דרגון 2 (חללית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרגון 2
Dragon 2
Crew Dragon at the ISS for Demo Mission 1 (cropped).jpg
דרגון 2 לא מאוישת לפני עגינה בתחנת החלל הבינלאומית, מרץ 2019
מידע כללי
ייעוד נשיאת אסטרונאוטים ומטען אל תחנת החלל הבינלאומית
יצרן SpaceX
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
צוות 7 (במשימות של נאס"א 4 חברי צוות)
היסטוריית פעילות
סטטוס פעיל
מפעיל SpaceX
משגר פאלקון 9
יחידות שיוצרו 4 (מתוכם 2 שוגרו)
טיסה ראשונה 30 במאי 2020 (SpaceX Demo-2)
ביצועים
עמידות שבוע אחד (טיסת מסלול חופשית)
210 ימים בעת עגינה בתחנת החלל הבינלאומית
מידע טכני
מסה 9,525 ק"ג
נפח מדוחס 9.3 מטר מעוקב
גובה 8.1 מטר
קוטר 4 מטר

דרגון 2 היא חללית מאוישת הניתנת לשימוש חוזר אשר פותחה ומיוצרת על ידי חברת SpaceX האמריקאית. לחללית זו שתי גרסאות; Crew Dragon, חללית מאוישת המיועדת לנשיאת צוות של עד שבעה אסטרונאוטים ו-Cargo Dragon המיועדת לנשיאת מטען ומהווה תחליף מעודכן לגרסה המקורית של חללית הדרגון. דרגון 2 משוגרת על גבי משגר פאלקון 9 וחוזרת לכדור הארץ בצניחה במימי האוקיינוס. כמו כן היא מצוידת במערכת מילוט המסוגלת להאיץ הרחק מהמשגר במקרה חירום.[1]

לצד חללית הסטארליינר של בואינג, דרגון 2 מהווה אחת משתי חלליות אשר צפויות לשאת אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית, כחלק מהתוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א.[2] ב-30 במאי 2020 שוגרה המשימה המאוישת הראשונה של חללית הדרגון 2, משימת SpaceX Demo-2, והייתה למשימת החלל המאוישת הראשונה ששוגרה על ידי חברה פרטית. עד למשימה זו, נאס"א השקיעה 3.1 מיליארד דולר בפיתוחה של הדרגון.[3] בין היתר, דרגון 2 צפויה גם לספק שירותי תיירות בחלל.

מאפיינים ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדרגון 2 יש שתי גרסאות; Crew Dragon, חללית מאוישת המיועדת לנשיאת צוות של עד שבעה אסטרונאוטים ו-Cargo Dragon המיועדת לנשיאת מטען. החללית מבוססת על דרגון 1 אך בניגוד לקודמתה היא מצוידת בחלונות גדולים, מחשבי טיסה ומערכות אוויוניקה חדשות, מערך סולארי מובנה על גוף החללית, ומגן חום משודרג שיוכל לעמוד גם במהירויות חדירה של טיסות השבות מהירח. היא מצוידת בארבעה זוגות מנועי סופר-דראקו המיועדים למילוט חירום תוך כדי השיגור (במקור הם יועדו גם לנחיתה יבשתית בחזרה מטיסה, אך אופציה זו בוטלה ונשארה רק כאמצעי חירום אם לא תתאפשר נחיתה באוקיינוס).[4] דרגון 2 ניתנת לשימוש חוזר באופן חלקי, מה שגורם להפחתת עלויות משמעותית.

להבדיל מהגרסה הקודמת והלא מאוישת שעגנה בתחנת החלל רק באמצעות הזרוע הרובוטית שלה, דרגון 2 מצוידת במערכת עגינה מסוג NDS ‏ (NASA Docking System) המאפשר לה לעגון באופן עצמאי ואוטומטי בתחנת החלל הבינלאומית. לאסטרונאוטים יש יכולת להתערב במקרה חירום ולעגון באופן ידני תוך שימוש במחשב בצורת טאבלט עם מסכי מגע. בזמן עגינה בתחנת החלל, הגרסה המאוישת מתוכננת לפעול 180 ימים אך מסוגלת להישאר עד 210 ימים.

החללית מסוגלת לשאת עד שבעה אסטרונאוטים או כ-6,000 ק"ג מטען למסלול לווייני נמוך אם כי במשימות עבור נאס"א יהיו 4 מושבים בלבד, עם שינויים מסוימים היא תוכל להרחיק אפילו עד הקפת הירח ולשוב ארצה, כחלק מתוכנית ארטמיס.

היסטוריית הפיתוח והבדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החללית דרגון 2 כפי שהוצגה לראשונה בשנת 2014.
החללית דרגון 2, לידה עומדים שני האסטרונאוטים הראשונים שטסו בה במאי 2020. (אוגוסט 2018)
קונפיגורציית החללית בעת שיגור

בשנת 2010, שנה לפני סיום תוכנית מעבורות החלל, נאס"א החלה לממן פרויקטים של מספר חברות תעופה וחלל בכדי לפתח חלליות חדשות אשר יחליפו את מעבורות החלל אשר היו בשימוש מאז שנות השמונים של המאה ה-20.[5] אחת המטרות המרכזיות הייתה להוריד עלויות שיגור אסטרונאוטים. באפריל 2011, יחד עם עוד מספר חברות, חברת SpaceX קיבלה מימון ראשוני בסכום של 75 מיליון דולר עבור פיתוח גרסה מאוישת של החללית דרגון. באוגוסט 2012, SpaceX קיבלה מימון נוסף מנאס"א בסכום של 440 מיליון דולר. ב-16 בספטמבר 2014, נאס"א הודיעה שהחברות SpaceX ובואינג זכו במכרז והם אלו שיספקו שירותי שיגור אסטרונאוטים עבור נאס"א כאשר SpaceX תקבל מימון של 2.6 מיליארד דולר עבור פיתוח הגרסה המאוישת של הדרגון ובואינג תקבל 4.2 מיליארד דולר עבור פיתוח חללית הסטארליינר.

ב-6 במאי 2015 נערכה בהצלחה בדיקת ביטול שיגור (Pad Abort Test). בבדיקה זו חללית הדרגון שיגרה עצמה הרחק מכן השיגור ונחתה בשלום באוקיינוס בעזרת מצנחים.[6] במרץ 2019, ערכה SpaceX בהצלחה את משימת 'SpaceX Demo-1' בה שוגרה חללית דרגון 2 לא מאוישת אל תחנת החלל הבינלאומית. מטרת המשימה הייתה לבדוק את יכולת העגינה האוטומטית של הדרגון אל תחנת החלל, את עמידותה של החללית בעת כניסתה אל אטמוספירת כדור הארץ ולבחון את תהליך הצניחה במימי האוקיינוס.

ב-20 באפריל 2019, בעת בדיקות הצתת מנועים סטטית, התפוצצה חללית דרגון בנמל החלל קייפ קנוורל.[7] ביום הפיצוץ, בדיקת מנועי הדראקו של החללית עברה בהצלחה, אך בדיקת מנועי הסופר-דראקו האמונים על מערכת המילוט של האסטרונאוטים במקרה חירום, כשלו. לאחר בדיקות הטלמטריה והצילומים ולאחר ניתוח השאריות מאתר הפיצוץ, הוסק כי הבעיה החלה כאשר כמות קטנה של תרכובת כימית בשם דיניטרוגן טטרוקסיד דלפה אל תוך מעבר ההליום אשר אמור לוסת את לחץ מכלי הדלק וכתוצאה מכך ניזוק שסתום בדיקה שגרם לפיצוץ. תקרית זו עיכבה במספר חודשים את השיגור המאויש המתוכנן.

ב-19 בינואר 2020, ביצעה SpaceX בדיקת ביטול בעת שיגור (In-Flight Abort Test). מטרת בדיקה זו הייתה לבצע הפרדה של הדרגון ממשגר הפאלקון 9 כדקה לאחר השיגור על מנת לבחון את יכולת מערכת המילוט במקרה חירום. ההפרדה בוצעה בטרופוספירה כאשר המשגר נע במהירות עבר-קולי מעט אחרי שעבר את נקודת מקס Q, הנקודה שבה העומס האווירודינמי על כלי רכב חללי בטיסה אטמוספירית הוא מקסימלי. הדרגון השתמשה במנועי הסופר-דראקו בכדי להרחיק עצמה מהמשגר אחרי תקלה מתוכננת. 10 שניות לאחר שהדרגון התרחקה, משגר הפאלקון 9 התפוצץ ונהרס. מנועי הדראקו הקטנים יותר ניווטו את הדרגון בירידה ומצנחי החללית נפתחו בהצלחה. דרגון 2 נחתה בהצלחה באוקיינוס האטלנטי בסמוך לחופי פלורידה.[8]

ב-30 במאי 2020 שוגרה בהצלחה משימת SpaceX Demo-2, טיסת ניסוי והמשימה המאוישת הראשונה של חללית הדרגון 2.[9] צוות המשימה, מפקד החללית דאגלס (דאג) הארלי ומפקד מבצעים משותף רוברט (בוב) בנקן, ותיקי תוכנית מעבורות החלל, שוגרו אל תחנת החלל הבינלאומית. המשימה בחנה את יכולותיה של הדרגון בכניסה למסלול סביב כדור הארץ, את יכולת העגינה האוטונומית שלה אל תחנת החלל הבינלאומית ואת חזרתה בשלום לכדור הארץ וצניחתה במימי האוקיינוס. משימה זו הייתה משימת החלל המאוישת הראשונה של חברה פרטית והשיגור המאויש הראשון של אסטרונאוטים מאדמת ארצות הברית מאז 2011 אז שוגרה משימת STS-135, המשימה האחרונה בתוכנית מעבורות החלל.

רשימת טיסות מאוישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה טלאי מספר קפסולה תאריך שיגור הערות צוות תוצאה
Demo-2 סמל C206 30 במאי 2020 טיסת ניסוי מאוישת ראשונה של חללית הדרגון, אורך המשימה 63 ימים. צוות הדרגון חבר לתחנת החלל הבינלאומית וביצע משימות מדעיות ותחזוקה שונות כולל השתתפות בארבע הליכות חלל. ארצות הבריתארצות הברית דאגלס הארלי, נאס"א
ארצות הבריתארצות הברית רוברט בנקן, נאס"א
הצלחה
Crew-1 סמל C207 ‏16 בנובמבר 2020 נשאה ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית למשימה בת שישה חודשים. בצוות המשימה שלושה אמריקאים ויפני אחד. ארצות הבריתארצות הברית מייקל הופקינס, נאס"א
ארצות הבריתארצות הברית ויקטור גלאבר, נאס"א
יפןיפן סואיצ'י נוגוצ'י, JAXA
ארצות הבריתארצות הברית שאנון ווקר, נאס"א
הצלחה
Crew-2 - - C206 30 במרץ 2021 יישא ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית למשימה בת שישה חודשים. נאס"א אפשרה ל-SpaceX לעשות שימוש חוזר בחומרה כאשר גם משגר הפאלקון 9 וגם קפסולת הדרגון במשימה זו יהיו לראשונה כאלו שכבר טסו בעבר. ארצות הבריתארצות הברית שיין קימברו, נאס"א
ארצות הבריתארצות הברית מייגן מקארת'ור, נאס"א
יפןיפן אקיהקו הושידה, JAXA
צרפתצרפת תומא פסקה, CNES
מתוכנן
Crew-3 - - ספטמבר 2021 יישא ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית למשימה בת שישה חודשים. ייעשה שימוש חוזר במשגר פאלקון 9 ובקפסולת דרגון. ארצות הבריתארצות הברית לא נקבע
ארצות הבריתארצות הברית לא נקבע
גרמניהגרמניה מתיאס מאורר
לא נקבע
מתוכנן
Axiom Space mission - - אוקטובר 2021 הטיסה הראשונה שנרכשה על ידי חברת Axiom והטיסה הפרטית המלאה הראשונה אל תחנת החלל הבינלאומית. בצוות טיסה זו אסטרונאוט מקצועי אחד מטעם Axiom, השחקן טום קרוז והבמאי דאג לימן לצורך צילום סרט, ותייר חלל פרטי נוסף לטיול בן 10 ימים. ארצות הבריתארצות הברית מייקל לופז-אלגריה
ארצות הבריתארצות הברית טום קרוז
ארצות הבריתארצות הברית דאג לימן
ישראלישראל איתן סטיבה
מתוכנן
Space Adventures mission - - 2021/22 עד ארבעה תיירי חלל בטיסה של בין 3 ל-5 ימים, במסלול אליפטי עם גובה שיא של פי שלושה מזה של תחנת החלל הבינלאומית, גבוה יותר מגובה השיא המסלולי שנקבע במשימת ג'מיני 11 בשנת 1966. סמל לא נקבע
לא נקבע
לא נקבע
לא נקבע
מתוכנן

רשימת טיסות מטען[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה טלאי מספר קפסולה תאריך שיגור הערות תוצאה
CRS-21 - - ‏ נובמבר 2020 המשימה הראשונה של SpaceX כחלק מהשלב השני של תוכנית CRS של נאס"א. משימה זו תהיה גם הטיסה הראשונה של גרסת המטען של הדרגון 2 ותישא אל תחנת החלל הבינלאומית את מערכת Bishop Airlock Module של חברת NanoRacks. מתוכנן
CRS-22 - - 12 במרץ 2021 טיסת מטען שנייה של הדרגון 2 אל תחנת החלל הבינלאומית. מתוכנן
‏CRS-23 עד CRS-26 - - בין 2021-2024 מלבד CRS-22, נאס"א קנתה ארבע משימות מטען נוספות של הדרגון 2 אל תחנת החלל הבינלאומית. מתוכנן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרגון 2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]