תייס ון ליר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תייס ון ליר
Thijs van Leerurl2.jpg
לידה 31 במרץ 1948 (בן 71)
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Berenice van Leer עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק מתקדם, ג'אז
עיסוק זמר, פסנתרן, פזמונאי, נגן עוגב, זמר-יוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אורגן האמונד, חליל צד, כלי מקלדת, פסנתר, צ'מבלו, שירה, חלילית, פיקולו
חברת תקליטים סייר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים פוקוס
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר אורנז'-נסאו
  • נבל הכסף עריכת הנתון בוויקינתונים
www.focustheband.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תייס ון לירהולנדית: Thijs Van Leer; נולד ב-31 במרץ 1948) הוא מוזיקאי הולנדי המוכר בעיקר כמייסד להקת הרוק המתקדם פוקוס. בתקופתו בלהקה שימש ון ליר כזמר, חלילן וקלידן ההרכב. בשנותיו המאוחרות פיתח קריירת סולו בה הוציא מספר אלבומים בסגנונות המוזיקה הקלאסית והג'אז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ון ליר נולד באמסטרדם וכשהיה בן 11 קיבל לראשונה חליל מאביו. לאחר סיום לימודיו בתיכון הוא למד תולדות האמנות באוניברסיטת אמסטרדם, וכשסיים את התואר למד באקדמיות למוזיקה של אמסטרדם ושל ז'נבה חליל ותזמור.

בשנת 1969 חבר ון ליר לבסיסט מרטין דרזדן ולמתופף האנס קלאובר בהקמת טריו המנגן גרסאות כיסוי לשיריה של להקת טראפיק. בהמשך השנה הצטרף אליהם יאן אקרמן, איתו הקימו את להקת פוקוס.

בשנת 1970 הוציאה פוקוס את אלבום הבכורה שלה "Focus Plays Focus" ובשנת 1971 את האלבום "Focus II" (המוכר בעיקר בשם "Moving Waves") הנחשב לאלבום הרוק המתקדם ההולנדי החשוב ביותר ולאלבום מפתח ברוק המתקדם האירופאי.[1] ון ליר המשיך והוביל את הלהקה גם עם עזיבתו של אקרמן בשנת 1976 ועד להתפרקותה בשנת 1978.

בשנת 1985 ניסה ון ליר לאחד את פוקוס מחדש בהשתתפותו של אקרמן, אך האיחוד החזיק זמן קצר בלבד. הוא חזר והקים את הלהקה בשנת 2002 בהרכב חברים חדש לחלוטין, שתכנן בתחילה לעשות לכבודו מופע מחווה,[2] ון ליר חבר למוזיקאים שניגנו לכבודו והקליט עימם שני אלבומי אולפן "Focus 8" ו-"Focus 9 / New Skin".

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ליר בהופעה בזוטרמר, 2010
  • Introspection ‏(1973)
  • O My Love ‏ (1975)
  • Introspection 2 ‏ (1976)
  • Nice to Have Met You‏ (1977)
  • Introspection 3‏ (1978)
  • Introspection 4‏ (1980)
  • Reflections‏ (1981)
  • Renaissance‏ (1986)
  • I Hate Myself (For Loving You)‏ (1987)
  • Introspection 92‏ (1992)
  • Musical Melody‏ (1994)
  • Bolero‏ (1996)
  • Summertime‏ (1996)
  • Instrumental Hymns‏ (1997)
  • The Glorious Album‏ (1999)
  • Bach For A New Age‏ (1999)
  • 12 Mooiste Liederen‏ (2000)
  • The Home Concert‏ (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת האלבום באתר המדריך העברי לרוק מתקדם
  2. ^ האלבום פוקוס שמונה באתר המדריך העברי לרוק מתקדם