ירון זליכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירון זליכה
Yaron zalicha.jpg
לידה 20 ביולי 1970 (בן 51)
מדינה ישראלישראל ישראל
ידוע בשל החשב הכללי של משרד האוצר לשעבר
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
מקצוע כלכלןרואה חשבון
תפקיד ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו
מפלגה המפלגה הכלכלית החדשה
פרסים והוקרה

אות מנהל הכספים המצטיין של ישראל (2004)
מצטיין המחשוב בישראל (2005) (2006)
אות הנפקת השנה בעולם (2007)
אות אביר איכות השלטון (2009)
אות האביר הלוחם בפשע ובשחיתות (2013)

אות המופת של תנועת אומ"ץ למנהל תקין
אות הוקרה מיוחד של לשכת רואי החשבון
www.yaronzelekha.co.il

יָרוֹן זַלִיכַה (נולד ב-20 ביולי 1970) הוא כלכלן ישראלי, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, פרופסור וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

התמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע כראש המפלגה הכלכלית החדשה שהקים, אך המפלגה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זליכה נולד להורים יוצאי עיראק, גדל ברמת גן והתחנך בבית הספר התיכון "אהל שם". כילד התלווה לעבודת אביו, שלמה זליכה, שהיה מנהל סניף בנק לאומי ברחובות, שם פיתח עניין ראשוני בתחום הכלכלה. לאחר לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת המחקר של אגף המודיעין והשתחרר בשנת 1991. לאחר שחרורו פנה ללימודים וב-1994 השלים לימודי תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2001 קיבל את התואר דוקטור בכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2017 השלים תואר בתחום נוסף, בפסיכולוגיה ובשנת 2021 השלים תואר שני בפסיכולוגיה חברתית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1994–1996 התמחה בראיית חשבון במשרדו של שלמה נס, ובמקביל הרצה בחשבונאות ומימון במכללת רמת גן. בשנים 1995–1997 היה מרצה לחשבונאות במכללה למינהל. בשנת 1998 מונה לראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בשנת 2001 קיבל תואר דוקטור בכלכלה במסלול ישיר באוניברסיטת בר-אילן עם תזה בנושא "השפעת אי הוודאות הטמונה באינפלציה הצפויה על דפוסי הצריכה והחיסכון".

בשנת 1996 נקלט בשירות המדינה בתפקיד מנהל התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה. הוא היה אחראי על הקמת אגף כלכלי מקצועי במשרד ראש הממשלה, אשר ייעץ לו על גיבוש מדיניות בנושאים פיסקליים ומוניטריים, על השינויים המבניים במשק המדינה ועל מדיניות ההפרטה של חברות ממשלתיות ועידוד השקעות הזרות. במסגרת זו הכין תקציר שגוי של דו"חות רשמיים על רשות השידור לדיון שנערך בממשלה. בתגובה הוגשה נגדו תלונה למשטרה על זיוף מסמכים. פרקליטת המדינה עדנה ארבל קבעה שנפל פגם בעבודתו, אך פעל בתום לב ועל כן החליטה שלא להעמידו לדין מחוסר אשמה.[1] בשנים 1996–1997 התנהל בינו לבין מנהל היחידה לחוב ממשלתי באוצר סכסוך ממושך ומתוקשר שבמהלכו הוגשו בין השניים תלונות הדדיות לנציב שירות המדינה, לשר האוצר ולמבקר המדינה.

בשנת 1998 פרש מהמגזר הציבורי. הוא מונה לראש האגף לתכנון עסקי ואסטרטגיה בחברת פרטנר תקשורת שזה עתה נוסדה. במסגרת זו הייתה לו אחריות על הנפקת החברה בשוק ההון האמריקאי באוקטובר 1999. משנת 2000 ועד שנת 2002 שימש סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי ב"תבל טלקום", חברת התקשורת של תאגיד הכבלים. ב-2002 מונה לחבר בדירקטוריון בתי זיקוק לנפט. בשנים 2002 - 2003 היה סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בחברת "דרך ארץ", מפעילת כביש 6.

החשב הכללי במשרד האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 מונה למשרת החשב הכללי על ידי שר האוצר, בנימין נתניהו. במסגרת התפקיד ביצע רפורמות מקיפות בתקציב המדינה ובניהול נכסי המדינה. בדיונים באוצר תמך זליכה בקיצוץ תקציב המדינה, כדי לצאת מהמיתון באמצעות הפחתת הגירעון, זאת בניגוד לתפיסה הקיינסיאנית שהייתה מקובלת באותם הימים במשרד האוצר. זליכה סבר שעל המדינה להקפיד בתשלום מיסים בזמן, על אף שאלה משולמים לעצמה.[2] זליכה היה אחראי על הפרויקטים הגדולים בתחום התשתיות, על הביטוח הממשלתי, על מתן ערבויות המדינה וניהולם.

עם כניסתו לתפקיד, זליכה עמד על שינוי תרבות המכרזים הממשלתיים. הוא הקפיד לדרוש מחברות שחתמו על מכרזים לעמוד בתנאים עליהם הם חתומים, ושלא ישמשו כנקודת פתיחה למשא ומתן מתמשך כבעבר. במאי 2004 חילט ערבות של 35 מיליון שקלים מ"קונסורטיום כרמל התפלה" שהופקד להבטחת ביצוע החוזה שחתם עם האוצר להקמת מתקן התפלה במפרץ חיפה ולא קוים. הוא עמד לחלט ערבות בשווי 35 מיליון שקלים גם מ"יובלים", אך בהסכם בוררות סיכמו הצדדים על חילוט של 10 מיליון שקלים. בנוסף חילט מיליון דולר לאחים עופר, לאחר שלא עמדו בתנאי החוזה של תחנת הכוח רמת חובב וביטל את הפרויקט בנימוק כי מחירו יקר בהרבה מעלות ייצור החשמל הנורמטיבית. לקראת סוף כהונתו, זליכה אף הנחה את החשבים במשרדי הממשלה שכל התקשרות עם חברות ממשלתיות תוכל להתקיים רק אם תוסדר באמצעות מכרז וחוזה. זליכה אף קבע תקדים כשאילץ את חברת "מודיעין אזרחי" לפצות את עובדיה שהועסקו בתנאי עבודה פוגעניים, כאשר איים בחילוט הערבויות שנתנה למדינה וזאת בעקבות מבצע ביקורת עומק שביצע להגנה על עובדי קבלן בממשלה. מצד חובותיה של המדינה, זליכה עמד על כך שהמדינה תשמור על חוקי העבודה, ובייחוד על תשלום לספקים בזמן. בספטמבר 2006 החליט להפקיע את ניהול תקציב הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. זאת לאחר שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה מינויים פוליטיים שנעשו בה. לפי החלטה זו, כל מהלך של מנהלי הרשות הובא באופן פרטני לאישור חשבת משרד התמ"ת.

בשנת 2007 התעמת עם ראשי "כיל" וטען שזו משלמת תמלוגים בחסר בהיקף של מאות מיליוני שקלים. המחלוקת הועברה לבוררות של עורכי הדין רם כספי, אלקס הרטמן והשופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן. בבוררות התקבלה טענת המדינה במלואה, וההליך שיזם זליכה הניב למדינה תשלומים נוספים בסך 1.1 מיליארד שקלים.[3] הסכום הזה עתיד להכפיל את עצמו עד תום תקופת הזיכיון בשנת 2030.[דרוש מקור]

בכהונתו היה אחראי על הפרטה של מספר ארגונים גדולים. זליכה הוביל להפרטת בנק דיסקונט. בהפרטה זו התעניינו חמישה קונים, אך ארבעה פרשו, והבנק נמכר לבסוף לקבוצת איל ההון מתיו ברונפמן, היושבת בצפון אמריקה.[4] זליכה לא אישר ליו"ר הבנק, אריה מינטקביץ, מצנח זהב בשווי 17 מיליון שקל.[5] בנוסף, זליכה היה מעורב בהליך מכירת גרעין השליטה בבנק לאומי.

במהלך כהונתו התעמת זליכה עם מנהלים במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה אחרים.[6] עימותים אלה היו אף תוצאה של פרסום דו"ח החשב הכללי שבו חשף אי סדרים והעברות כספים בניגוד לחוק בהיקף של מיליארדי שקלים. כך למשל, לפני שנשלח לכלא ניסה שר האוצר אברהם הירשזון לקצץ בסמכויותיו של זליכה ואף לפטרו.[7] זליכה גם הגיש תלונה למבקר המדינה נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט בעקבות עדותו לאי סדרים בהליך הפרטת בנק לאומי. ב-16 בינואר 2007 נפתחה חקירה פלילית נגד אולמרט, בחשד שבעת שכהונתו כשר האוצר, הביא לשינויים בתנאי המכרז שנועדו לסייע למקורבו פרנק לואי.[8] בפרשה זו זליכה שימש אחד העדים המרכזיים נגד אולמרט, שהכחיש את מעורבותו במכרז. אשתו של זליכה אף קיבלה איומים על חייה ועל חיי בעלה, מה שהוביל להצבת אבטחה סביב ביתם.[9] בנובמבר 2007 קבעה המשטרה שאין תשתית ראייתית מספקת להעמדת אולמרט לדין ובהמשך הוא נסגר מחוסר ראיות.[10] שר האוצר רוני בר-און התכוון שלא להאריך את תקופת כהונתו של זליכה, אך מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הוציא צו הגנה זמני המונע את החלפתו מתוקף היותו חושף שחיתות.[11] נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ומנכ"ל האוצר, ירום אריאב, מתחו ביקורת על צעד זה.[12] כחודש לאחר מכן התפטר זליכה.

על פעילותו נגד השחיתות זכה לאהדה מגורמים כדוגמת תנועת אומ"ץ, ופוליטיקאים ממפלגות שונות כדוגמת שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון.[13] יורם גבאי, שהיה הממונה על הכנסות המדינה, כתב על כהונתו של זליכה: "פעולותיו כחשב כללי העידו על הבנתו את הצורך להילחם בשחיתות על ידי דרישה לשקיפות, הגינות וכללי משחק ברורים, בין המדינה לבין הסקטור העסקי. ירון זליכה הצליח לנתץ את הנורמות של מכרזים חצי פיקטיביים, בהם ידעו הזוכים מראש שלא יקיימו את התנאים. זליכה מנע חופש החלטה במכרזים לפוליטיקאים ולפקידים, והקפיד על קיום מדוקדק של החוזים הממשלתיים ועל תשלום הוגן, ראוי ובזמן."[14]

לאחר תום כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפטרותו חזר זליכה לעמוד בראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו וכן מונה לנשיא המועצה האקדמית העליונה שלה. בשנת 2010 מונה לפרופסור במוסד זה. בנוסף, החל לפרסם סדרת טורים בנושאי כלכלת ישראל בעיתון "הארץ". במקביל עבד גם בשוק הפרטי. בין היתר נשכר על ידי חברות הסלולר על מנת להילחם להרחיב את בהרפורמה בדמי הקישוריות והכנסת מפעילים וירטואליים גם לתחום הפעילות של מונופול בזק ומונופול הכבלים הוט. זליכה טען כי רפורמה חד צדדית שתחול אך ורק על חברות הסלולר ותימנע מהחלתה גם על מונופולי בזק והוט תנציח את מעמדם המונופולי ותפגע בצרכן[15]

בשנת 2008 התנדב ב"מרכז הערבי–ישראלי לטכנולוגיה והייטק" והיה לנשיאו הראשון.[16]

בשנת 2009 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.

כשנתיים לאחר עזיבתו את תפקיד החשב הכללי הגיש מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דו"ח שבו ביקר את נציבות שירות המדינה על כי לא בדקה כי עובדי מדינה אכן עומדים בתנאי ההיתרים לעבודה פרטית. במסגרת זו ציין המבקר שתי דוגמאות מבלי שהוא מציין את שמות העובדים הספציפיים. בתקשורת נטען כי זליכה הוא אחד משני העובדים שאליהם מתייחסות הדוגמאות. ומשרד האוצר על כך על פי הדוגמה עלה שזליכה הפר כביכול את תנאי תקנון שירות המדינה בכל הקשור לעבודתו להיתר העבודה הפרטית שקיבל בקריה האקדמית אונו - בהיקף המשרה, בגובה התגמול ובהיעדר דיווח.[17] זליכה טען מנגד כי מבקר המדינה טעה ומכיוון שהמבקר, בניגוד למחויב בחוק, לא ביקש ממנו תגובה לפני פרסום הדו"ח לא יכול היה להעמיד את משרד המבקר על טעותו, וכי אכן עבד בהתאם לאישור שניתן לו ואף קיבל שכר נמוך יותר מגובה ההיתר. לטענתו לדבריו של זליכה, הוא פנה אל המבקר בדרישה כי הדוגמה בדוח תתוקן אולם עקב סירוב המבקר לא צוין את שמו של זליכה במפורש.[18] ביקורת נוספת על פעילותו הייתה על פרויקט המחשוב שבאחריות החשב הכללי "ממשל זמין". בנוסף לחריגות תקציב ואי עמידה בלוחות זמנים, חסר לדברי המבקר גוף לניהול אסטרטגיית הפרויקט.[19]

בסוף אוגוסט 2011 מונה זליכה לעמוד בראשות ועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב, אשר הגישה את מסקנותיה לעריכת שינויים מבניים בענף באמצע פברואר 2012.[20] במאי 2012 מונה לעמוד בראשות ועדה ציבורית שעסקה בבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל הישראלי.[21] בדצמבר 2018 מונה על ידי שר האוצר משה כחלון לעמוד בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה,[22] מינוי שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.[23]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הביע זליכה תמיכה נחרצת בשלי יחימוביץ' ובמפלגת העבודה,[24] ואף נשא הרצאה בכנס בחירות של המפלגה, בה הסביר מדוע הוא מתנגד למדיניות הכלכלית של בנימין נתניהו ותומך בזו של יחימוביץ'.[25] לקראת הבחירות לכנסת העשרים זליכה הביע תמיכה במפלגת "מרצ" בשל התוכנית הכלכלית שלה (על אף אי הסכמתו עימה בעניינים מדיניים).[26] זליכה העיד שהצביע למפלגת "כחול לבן" בבחירות לכנסת העשרים ואחת ותמך בהם בבחירות לכנסת העשרים ושתיים.[27]

בשנת 2013 תבע יחד עם דני מריאן את חברת אפריקה ישראל בסכום של 11.6 מיליון ש"ח עבור שירותי תיווך שנתן לחברה לכאורה. באוקטובר 2014 תביעתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בלוד ואף הוטלו עליו הוצאות משפט של 75,000 ש"ח.[28] זליכה ערער לבית המשפט העליון אך בהמלצת השופט אליקים רובינשטיין שרמז לו כי תביעתו אינה סבירה משך את העתירה.[29]

בשנת 2015 הופיע בפרק השני של הסדרה "מגש הכסף", סדרה דוקומנטרית על המצב הכלכלי והחברתי בישראל.[30] בנובמבר 2015 מונה זליכה ליועץ הכלכלי של יושב ראש הסתדרות העובדים, אבי ניסנקורן.[31]

בין השנים 2016-2015 שימש כיועץ לוועד של עובדי מגה קמעונאות. הוא היה נציגם בדירקטוריון וכיהן כסגן יו"ר הדירקטוריון.[32]

לוגו המפלגה הכלכלית החדשה
לוגו המפלגה הכלכלית החדשה

ב-30 בדצמבר 2020 הודיע זליכה על הקמת מפלגה חדשה בשם "המפלגה הכלכלית החדשה" שתתמודד בחירות לכנסת העשרים וארבע. בנאום השקת המפלגה אמר כי הסיבה להקמתה נובעת מכישלון הצמרת הפוליטית בהובלת המדיניות הכלכלית בישראל. בבחירות קיבלה מפלגתו רק 0.79 אחוז מן הקולות ולא עברה את אחוז החסימה.[33]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זליכה נשוי לאורלי ולהם שלושה ילדים. מתגורר ברמת גן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Macroeconomics of Corruption 2014
  •  Schiffman, D., Young, W. and Y. Zelekha, The Role of Economic Advisors in Israel's Economic Policy: Crises, Reform and Stabilization, 2018, Springer

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרצאותיו וכתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביבה קרול, ‏"קירשנבאום: אי העמדתם של ליברמן ורו"ח זליכה לדין - טעות של הפרקליטות", באתר גלובס, 23 בספטמבר 1997
    הופכים כל אבן, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
  2. ^ יוסי גרינשטיין, עובדי מדינה ישלמו מס הטבות, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2004
    יוסי גרינשטיין, עובדי המגזר הציבורי ישלמו מס על הטבות, באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2005
  3. ^ אבי וקסמן, הבוררות על תמלוגי העבר של כיל הושלמה: החברה תשלם למדינה עוד עשרות מיליוני שקלים, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2019
  4. ^ ynet ודורית בר, סוכמו פרטי מכירת דיסקונט לברונפמן, באתר ynet, 23.1.05
    שלומי גולובינסקי, המדינה תקבל חלק מרווחי דיסקונט, באתר וואלה!
  5. ^ רם דגן, האוצר עצר למינטקביץ בונוס של 17 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2006
  6. ^ טל לוי, מנהל החוב הממשלתי לשעבר, עדי ריבלין ל-TheMarker: ירון זליכה הוא פקיד מעורער שמנסה לעשות מרד נגד הממשלה, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2007
  7. ^ זאב קליין, ‏הירשזון ממשיך לקצץ בסמכויותיו של זליכה, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2006
  8. ^ אבירם זינו, עכשיו זה רשמי: חקירה פלילית נגד אולמרט, באתר ynet, 16.01.07
  9. ^ אפרת וייס ואבירם זינו, בעקבות איומים: אבטחה סביב ביתו של זליכה, באתר ynet, 15 בינואר 2007
  10. ^ אפרת וייס, המשטרה: אין די ראיות נגד אולמרט בפרשת לאומי, באתר ynet, 29.11.2007
  11. ^ אבירם זינו ואטילה שומפלבי, המבקר הוציא צו הגנה נגד פיטורי זליכה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2007
  12. ^ סבר פלוצקר, פישר: המשך כהונת זליכה עלול לפגוע במשק, באתר ynet, 12 באוקטובר 2007
  13. ^ מתן חודורוב, סערה באוצר: מה יקרה עם ירון זליכה?
  14. ^ יורם גבאי, כלכלה פוליטית: בין מראית עין כלכלית למציאות כלכלית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, עמ' 296. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
  15. ^ חננאל ארמן, כל כזבי מגש הכסף, באתר מידה, 23 בנובמבר 2015.
  16. ^ גליה ימיני, ירון זליכה משיק מרכז ערבי-ישראלי לטכנולוגיה והיי-טק בנצרת, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2008
  17. ^ מוטי בסוק, לינדנשטראוס: ירון זליכה קיבל אישור לעבוד במכללה האקדמית אונו - בניגוד לנהלים, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2010
    אדריאן פילוט, ‏מבקר המדינה על "לוחם השחיתות" ירון זליכה: הרוויח יותר מהמותר כמרצה, הפר כללים, לא דייק בדיווח שעות, באתר גלובס, 13 בינואר 2010
  18. ^ ארי פינס, ‏למה בישראל צריך 150 משכורות כדי לקנות דירה?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 באוקטובר 2015‏
  19. ^ אהוד קינן, דו"ח המבקר: מתי יסתיים פרויקט ממשל זמין?, באתר ynet, 6 במאי 2009
  20. ^ דו"ח ועדת זליכה באתר ויקיטקסט
  21. ^ דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת המבנה הניהולי של ענף הכדורגל בישראל
  22. ^ ועדה חדשה תבחן את יוקר המחייה, באתר ‏מאקו
  23. ^ גד ליאור, אחרי פסילת זליכה: הקמת ועדת יוקר המחיה מוטלת בספק, באתר ynet, 23 בדצמבר 2018
  24. ^ צבי זרחיה, מנתניהו ליחימוביץ' // זליכה: "לראשונה בחיי אצביע עבודה", באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2012
  25. ^ קובץ וידאו ירון זליכה בהרצאה: למה עבר מנתניהו ליחימוביץ', סרטון באתר יוטיוב
  26. ^ ליאור דטל, נאום "החסידים השוטים" של זליכה: למה אצביע למרצ, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2015
  27. ^ שיחה שתעלה לכם ביוקר עם פרופסור ירון זליכה, ‏21 בדצמ׳ 2019
  28. ^ ירון זליכה נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (מרכז), 15/10/2014
  29. ^ אלה לוי-וינריב, זליכה משך עתירתו לעמלה בגין מכירת מניות אפריקה בכביש 6, "גלובס", 21 בדצמבר 2015
  30. ^ ירון זליכה לוקח אותנו לסיור בסופרמרקט - ומסביר מי שולט לנו במקרר, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2015
  31. ^ טלי חרותי-סוברמ"מגש הכסף" להסתדרות: הג'וב החדש של ירון זליכה, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2015
  32. ^ יובל אזולאי, ‏ירון זליכה, נציג עובדי מגה: "לחסל חולה בריא זה פשע", באתר גלובס, 17 בינואר 2016
  33. ^ ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-24, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, ‏25 במרץ, 2021