תמונה קבוצתית עם אישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונה קבוצתית של אישה
A Group Portrait with A Woman
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על מקרה אמיתי
בימוי יצחק רובין
הופק בידי יצחק רובין
תסריט יצחק רובין
עריכה ויקטור טורקיה
שחקנים ראשיים מיכל ינאי
ח'ליפה נאטור
רוזינה קמבוס
לופו ברקוביץ
אלכס מונטה
שרון אלכסנדר
מוזיקה דורון אורסיאנו, שמעון גפני, אבנר גבריאלי
צילום בני שוקלנדר
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 2002
משך הקרנה 98 דקות
שפת הסרט עברית, צרפתית, אנגלית, ערבית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,000,000
הכנסות 2476 צופים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמונה קבוצתית עם אישה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2002 שנכתב ובוים בידי יצחק רובין. השתתפו בסרט בין היתר מיכל ינאי, ח'ליפה נאטור ושרון אלכסנדר בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על סיפורה האמיתי של אירית סלו שנישאה לערבי בדווי ונאלצה למסור את בתה לאימוץ. הסרט מתחיל במסיבה שעורך הבמאי רובין לאשתו ובה הוא מפרט בפני המוזמנים את בעיית נישואי התערובת, כאשר תוך כדי הוויכוח הוא מתחיל לספר את הסיפור של אירית מבלי לגלות שהיא יושבת בתוכם. בסרט מופיעה אירית בשם דורית.

הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע הים תיכוני במונפלייה ובפסטיבל הבינלאומי בכלכותא. התסריט זכה במקום ראשון בפסטיבל הסרטים בחיפה ב-2002.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורית (מיכל ינאי) היא חיילת המשרתת בבקעה ומתאהבת בקצין הגששים הבדווי סגן ראנם (ח'ליפה נאטור). היא מבקרת בשבט של ראנם ומתקבלת בשמחה על ידי בני משפחתו. האהבה פורחת ודורית מתעלמת מהתפרצויות זעם פתאומיות של ראנם. דורית מחליטה להתחתן, על אף התנגדותם של אמה (רוזינה קמבוס) ואביה (לופו ברקוביץ).

לאחר החתונה מתחיל ראנם להשתנות. הוא נעלם לתקופות ארוכות וכשהוא מגיע הוא מפעיל על דורית אלימות מילולית ופיזית קשה. דורית, אשר הפכה לאישה מוכה, הולכת לאמה וחוזרת שוב לראנם, עד שכעבור שנתיים היא מחליטה לעזוב אותו ושוכרת דירה בעיר אלא שאז מתברר לה שהיא בהריון.

בהמשך יולדת בת אך היא שבורה נפשית ובעצה אחת עם העובדת הסוציאלית (בתיה ברק), היא מחליטה לתת את הבת לאימוץ למרות התנגדותו של ראנם שנהרג אחר כך בתאונת דרכים.

אביה משדך לה קרוב משפחה מבוגר בשם ז'אק (אלכס מונטה) והיא עוברת לגור איתו בפריז. גם הנישואים האלה אומללים. גם ז'אק משתמש כלפיה באלימות מילולית והיא מתחמקת ממגע אתו. בהמשך דורית מתאשפזת בבית חולים ומתגלה גידול בחצוצרה שנכרת והיא מתבשרת שלא תוכל להביא עוד ילדים לעולם. זה מסיים את הנישואים האלה.

היא עוברת ללונדון ופוגשת שם מוזיקאי ישראלי צעיר ונאה בשם מתי (שרון אלכסנדר) והם מתחתנים. מתי מסתיר ממנה שהוא סובל ממניה דפרסיה ולאחר כמה התקפות קשות של מניה הוא מתאשפז במוסד פסיכיאטרי והם מתגרשים. דורית חוזרת ארצה וחושבת כל הזמן על בתה שמסרה לאימוץ. המפנה חל כשהבת, בגיל 24, מבקשת לפתוח את תיק האימוץ ונפגשת עם אמה הביולוגית.

בסיום הסרט מוצג מונולוג של האם האמיתית, אירית סלו, על תחושותיה כאם ועל יחסה לבתה יעל.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
מיכל ינאי דורית
ח'ליפה נאטור ראנם
רוזינה קמבוס אמא של דורית
לופו ברקוביץ אבא של דורית
אלכס מונטה ז'אק
שרון אלכסנדר מתי
בתיה ברק עובדת סוציאלית
טרייסי אברמוביץ ידידת המשפחה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]