תמר בורנשטיין-לזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמר בורנשטיין-לזר
תמונה של בורנשטיין-לזר בשימוש הוגן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1 במאי 1927
עין גנים, פתח תקווה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביוני 2020 (בגיל 93)
עין גנים, פתח תקווה, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחנכת, סופרת, סופרת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות "קופיקו", "צ'יפופו"
שנות פעילות 19502020 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תמר (תמרה) בּוֹרְנְשְׁטֵיין-לָזָר (1 במאי 192716 ביוני 2020) הייתה סופרת ילדים ישראלית, שנודעה בעיקר בזכות סדרות ספריה שהציגו את הקופים קופיקו וצ'יפופו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזר נולדה וגדלה בעין גנים, למדה בתיכון "אחד העם" בפתח תקווה, ומאוחר יותר למדה בבית המדרש למורים בגבעת השלושה. בעת מלחמת העצמאות שירתה בלהקה צבאית והייתה מורה בבית הספר "גורדון" בפתח תקווה.

בשנת 1950 החלה לזר בקריירה ספרותית, ומשנה זו פרסמה מאות סיפורים המיועדים לגיל הרך, כמעט בכל עיתוני הילדים בישראל, סיפורים שמאוחר יותר קובצו לספרים רבים. בשנת 1955 זכתה בפרס יציב על פועלה הספרותי[1]. בנוסף החלה לפרסם שורה של קובצי סיפורים שנושאם תקופות חגי ישראל.

סיפורה הראשון של תמר בורנשטיין פורסם ב"דבר לילדים", בכרך כ"א, ב-2 בפברואר 1951. שם הסיפור היה "הילדה מהמעברה והכוכב ממרום". עלילתו מספרת על כוכב שמביא עז למעברה כדי לרפא ילדה חולה בחלב העז. שלושה חודשים לאחר מכן הופיע סיפורה השני, "למה שחורות כנפי העורב".

בשנת 1957 החלה לפרסם את ספריה ההומוריסטיים המפורסמים על הרפתקאות קופיקו וצ'יפופו, שמתארים את הרפתקאות שני הקופים (הרפתקאות קופיקו בישראל, וצ'יפופו בחו"ל). הסדרות כללו עשרות ספרים וזכו להצלחה רבה מאוד בישראל. חלקם אף תורגמו לאנגלית. דמויותיהם של קופיקו וצ'יפופו הומחזו במספר הצגות לילדים. הספרים זכו לביקורות שליליות מסוימות מצד מורים ומבקרים ספרותיים עקב מה שכונה בפיהם "רמת כתיבה נמוכה".

משנת 1965 החלה לכתוב סדרה נוספת של ספרים לילדים, שגיבורה הוא ילד אמריקאי בשם צ'ארלי לץ, והיא מתארת את עלילותיו בישראל. משנת 1968 החלו להופיע ספריה על הרפתקאות קונדסי, ומשנת 1969 סדרת הספרים המציגה את עלילות סולימאן ודני, שתיארה את הרפתקאותיהם של שני חברים, הראשון ערבי והשני יהודי.

ב-2008 הוענק לה אות יקירת פתח תקווה[2].

כתבה ספר יחיד למבוגרים תחת שם העט ב. ל. אנז (ראשי התיבות של שמות בנותיה ושם המשפחה: בורנשטיין לזר אודליה נגה זהרה).

ב-16 ביוני 2020 נפטרה בגיל 93[3], ונטמנה בבית הקברות סגולה שבפתח תקווה. לזר הייתה נשואה לשלומק'ה (שלמה) עד למותו ב-2011 ואם לשלוש בנות: נגה ותאומות בשם אודליה חנה וזוהר. שמות בני משפחתה (כולל ארנה ויורם, אחייניה של לזר) הם גם שמות הדמויות של סדרת ספרי "קופיקו".

ארכיונה האישי שמור בספרייה הלאומית[4].

יצירותיה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזר הייתה אחת מסופרות הילדים הפורות ביותר במדינת ישראל. כ-330 ספרים פרי עטה יצאו לאור. כתיבתה הייתה מגוונת מאוד ויצירותיה כללו אגדות, אוספי סיפורים, סדרות ספרים, וספרים חינוכיים לימודיים.

אוספי סיפורים ואגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "גבעת הכלניות", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ב, 1951.
  • "לילי הרועה", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשט"ז, 1956.
  • "אגדת החצב", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ח, 1957.
  • "כתר ורוד", תשי"ט, עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, 1958.
  • "סיפורי האהובים", צייר מ. אריה, הוצאת א. זלקוביץ, תש"ך, 1959.
  • "גן השעשועים", תשכ"א, 1960.
  • "סיפורים לילדי", צייר מ. אריה, הוצאת זלקוביץ, תשכ"א, 1961.
  • "סיפורי תמר", תשכ"ב, 1962.
  • "סיפורים לשעות הפנאי", הוצאת עופר, 1975.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "במדינת הילדים המאושרים", הוצאת יבנה, תש"ך, 1959.
  • "אלה בניך, מולדת", תשכ"א, הוצאת ניב, 1960.
  • "ידידות בקרקס", איירה זיוא שישא, הוצאת יבנה, תשכ"ב, 1961.
  • "הבריחה מהארמון, הוצאת יבנה תשכ"ד, 1963.
  • "עלילות יואש", צייר מ. אריה, הוצאת יניב, קיים גם כתקליט, תשכ"ח, 1967.
  • "ישראלה : קורותיה של ילדה במלחמת ששת הימים", צייר מ. אריה, הוצאת טברסקי, הושמע גם כסדרה ברדיו, 1968.
  • "צמד חמד - התאומים העליזים", הוצאת עופר.
  • "גילי וגילה: סיפורה של טיפה", הוצאת עופר, 1973.
  • "גילי וגילה-כמה טוב בשלולית", איירה תרצה תנאי, הוצאת עופר.
  • "זהירות בדרכים : חברה כדאי להיזהר", הוצאת גרפאור –דפטל, 1992.
  • "המצעד שלא ישכח"
  • "הצייר הקטן ועוד סיפורים" הוצאת ניב. תשכ"ו .
  • "הכנר הקטן ונסיך הצללים", איורים על ידי צבי קלינגר. הוצאת ניב.
  • "הרפתקות צ’פופו בפורטוגל :ספור מסע משעשע"
  • "חבורת שומרי הפרחים"
  • "מיהו אדי?"
  • "ספריקה, הספרית הבדרנית"
  • "צ’יפופו הבלש בטורקיה בעקבות המזודה הפרחונית"
  • "שר החיטה ושר הטבע"
  • "אהובתו של שר הנפט"
  • "קופיקו"

ספרים למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אהובתי העיתונאית", תחת שם העט ב. ל. אנז, ספרית עופר, 1976.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]