בית הקברות סגולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הקברות סגולה
Segula cemetery.jpg
מגדל מים בבית הקברות הישן סגולה בפתח-תקווה
פרטי בית הקברות
דת יהדות
הקמה 1888
מיקום
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיר אזור התעשייה סגולה, פתח תקווה
קואורדינטות 32°06′10″N 34°53′15″E / 32.102777777778°N 34.8875°E / 32.102777777778; 34.8875 קואורדינטות: 32°06′10″N 34°53′15″E / 32.102777777778°N 34.8875°E / 32.102777777778; 34.8875 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הקברות סגולה הוא בית הקברות הראשון בפתח תקווה. שוכן באזור התעשייה סגולה בעיר, ונחשב לאחד מבתי הקברות הפעילים הוותיקים בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות נוסד בשנת תרמ"ט (1888), עשר שנים לאחר ייסוד העיר.

על מצבתו של הקבר הראשון נחקק התאריך י"ט בתשרי תרמ"ט, וכמו כן נחקק בו המשפט "ברית כרותה לשפתיים". הסיפור מאחורי הכיתוב המוזר: בערב יום הכיפורים תרמ"ט הקצו את חלקת הקרקע לבית הקברות בטקס מסורתי שכלל הקפת השטח תוך אמירת מזמורי תהילים. כשסיימו הפטיר מישהו: מעניין מי יהיה הנקבר הראשון. אחד הנוכחים השיב בהיתול: אני מוכן להיות הראשון. כעבור עשרה ימים נפטר האיש, ונקבר בבית הקברות. בעקבות זאת החליטו רבני העיר לחקוק על מצבתו את הביטוי "ברית כרותה לשפתיים"[1].

אחד האישים הראשונים שנקברו בבית הקברות הוא הרב מרדכי גימפל יפה. בבית הקברות נקברו מייסדי העיר וותיקיה, ובהם בני משפחת שטממפר, בני משפחת ראב, אברהם שפירא וראשי העיר פנחס רשיש ויוסף ספיר. כמו כן נקברו בו רבנים בני המקום, ובהם הרב יחיאל מרדכי גורדון, רב העיר ראובן כץ, הדיין הרב ישעיהו משורר, הרב דוד סלומון ובנו רב העיר ברוך שמעון סלומון.

בראשיתו השתרע בית הקברות על שטח בן שלושה דונמים וחצי, ועם השנים התרחב שטחו וכיום הוא משתרע על פני כמאתיים וחמישים דונם.

בבית הקברות חלקות שונות, הוותיקה שבהן היא 'חלקת הראשונים', שבה קבורים מייסדי העיר, שומריה, ראשי העיר ורבנים וראשי ישיבות שפעלו וחיו בה. חלקה מיוחדת מוקדשת לנופלי ארגוני ההגנה, האצ"ל והלח"י, וכמו כן חלקה לחללי צה"ל ממלחמת השחרור. במרכז בית הקברות חלקה צבאית חדשה. בבית הקברות נמצאת חלקת הקברים של הרוגי אסון הבונים. בבית הקברות קבורים גם ארבעה מחללי אסון המטיילים בעין גדי[2].

מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד שנות ה-80, ניהל את בית הקברות בן-ציון גליס, איש ירושלים. בתקופתו התפתח בית הקברות ושטחו התרחב, וכמו כן נבנה בית הלוויות (כיום נקרא על שמו "אוהל בן ציון"). לאחר מותו הנציחה עיריית פתח תקווה את זכרו בקריאת הרחוב הראשי המוביל לבית הקברות על שמו.

בית הקברות מתנהל על פי מנהג ירושלים, לאור הקמת פתח תקווה על ידי אנשי ירושלים. בהתאם לכך מתקיימות בו הלוויות בלילה כדי להמנע מאיסור הלנת המת, והחברא קדישא משתדלת למנוע נטיעת עצים בשטח בית הקברות[2].

אדמו"רים שנפטרו בחו"ל ונקברו בבית הקברות סגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הקברות סגולה טמונים כמה אדמו"רים שנפטרו ונקברו בחו"ל ועצמותיהם הועלו לישראל. המפורסם שבהם הוא רבי יוסף מאיר וייס, בעל "אמרי יוסף", האדמו"ר הראשון של חסידות ספינקא, שנפטר בשנת תרס"ט (1909). בשנת תשל"ב (1972) הועלו עצמותיו מרומניה ביוזמת נכדו, האדמו"ר יעקב יוסף ווייס מספינקא בני-ברק. על קברו של ה"אמרי יוסף" הוקם אוהל, ולימים נקבר בו גם האדמו"ר יעקב יוסף עצמו, וכן כמה מבני משפחתו.

אדמו"ר נוסף שנפטר בחו"ל ועצמותיו הועלו לישראל ונטמנו בסגולה הוא רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא. את הבאתו, בשנת תשל"ז (1977), יזם בנו הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ האדמו"ר ממונקאץ', שאף הוא עצמו נקבר בבית הקברות סגולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעיין האמונה חלק ב'.
  2. ^ 2.0 2.1 אליעזר טרופה, מפעלי ההנצחה בפתח־תקוה, זמנים, 6 במאי 1954