצלב המוזהב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה
  • אביר הצלב הגדול של השמש של פרו
  • מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה ראשונה
  • הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • פרס האנס בוקלר
  • הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אק דלורצרפתית: Jacques Delors;‏ 20 ביולי 192527 בדצמבר 2023) היה כלכלן ופוליטיקאי צרפתי, הנשיא השמיני של הנציבות האירופית והראשון שכיהן בתפקיד זה שלוש כהונות רצופות (בין ינואר 1985 לדצמבר 1994).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלור נולד בפריז למשפחה שמוצאה בקורז, אקיטן החדשה. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החל למלא שורה של משרות בתחום הבנקאות והתכנון ברמת המדינה בבנק צרפת, עד שנות ה-60. כחבר "קונפדרציית הפועלים הנוצרים בצרפת" השתתף דלור בתהליך החילון של הארגון ובהפיכתו ל"קונפדרציית העבודה הדמוקרטית הצרפתית". ב-1969 הוא הפך ליועץ לענייני רווחה של ראש הממשלה הגוליסט ז'אק שבאן-דלמאס, מהלך שהוצג במסגרת קירוב שבאן למרכז, ואשר משך לראשונה את תשומת הלב התקשורתית לדלור עצמו.

ב-1974 הצטרף דלור למפלגה הסוציאליסטית הצרפתית לצד נוצרים שמאלנים אחרים. הוא היה אחד החברים הבודדים במפלגה שהצהיר על היותו נוצרי, ובכך איתגר את המסורת החילונית ארוכת השנים של המפלגה. הוא שירת בפרלמנט האירופי בין השנים 19791981 והפך ליו"ר הוועדה לעניינים כלכליים ומוניטריים. תחת נשיא צרפת פרנסואה מיטראן שימש דלור כשר הכלכלה והכספים בשנים 1981–1983 וכשר הכלכלה, הכספים והתקציב בשנים 1983–1984. הוא דגל בהשהיית התוכניות החברתיות, קבלה ברורה של כלכלת השוק ובתיאום עם הסוציאל-דמוקרטיה האירופית. הוא עמד בקו החזית של חברות צרפת במערכת המטבע האירופית תוך מתן עדיפות ליציבות מוניטרית על פני סדרי העדיפויות השמאליים ביחס להוצאות. מיטראן פלירטט עם הרעיון של מינויו למשרת ראש הממשלה, אך מעולם לא ביצע את המינוי.

נשיא הנציבות האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1985 התמנה דלור לנשיא הנציבות האירופית. במהלך כהונתו הוא פיקח על רפורמות תקציביות חשובות והניח את היסודות להנהגתו של שוק אחד (שוק אחד הוא סוג של גוש סחר המורכב מאזור סחר חופשי לסחורות עם מדיניות משותפת ביחס לרגולציה על מוצרים) בתוך הקהילה האירופית אשר נכנס לתוקפו ב-1 בינואר 1993.

בסתיו 1988 פנה דלור אל קונגרס האיגוד המקצועי הבריטי והבטיח כי הנציבות האירופית תהיה לכוח שידרוש מהממשלות להציג חקיקה התומכת בעובדים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר הגיבה בנאום מפורסם שנשאה בספטמבר 1988 ובו הצהירה כי "לא גלגלנו בחזרה בהצלחה את גבולות המדינה בבריטניה, רק כדי לראות אותם נכפים מחדש ברמה האירופית עם הסופר מדינה מבריסל". התפתחויות אלו היו בעלות חשיבות מפתח בפוליטיקה הפנימית בבריטניה, כאשר רק לפני שנות ה-80 המוקדמות גורמים רבים במפלגת הלייבור התנגדו לחברות הבריטית בנציבות האירופית ואילו השמרנים בראשות הרולד מקמילן (19571963) ואדוארד הית' (1970–1974) העדיפו להצטרף. לאחר 1988 היו השמרנים מפוצלים כאשר תאצ'ר ותומכיה התנגדו להגברת הפדרליזם האירופי.

ב-1 בנובמבר 1990, זמן קצר לפני הדחתה של תאצ'ר ממשרת ראש ממשלת בריטניה, שילם דלור את מחיר היורוסקפטיסיזם הבריטי; הצהובון הבריטי סאן הכריז "Up Yours Delors" (קפוץ לי דלור) בתגובה לניסיונותיו לכאורה של דלור לכפות פדרליזם אירופי על בריטניה.

לאחר הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדלור עניין ארוך שנים בתחום החינוך. כיוזם החוק הצרפתי (FPC (la formation professionnelle continue מ-1971, חוק המחייב חברות להפריש חלק מהרווחים שלהן לטובת הזדמנויות חינוכיות עבור העובדים שלהן, עמד דלור בראש ועדת אונסק"ו לחינוך עבור המאה ה-21 בין 1993 ל-1996 אשר הדו"ח הסופי שלה פורסם תחת הכותרת Learning: the Treasure Within. לעבודה זו ממשיכה להיות השפעה משמעותית על השיח בנוגע ללמידה לכל החיים כשהיא יוצרת את הבסיס הרעיוני הן עבור the Canadian Composite Learning Index, הן עבור פרויקט European Lifelong Learning Indicators. ב-1994 חברים במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ניסו לשכנע את דלור להתמודד על משרת נשיא צרפת. סקרים הראו שיש לו סיכויים טובים מאוד להביס כל אחד מהמועמדים השמרנים המרכזיים: ראש הממשלה אדוארד בלאדור וראש עיריית פריז ז'אק שיראק. עם זאת, דלור סירב לרוץ, והמועמד שרץ לבסוף מטעם הסוציאליסטים, ליונל ז'וספן, הובס בבחירות לנשיאות על ידי שיראק.

ב-1996 ייסד דלור את צוות החשיבה Notre Europe שמרכזו בפריז ונשאר אחד מנשיאיו. הוא משמש כנשיא ה-Conseil de l'emploi, des revenus et de la cohésion sociale וחבר כבוד ב-Institut Aspen וב-Club of Rome. בנוסף חבר דלור ב-Club of Madrid, מוסד ללא כוונת רווח עצמאי המורכב מ-81 נשיאים וראשי ממשלה דמוקרטיים מ-57 מדינות. ב-15 בספטמבר 2010 תמך דלור ביוזמה החדשה Spinelli Group אשר הוקמה כדי לחזק את השואפים לפדרליזציה של האיחוד האירופי. תומכים אחרים ביוזמה הם דניאל כהן-בנדיט וגי ורהופשטאט. בשנים 19952000 שימש כנשיא המועצה המנהלית של College of Europe.

ב-1997 זכה דלור בפרס ארסמוס, פרס המוענק לאישים ומוסדות שתרמו תרומה משמעותית לתרבות או לחברה באירופה, וב-1998 זכה בפרס נשיא אופ"א על תרומתו לכדורגל באירופה. דלור הוא אביה של הפוליטיקאית הסוציאליסטית מרטין אוברי.

דלור נפטר בשנתו בביתו בפריז, ב-27 בדצמבר 2023, בגיל 98.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אק דלור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]