22 נדרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
22 נדרים
22 נדרים.jpg
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת נעמה
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה ספריית משפחה
שנת הוצאה 2008
מספר עמודים 455
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002605712

22 נדרים הוא ספר שנכתב על ידי הסופרת נעמה, שם עט של הסופרת החרדית חוה רוזנברג.

במקור התפרסם הספר כסיפור בהמשכים במוסף 'בתוך משפחה' של שבועון 'משפחה'. ייחודו של הספר הוא עלילתו העוסקת בנושאים רבים שהם בבחינת טאבו בציבור החרדי, כמו זוגיות, מערכת היחסים המורכבת בין הליטאים והחסידים ועוד.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדי וישראל מאיר הם זוג ליטאי תושבי בני ברק, שזה עתה חבקו ילד ראשון. דירתם, כמקובל במגזר החרדי, נקנתה על ידי הוריה של גולדי מתוך מטרה לאפשר לאברך הצעיר לשקוד על לימודו ללא הפרעה.

בשלב מסוים מתחיל הבעל, ישראל מאיר, להתקרב לחצר חסידית (דמיונית) בשם מילצ'וב. בתחילה בחשאי, אך בהדרגה הוא נכבש בקסמי החסידות ומתחיל להיות חלק מהחצר החסידית, אף על פי שהוא לא משנה את לבושו הליטאי.

ישראל מאיר חושש לגלות לגולדי את עובדת הפיכתו לחסיד, וכשסוף סוף הוא מחליט לחשוף את העניין בפניה, היא מקבלת את הדבר בצורה קשה.

עבור גולדי שגדלה מעודה בבית ליטאי המהפך אינו מתקבל על הדעת. בסמינר הליטאי שבו למדה חינכו אותה שמטרתה כאישה היא לעמוד לימין בעלה האברך משום שלימוד התורה הוא ערך עליון. כעת מגיע ישראל מאיר ומביא מושגים חדשים הזרים לה: הזרם החסידי אינו דוגל בלימוד התורה בלבד כערך עליון ורואה גם מושגים אחרים כמו קרבת ה' ותפילה כערכים מרכזיים.

הוריה של גולדי מתקשים אף הם לקבל את המהפך של חתנם. בעוד האב מנסה לפעול בשלוות נפש ולהסביר לגולדי הזועמת שעליה לנהוג באחריות כיוון שהם כבר הורים לילד, האם כבר מוכנה לפנות לטוען רבני. מבחינתה, הם שילמו דירה שלמה עבור חתנם כדי שילמד, ולא עבור שום מטרה אחרת.

בחברה סגורה כמו החברה החרדית אירוע כזה משמעתו סנסציה. בבני ברק, שם מתרחשת העלילה, כולם יודעים הכול על כולם. עד מהרה השמועה מתפשטת ומצמיחה כנפיים. כך, לדוגמה, חוזרת אחותה הצעירה של גולדי מהסמינר ומודיעה שהיא אינה מוכנה להמשיך ללמוד שם: מקרהו של גיסה, ישראל מאיר, הפך לנושא מרכזי.

העלילה מסתיימת בכך שגולדי, לאחר חיבוטיי נפש רבים, מכירה בעובדה שבסופו של דבר חסידות אינה חטא ולבעלה יש את הזכות לבחור את דרכו כרצונו. עם זאת בעלה מבין שטעה בדרך הלא מתחשבת ולא קשובה מספיק שבה 'הנחית' עליה את השינוי שחל בו, ומבין שיש לו הרבה מה לשפר ולשנות, במקום לשנן רק את צדקתו וזכותו.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר אינו מורכב מעלילה סוערת או דרמטית. הוא מכיל בעיקר דיאלוגים המעבירים מסרים רבים שהכותבת משחילה בין השורות. הסופרת אינה מנסה להסתיר את המסר המרכזי שאותו היא רוצה להעביר והיא כותבת אותו בצורה גלויה. בין השאר עוסק הספר במוסכמות שונות הנטועות בחברה החרדית, כמו ייחוס, שידוכים ועוד. מורכבותה ונושאה של העלילה עוררו תגובות רבות בציבור החרדי.[דרוש מקור]. האדמו"ר מסלונים, החסידות אליה (לפי המפורסם) משתייכת המחברת, מתנגד לקריאת הספר על ידי אברכי ובחורי החסידות[דרוש מקור].

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נלקח מתוך סצנה בעלילה שבה גולדי, גיבורת הסיפור, מקבלת על עצמה עשרים ושתיים 'קבלות' מתוך מטרה שבעלה, ליטאי שנעשה חסיד, יחזור ויהיה ליטאי וישראל מאיר לעומת זאת כותב לה בחזרה מכתב עם 22 נושאי יסוד ביהדות על פי השקפת החסידות.