תרמית פירמידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרמית פירמידה או משחק פירמידה או פירמידה בלתי חוקית הוא מודל עסקי שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן, שעוסק בעיקר בתגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים למשחק, בלא כל מוצר או שירות. משחקי פירמידה קיימים כבר למעלה ממאה שנים.

רוב משחקי הפירמידה הם ניסיון להטעות צרכנים פוטנציאליים להשתתף בהונאות מורכבות אך לכאורה משכנעות וחסינות מפני תקלות. הרעיון הבסיסי מאחורי כל הונאה הוא שכל יחיד משלם רק פעם אחת, אך מקבל רווחים אקספוננציאליים מאנשים אחרים. דוגמה נפוצה מפתה את הקרבן שתמורת תשלום הוא יהיה רשאי להציע את אותה הצעה לאנשים אחרים. כל מכירה כוללת תשלום למוכר המקורי. השגיאה הבסיסית היא שאין רווח קצה - הכסף פשוט מטפס במעלה הפירמידה, ורק האנשים בראש הפירמידה מרוויחים כסף, המגיע מן האנשים הרבים שבתחתית הפירמידה - אלו שהצטרפו למזימה אך לא הצליחו לצרף אליה אנשים חדשים. זהו משחק סכום אפס מובהק: כל הרווחים שעושה משתתף אחד מגיעים מכיסם של משתתפים אחרים. כדי לייפות את המזימה, רובן יכילו המלצות, עדויות ומידע שקרי.

למרות שמשחקי פירמידה הוכרזו כבלתי חוקיים במספר מדינות, הם ממשיכים להופיע בדרכים שונות. במקרה אחד בישראל, פסק שופט בית המשפט השלום צבי דותן שהמשחק המסוים שנידון לפניו אינו חוקי וחייב את אחד העומדים בראשו בפיצויים בסך 16,000 שקלים.[1][2]

חברות המשתמשות במודלי שיווק רשתי לתגמול, חוקיות בישראל, אך הן מושא תכוף לביקורת ותביעות משפטיות. הביקורות מתמקדות בדמיונן לתרמית הפירמידה. כך למשל מתחקיר של מתן חודורוב מערוץ 10 ותחקיר מבט שני בערוץ 1, עלו חשדות לגבי חברת בי היפ (B:hip) כי מדובר בחברה המתנהלת כמשחק פירמידה ובעלת מאפיינים של כת.[3][4][5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרמית פירמידה במכתב שרשרת

משחקי פירמידה מופיעים בגרסאות שונות. סוג המשחק המוקדם ביותר היה מכתב שרשרת שבו הופיעה רשימה של 5 - 10 אנשים עם כתובותיהם. לקורא נאמר לשלוח סכום כסף קטן לאדם הראשון ברשימה. לאחר מכן היה עליו להסיר את השם הראשון מהרשימה, להעלות את השמות הנותרים מקום אחד למעלה, ולהוסיף את שמו (ואולי גם שמות אחרים) בתחתית הרשימה. לאחר מכן היה עליו להעתיק את המכתב עם רשימת השמות החדשה ולהפיץ אותו הלאה, בתקווה ששמו יגיע לראש הרשימה ושגם הוא יקבל כסף מאחרים.

הצלחה ביוזמה זו נשענת באופן בלעדי על גידול הנדסי במספר המצטרפים. בעקבות כך ניתן לה השם "פירמידה", המציין את הגידול במספר האנשים בכל קומה. לרוע המזל, ניתוח פשוט מראה שתוך מספר שלבים יגיע השוק לרוויה, והמשתתפים האחרונים לא יוכלו למצוא משתתפים חדשים שיכסו את הפסדיהם. כיסוי ההפסדים הוא בלתי אפשרי, ומתמטית מובטח שרובם המוחלט של המשתתפים במזימות מסוג זה יפסידו את השקעתם.

משחקי פירמידה בקנה מידה גדול התעוררו במדינות ברית המועצות לאחר פירוקה, שם היה לאנשים ידע מועט בכלכלה. הם הוטעו לחשוב שרווח של מעל 1000% הוא אפשרי. ידועה לשמצה במיוחד היא פירמידת "MMM" שאירגן סרגיי מברודי ברוסיה, ושבעקבותיה התאבדו לפחות חמישים אנשים. משחק פירמידה רחב היקף פגע קשות בכלכלתה של אלבניה ועורר מהומות אלימות כאשר קרס ב-1997.

מאפיינים מזהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין המרכזי של משחקי פירמידה הוא העובדה שלמוצר המוצע אין (או כמעט אין) ערך עצמי או שהוא נמכר במחיר שחורג ממחיר השוק הסביר. דוגמאות כוללות "מוצרים" לכאורה כמו מנשרים, קלטות אודיו או ערכות שכוללות אך ורק הסבר כיצד לצרף קרבנות חדשים. מחירם של המוצרים האלו יכול להגיע למאות או אפילו אלפי שקלים. גרסה אינטרנטית נפוצה היא מכירת מסמך בשם "איך להרוויח מיליון דולר באינטרנט" או שם דומה. דוגמה אחרת היא מכירת מוצר במחיר גבוה ממחירו הממוצע. התוצאה היא שהקונה מוכרח לצרף עוד אנשים כדי להחזיר את ההשקעה הראשונית. לעומת זאת קיימות חברות רבות שעושות שימוש במודל עסקי של שיווק רב שכבתי שלא מתוקף הונאה. סימני זיהוי למשחק פירמידה:

  • מוצע מידע חלקי (או שום מידע) על החברה אלא אם כן המשקיע יקנה את התרמית וישתתף בתוכנית.
  • הבטחות מעורפלות לרווח בלי גבול.
  • אין מוצר.
  • הכנסות שנשענות בעיקר על עמלות שנגבות מצירוף משתתפים חדשים או קניית מוצרים לצורך הקונים עצמם ולא למכירה לאנשים אחרים.
  • נטייה לרווח רק אצל משקיעים ראשונים.

כמו כן, עשויות להיות גם הבטחות על כך שההשתתפות חוקית לחלוטין, על אף שלעתים קרובות אין זה נכון.

רוויון שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי פירמידה הם ייצוג למודל כלכלי שאינו בר קיימא, עקב רוויון שוק. התרשים הבא מראה איך משחקי הפירמידה הופכים בלתי אפשריים לקיום.

PyramidSchemeMS.jpg

האנשים בתחתית הפירמידה יפסידו את כספם תמיד, ללא קשר לעומקה של הפירמידה. קל לראות שמספר האנשים בשורה התחתית של הפירמידה גדול תמיד מסכום האנשים בכל הקומות מעליו, ללא כל תלות במספר הקומות. אם כל קומה חייבת לגייס 6 שורות מתחתיה, היחס בין מפסידים למרוויחים הוא בערך 5 ל-1, זאת אומרת כ-83.7% מסך כל המשקיעים יפסידו את כספם.

במציאות, הפירמידה לא תהיה מאוזנת לחלוטין, וחלק מהמשתתפים אולי יגייסו את מספר האנשים הדרוש, אך העקרונות נכונים. בצורה פשוטה - כאשר המזימה קורסת רוב המשתתפים יפסידו את כספם, ולפחות את חלקו. שאר המשתתפים יחזירו את ההשקעה או ירוויחו רווחים זעומים, ורק אלו שנמצאים ממש בראש הפירמידה (אלו שהתחילו את המזימה) ירוויחו סכום משמעותי.

מזימות פירמידה ושיווק רב-שכבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיווק רשתי#הפולמוס סביב שיווק רב-שכבתי

בשיווק רב-שכבתי, רווחיו של הסוכן נובעים מעמלה שהוא מקבל על מכירותיהם של סוכנים נוספים שגייס, ועל מכירותיהם של סוכנים שמתחתם, במבנה של פירמידה, כך שרווחיו של הסוכן גדלים ככל שגדלים עומק ורוחב הפירמידה שמתחתיו. מכיוון שכמות הסוכנים הנדרשים כדי למכור מוצר כלשהו אינה גדולה והשוק מגיע במהירות לרוויה, שיטות שיווק השמות דגש על גיוס סוכנים נוספים מעלות את החשד שהן מבוססות על הטעיית הסוכנים המגויסים. במדינות שונות נקבעו כללים שונים לגבי הגבול בין שיטת שיווק רב שכבתי, המוכר כלגיטימי, לבין שיטות שיווק בלתי לגיטימיות המבוססות על הטעיית הסוכנים ומכונות תרמית פירמידה.

הסוכנות הפדרלית למסחר קבעה שני תנאי סף ללגיטימיות של שיטת שיווק רב-שכבתי:

  1. ללקוח סופי נמכר מוצר מוחשי בעל ערך במחיר סביר.
  2. לא נמכרו מלאים גדולים לסוכן, שאותם הוא יתקשה למכור הלאה בתוך זמן סביר.

תבחינים נוספים המעידים על לגיטימיות כוללים:

  • הסוכן אינו נדרש לשלם דמי הצטרפות, או שעליו לשלם סכום הצטרפות קטן בלבד.
  • החברה היא זו אשר מחזיקה את המלאי והסוכנים מוכרים מתוך המלאי של החברה. עם זאת ייתכן שהסוכן קונה כמות קטנה של המוצר להדגמה והתנסות אישית.
  • המוכר של המוצר מקבל עמלה גבוהה יותר על המכירה מאשר הסוכנים שגייסו אותו.
  • הכספים עוברים ישירות מהסוכן לחברה ולא דרך שרשרת המגייסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרמית פירמידה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ת"א (הרצליה) 3893/03 אילונה בויטוב נ' יעקב פיגדור
  2. ^ איתן מור, מה מסתתר מאחורי הפירמידה?, באתר ynet, 14 באוגוסט 2005
  3. ^ מתן חודורוב, "אנליסט": כך מפתים צעירים עם הבטחות שווא להתעשרות מהירה, באתר nana10‏, 1 בנובמבר 2015
  4. ^ איתי לנדסברג ואסיה לדיז'ינסקיה, פירמידה של עבדות, תוכנית מבט שני, ערוץ 1, 2 בדצמבר 2015
  5. ^ אסיה לדיז'ינסקיה, פורשים מבי היפ בצפון, תוכנית מבט שני, ערוץ 1, 31 במרץ 2016