לדלג לתוכן

20Ten

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
20Ten
אלבום אולפן מאת פרינס
יצא לאור 10 ביולי 2010
הוקלט 2006, 2009 – תחילת 2010
סוגה פופפאנקרוקמוזיקת נשמה
שפה אנגלית
אורך 39:18
חברת תקליטים NPG (אנ')
הפקה פרינס
כרונולוגיית אלבומים של פרינס
Lotusflow3r
(2009)
20Ten
(2010)
Plectrumelectrum
(2014)

20Ten (מבוטא "Twenty Ten", ובעברית: עשרים עשר) הוא אלבום האולפן ה־35 של המוזיקאי האמריקאי פרינס. הוא יצא לאור ב־10 ביולי 2010 על ידי NPG Records (אנ'), ושווק כמתנה המצורפת בחינם לקוראי "דיילי מירור" וקרובו הסקוטי "דיילי רקורד" (אנ') בבריטניה ובאירלנד[1], ולקוראי "Het Nieuwsblad" (אנ') ו־"De Gentenarr" בבלגיה[2]. ב־22 ביולי 2010 הוא יצא לאור וצורף כמתנה לקוראי המהדורה הגרמנית של "רולינג סטון" בגרמניה[3], ולקוראי "Courrier International" (אנ') בצרפת[4].

האלבום הולחן, הופק, עובד ובוצע על ידי פרינס באולפני פייזלי פארק (אנ') בצ'נהאסן, מינסוטה[5]. הוא נקרא על שם השנה שבה יצא לאור, 2010[א].

פרינס חשף את שם האלבום כשקיבל פרס על מפעל חיים בטקס פרסי ה-BET ב־2010[5]. הוא הסביר לדיילי מירור מדוע בחר את שם האלבום כפי שבחר: "פשוט חשבתי שזו שנה שבאמת משנה. אילו זמנים מאוד קשים"[6]. לכתבת "לה פריזיאן" (אנ') אמר שהתייחס לאלבום כאל יומן אישי של השנה[7].

פרינס הסביר ששיטת ההפצה בתקליטור המצורף לעיתונים בלבד, ננקטת משום ששוב אינו בוטח בתעשיית התקליטים, ושלא יאפשר הורדה באינטרנט בשל ההורדות הלא חוקיות[6]. עוד אמר, שהדרך הזאת היא "הדרך הטובה ביותר [...] בלי מצעדים, בלי העתקות לא חוקיות באינטרנט ובלי לחץ"[8] (גם האלבום "Planet Earth", שיצא לאור ב־2007, הופץ בדרך זו. באותו זמן אמר: "זה שיווק ישיר, ואני לא צריך להיות בעסקי הספקולציות של תעשיית התקליטים שעוברים עליה ימים סוערים מאוד כרגע"[9]).

יחסיו הטעונים עם תעשיית התקליטים החלו בסכסוך המתוקשר עם האחים וורנר סביב הזכויות על הקטלוג שלו, ונעוצים ביחסו הקנאי לזכויות היוצרים שלו. בין השאר משום אותה סיבה היה לפרינס יחס דו־ערכי לטכנולוגיה, ובפרט לרשת האינטרנט – על הקלות שהעתקה של קניין רוחני מתאפשרת דרכה.

פרינס היה חלוצי ביחסו לאינטרנט בתחילת דרכו, כאשר הפיץ דרכו אלבומים למכירה ואף כתב עליו שירים[ב]. הוא הקים אתרי אינטרנט – וסגר אותם לאחר זמן לא רב (כפי שעשה, לדוגמה, באלבום "Lotusflow3r").

סביב הפצת "20Ten" תקף פרינס בחריפות את האינטרנט. בריאיון שהעניק לדיילי מירור לרגל צאת האלבום לאור, הסביר שהשקפתו לגבי הטכנולוגיה היא הסיבה העיקרית לכך שהאלבום לא יהיה זמין להורדה דרך האינטרנט: "האינטרנט לגמרי גמור. אני לא רואה סיבה למה שאתן את המוזיקה החדשה שלי לאייטונס או לכל אחד אחר. הם לא ישלמו לי מראש עליה, ואז הם מתרגזים כשהם לא מקבלים אותה [...] האינטרנט הוא כמו MTV. בזמנו MTV היה מגניב ולפתע הוא הפך למיושן. בכל מקרה, כל המחשבים והגאדג'טים האלה חסרי תועלת. הם רק ממלאים את הראש שלך במספרים, וזה לא יכול להיות טוב עבורך."[10] (ב־2015 הסביר שכוונתו בדברים הנ"ל הייתה שהאינטרנט גמור עבור מוזיקאים שרוצים שהוא ישתלם להם מבחינה כספית: "תאמר לי מוזיקאי שהתעשר ממכירות דיגיטליות. אפל מסתדרים לא רע, נכון?"[11]. באלבומיו הבאים הוא גם נתן את המוזיקה שלו לאייטונס).

בפועל, מעריצים עקפו את ההגבלות בקלות והורידו את האלבום בעמית לעמית[12].

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ־2.5 מיליון עותקים הופצו על ידי קבוצת העיתונות "טריניטי מירור" (אנ'), המוציאה לאור של "דיילי מירור". פרינס השתתף בתהליך הקידום, בו העניק ריאיון ראשון לעיתון בריטי לאחר יותר מ־10 שנים[1]. ההנפקה של המירור עלתה 65 פנס. האלבום כאמור לא היה זמין בחנויות קמעונאיות או להורדה דיגיטלית[13].

המוציא לאור הצהיר שביום שהאלבום צורף לעיתונים בבריטניה, המכירות של "דיילי מירור" גדלו ב־334,000 ואלה של "דיילי רקורד" – ב־45 אלף[14].

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
20Ten
מס' שם משך
1. Compassion 3:57
2. Beginning Endlessly 5:27
3. Future Soul Song 5:08
4. Sticky Like Glue 4:46
5. Act of God 3:13
6. Lavaux 3:03
7. Walk in Sand 3:29
8. Sea of Everything 3:49
9. Everybody Loves Me 4:08
10. Laydown ((רצועה נסתרת)‏(אנ')) 3:07
משך כולל:
39:18

הערה

  • בתקליטור עשרה שירים ו־77 רצועות: השירים נמצאים ברצועות 1–9, ו־77. רצועות 10–76 מכילות שקט באורך 5–6 שניות. השיר העשירי, שנמצא ברצועה 77, מתואר כ"רצועה נסתרת".
  • פרינס – כל הביצועים המוזיקליים, למעט היכן שמצוין
  • שלבי ג'ונסון – קולות רקע בשירים ‏"Compassion", ‏"Beginning Endlessly", ‏"Future Soul Song", ‏"Sticky Like Glue", ‏"Act Of God", ‏"Everybody Loves Me" ו־‏"Laydown"
  • ליב ורפליד – קולות רקע בשירים ‏"Compassion", ‏"Beginning Endlessly", ‏"Future Soul Song", ‏"Sticky Like Glue", ‏"Act Of God", ‏"Everybody Loves Me" ו־‏"Laydown"
  • אלייזה דייס (אנ')– קולות רקע בשירים ‏"Compassion", ‏"Beginning Endlessly", ‏"Future Soul Song", ‏"Sticky Like Glue", ‏"Act Of God", ‏"Everybody Loves Me" ו־‏"Laydown"
  • מייסאו פרקר – סקסופון ‏ב־"Compassion" (בקרדיטים מנוסח כ־"horns")
  • גרג בוייר – טרומבון ‏ב־"Compassion" (בקרדיטים מנוסח כ־"horns")
  • ריי מונטיירו – חצוצרה ‏ב־"Compassion" (בקרדיטים מנוסח כ־"horns")

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זהו אלבומו השלישי של פרינס שהשם שלו הוא מספר. האחרים היו "1999" ו־"3121".
  2. ^ באלבום "Emancipation" שיצא לאור ב־1996 נכללים השירים "emale" (האיות מכוון ודו־משמעי) ו"My Computer".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 רוי גרינסלייד, המירור והרקורד ימסרו אלבום של פרינס, באתר הגרדיאן, 29 ביוני 2010, בדיקה אחרונה 28 ביולי 2020
  2. ^ פרינס ימסור אלבום חדש דרך העיתון, באתר Het Nieuwsblad, 29 ביוני 2010, בדיקה אחרונה 28 ביולי 2020
  3. ^ ‏"20Ten" ישווק באופן בלעדי ב"רולינג סטון", באתר ארכיון האינטרנט (מקור: "רולינג סטון" הגרמני), 1 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 28 ביולי 2020
  4. ^ ה"קורייר אינטרנשיונל" יוצר את האירוע, באתר ארכיון האינטרנט (מקור: "קורייר אינטרנשיונל", 3 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 28 ביולי 2020
  5. ^ 1 2 דניאל קרפס, פרינס מכין דיסק חדש ופאנקי ‏"20Ten", באתר רולינג סטון, 29 ביוני 2010, בדיקה אחרונה 28 ביולי 2020
  6. ^ 1 2 פיטר ויליס, אל תוך החיים הביזאריים של פרינס בפייזלי פארק, באתר דיילי מירור, ‏21 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 2 באוגוסט 2020
  7. ^ פרינס תר אחר דריסת רגל בצרפת, באתר רויטרס, ‏8 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 2 באוגוסט 2020
  8. ^ טום בראיינט, ממשל סגול, באתר דיילי מירור, ‏10 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 2 באוגוסט 2020
  9. ^ ג'ומנה פארוקי, מדוע חלוקת התקליטורים בחינם של פרינס עבדה, באתר טיים, ‏18 ביולי 2007, בדיקה אחרונה 31 ביולי 2020
  10. ^ מאט וילקינסון, פרינס: "האינטרנט גמור לחלוטין", באתר NME, ‏5 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 31 ביולי 2020
  11. ^ Chris Matyszczyk, פרינס אומר שהוא צדק כשאמר שהאינטרנט גמור, באתר CNET, ‏12 בנובמבר 2015, בדיקה אחרונה 31 ביולי 2020
  12. ^ מויה ג'ארד, מעריצים עוקפים את האיסור ומורידים את ‏"20Ten", ‏באתר ארכיון האינטרנט (מקור:Zeropaid (אנ')), ‏16 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 2 באוגוסט 2020
  13. ^ הליין לינדוול, המלחמה של פרינס באייטונס משחקת לידיהם של משתפי הקבצים באופן לא חוקי, באתר הגרדיאן, ‏12 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 2 באוגוסט 2020
  14. ^ המהלך של פרינס דוחף את מכירות ה"מירור", באתר בילבורד, ‏13 ביולי 2010, בדיקה אחרונה 2 באוגוסט 2020