תן-מעופף
 תן-מעופף
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | תן-מעופף |
| מינים | |
|
3-2 | |
| שם מדעי | |
 Thoopterus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
תן-מעופף או עטלף התן (שם מדעי: Thoopterus), הוא סוג של עטלף בינוני במשפחת עטלפי הפירות, שכולל 2 או 3 מינים החיים במספר קבוצות איים סביב ים מולוקה בדרום-מזרח אסיה. הסוג הוקם בשנת 1890 על ידי הזואולוג הגרמני פאול מטשי על בסיס נוסחת שיניים שונה, ומשמעות שמו המדעי היא ״תן עם כנפיים״. במקור, התן המעופף נחשב לטקסון מונוטיפי עד פיצולו בשנת 2012 לשני מינים; הסיווג החדש מוכר על ידי הרשימה האדומה של IUCN, אך בטקסונומיות מסוימות הוא עדיין מופיע כמין יחיד בסוגו.
תיאור ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתן המעופף גוף קטן, ראש כלבי חרוטי ועיניים גדולות. האוזניים קצרות ומעוגלות. הלוע מחודד וקצר יחסית עם אף ריבועי. הזנב קצר במיוחד וניתן להרגיש בו רק באמצעות מגע. קרומי הכנף מחוברים לבוהן של האצבע השנייה. קרום הכנף האחורי קצר ודק ומשתרע לאורך החלק הפנימי של הרגליים.
אורך הראש והגוף של מיני התן המעופף 8–10 ס״מ, אורך הזרוע 7–8 ס״מ, אורך האוזן כ-2 ס״מ ואורך הזנב 0.6 ס״מ. משקלם 52–117 גרם. הזכרים גדולים במקצת מן הנקבות.
הפרווה החלקה של התן המעופף ארוכה יותר משל הכלב המעופף, ומשתרעת לאורך הקרסוליים עד לעצמות המסרק. צבעה הכללי חדגוני וכהה ונע בין חום אפרורי לחום שוקולד כהה, אפור כהה או שחור-כסוף מבריק. הראש והחזה אפלוליים, בעוד שהגחון וצדדי הגוף נוטים להיות חיוורים יותר בצבעם. סביב הסנטר והגרון יש צווארון חיוור. הכנפיים שחורות, והזרועות, הרגליים וחלק מהחרטום בצבע בורדו כהה. בין המינים יש הבדלים קלים בצבע.
תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיני התן המעופף אנדמיים לאזור ים מולוקה באינדונזיה, ושניהם מצויים באי סולאווסי, באי וואווני ובאיי טלאוד. מלבד האיים הללו, כל אחד מהמינים מאכלס איים נוספים סביב סולאווסי שבהם המין השני אינו נמצא: איי סולה, איי סנג׳יה ובוטון. הסוג נעדר מאיי בנגאי, הלמהרה ומונה למרות נוכחות באיים הסמוכים להם.
התנים המעופפים חיים בעיקר ביער גשם טרופי ויער עננים; הם מגלים העדפה ליער ראשוני ללא הפרעה אנושית, אך עשויים להימצא מדי פעם גם ביערות משניים ומטעי קפה וקקאו. הם חיים בשפלות עד רכסים הרריים גבוהים ברום 2,400 מטר מעל פני הים. למרות ששני המינים חיים באותם איים, הם מאכלסים לרוב מפלסי גובה שונים (בדומה למיני האנואה).
התנים המעופפים פעילים בלילה, ומבלים את שעות היום בשינה בקבוצות קטנות במקלטים קבועים. הם ניזונים בעיקר ממיני תאנים. התנה המעופפת ממליטה גור יחיד לאחר היריון של מספר חודשים. מעבר לכך, אין מידע נוסף על האקולוגיה והביולוגיה של הסוג.
שני המינים בסוג מסווגים על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש, לאור טווח התפוצה הרחב יחסית, אוכלוסייה גדולה, וחוסר אינדיקציות לירידה משמעותית. התנים המעופפים ניצודים על ידי תושבי האיים עבור בשרם, אך לא ברמות גבוהות שעשויות להשפיע על מספרם.
מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוג זה 2 מינים מוכרים:
- תן-מעופף זריז (Thoopterus nigrescens) - תואר ב-1870 כמין בסוג כלב-מעופף. מצוי בסולאווסי, בוטון, מורוטאי, וואוואני, איי טלאוד ואיי סנג׳יה.
- תן-מעופף סוהניה (Thoopterus suhaniahae) - תואר ב-2012. מצוי בסולאווסי, וואוואני ואיי טלאוד.
- על פי הרשימה האדומה של IUCN, האוכלוסייה של התן המעופף באיי סולה (באי מנגול לפחות) מייצגת מין שלישי עצמאי שטרם תואר מדעית.
