28 יום אחרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
28 יום אחרי
28 Days Later
כרזת הסרט
בימוי דני בויל
הפקה אנדרו מקדונלד
תסריט אלכס גארלנד
עריכה כריס גיל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קיליאן מרפי
נעמי האריס
כריסטופר אקלסטון
מייגן ברנס
ברנדן גליסון
מוזיקה ג'ון מרפי
צילום אנטוני דוד מנטלה
מפיץ Fox Searchlight Pictures
מדינה הממלכה המאוחדת, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בנובמבר 2002
משך הקרנה 113 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אימה, סרט זומבים, סרט פוסט-אפוקליפטי, סרט דיסטופי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 8,000,000 דולר
הכנסות 82,700,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו 28dayslater
סרט הבא 28 שבועות אחרי עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

28 יום אחריאנגלית: 28 Days Later) הוא סרט אימה פוסט-אפוקליפטי משנת 2002 שבויים על ידי דני בויל, נכתב על ידי אלכס גארלנד ובכיכובם של קיליאן מרפי, נעמי האריס, כריסטופר אקלסטון, מייגן ברנס וברנדן גליסון.

העלילה מתארת את התמוטטותה של החברה בעקבות שחרור מקרי של וירוס מדבק מאוד, ומתמקדת במאבקם של ארבעה ניצולים בדרך להתמודדות ההרס שנגרם לחייהם. מוצלח הן מבחינה מסחרית וביקורתי, הסרט שובח על רענון הז'אנר של אימה בדיונית וסרטי זומבים. הסרט הוליד סרט המשך אשר יצא לאקרנים בשנת 2007, ונקרא 28 שבועות אחרי.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיימברידג', שלושה פעילי זכויות בעלי חיים פורצים למעבדת מחקר רפואית במטרה לשחרר את השימפנזים מהשבי. ניסיונם נקטע על ידי מדען שבאופן נואש מזהיר אותם כי השימפנזים נגועים ב"זעם"- וירוס מדבק מאוד שמתפשט באמצעות דם ורוק. תוך התעלמות מהמדען, הפעילים משחררים את השימפנזה, שתוקף את אחת הפעילות ומדביק אותה מייד - וגורם לה לתקוף ולהדביק את כל שאר הנוכחים.

בלונדון, עשרים ושמונה ימים לאחר מכן, ג'ים (קיליאן מרפי), שליח על אופניים, מתעורר מתרדמת בבית החולים סנט תומאס ומוצא את בית החולים והעיר נטושים, עם סימנים של אסון בכל מקום. ג'ים משוטט ומגיע לכנסייה, בה הוא נרדף על ידי אדם נגוע בוירוס ה"זעם". לאחר מכן הוא ניצל על ידי סלינה (נעמי האריס) ומארק (נח הנטלי). במחבוא שלהם ברכבת התחתית של לונדון, סלינה ומארק מסבירים לג'ים כיצד הווירוס התפשט ללא תקנה בקרב ההמון, וכתוצאה מכך גרם לקריסה חברתית. כמו כן הם טוענים כי הווירוס דווח גם בפריז וניו-יורק, מה שמרמז כי הזיהום התפשט ברחבי העולם.

למחרת בבוקר, סלינה ומארק מלווים את ג'ים לבית הוריו בדפטפורד, שם הוא מגלה שהוריו התאבדו. באותו הלילה, השלישייה הותקפה על ידי נגוע; מארק ננשך במאבק, מה שגורם לסלינה להרוג אותו במהירות; היא מסבירה כי הווירוס פועל על קורבנותיו בפחות מעשרים שניות אחרי ההדבקה. השניים עוזבים ורואים מרחוק אורות חג המולד מהבהבים מממגדל ברחוב, שם הם מגלים עוד שני ניצולים - פרנק, נהג מונית (ברנדן גליסון) וחנה, בתו המתבגרת (מייגן ברנס) - אשר אפשרו להם לתפוס מחסה. פרנק מודיע להם יום למחרת שאספקתם - במיוחד מים - הולכת ומתמעטת, ומשמיע להם שידורי רדיו מוקלט ממצור צבאי ליד מנצ'סטר: פרנק טוען שיש לחיילים "פתרון לווירוס" ומבטיחים להגן על כל ניצולים המגיעים אליהם.

החבורה יוצאת למסע במוניתו של פרנק בחיפוש אחר מקור האות, ובמשך הנסיעה הם נקשרים אחד עם השני בסיטואציות שונות. כאשר הארבעה מגיעים למצור נטוש, פרנק נדבק בוירוס כאשר טיפת דם מגופתו של נגוע נופלת לתוך עיניו. בזמן שהוא נאבק עם ההדבקות הוא נהרג על ידי חיילים שהגיעו, שלוקחים את שאר החבורה לאחוזה מבוצרת בפיקודו של סרן הנרי ווסט (כריסטופר אקלסטון). במהלך שהותה של הקבוצה, ווסט מגלה לג'ים כי "הפתרון לווירוס" בעיניו כרוך בהמתנה של גוויעה למוות של המודבקים, ופיתוי הניצולות לעבדות מינית, כך שמחלקתו של ווסט תוכל לאכלס מחדש את המדינה. הקבוצה מנסה לברוח אך ג'ים נתפס על ידי החיילים, יחד עם הסמל פארל (סטיוארט מקארי). בעודם כלואים, פארל משער כי הווירוס לא התפשט מעבר לבריטניה, וכי המדינה נמצאת בהסגר.

למחרת, הבנות מתוכננות להיות חלק מאונס קבוצתי, בעוד שג'ים ופארל מובלים על ידי שני חיילים להוצאה להורג. כאשר החיילים רבים לאחר שרצחו את פארל, ג'ים בורח ומבחין במטוס טס בשמיים, מה שמוכיח את התאוריה של פארל כנכונה. ג'ים מוביל את ווסט וחייל נוסף למצור, בו ג'ים הורג את החייל, ומשאיר את ווסט ברכב בעודו ממתין לבואו של אדם נגוע. בינתיים, ג'ים רץ בחזרה לאחוזת החיילים ומשחרר את מיילר- חייל נגוע שווסט החזיק בשלשלאות לשם ניסויים, ג'ים משחרר אותו ומיילר מתחיל לתקוף את שאר המחלקה. בתוך המהומה, ג'ים מתאחד עם סלינה וחנה איתן הוא רץ למוניתו של פרנק, ונפתע לגלות את ווסט שיורה בבטנו. חנה מסובבת את המונית ומסייעת בכך למיילר, שתופס את ווסט דרך החלון האחורי והורג אותו. השלישייה לבסוף בורחת מאחוזת החיילים.

עשרים ושמונה ימים אחרי, ג'ים נראה מתאושש בקוטג' מרוחק. כשיורד למטה, הוא מוצא פיסות בד גדולות שסלינה תפרה. לאחר שחנה אומרת כי שמעה רעשי מסוק, השלושה ממהרים החוצה ופורשים את הבד אותו סלינה תפרה, אשר מסתבר להיות האות "O" למילה "HELLO" מונחת על הדשא כאות חילוץ. מטוס בודד נראה טס ברקע הנוף, ובמקביל מוצגים נגועים גוועים ברעב. הסרט מסתיים עם המטוס מעל שלושה הניצולים, והטייס קורא למסוק חילוץ.

סיום חלופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספות DVD כוללות שלושה סיומים אלטרנטיביים, אשר כולם מראים את ג'ים מת פרט לסיום הרדיקלי. שני סיומים צולמו, ואילו השלישי הוצג רק כתסריט. ב-25 ביולי 2003, בתי קולנוע התחילו להראות את הסיומות החלופיות.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיליאן מרפי בתור ג'ים
  • נעמי האריס בתור סאלינה
  • ברנדן גליסון בתור פרנק
  • כריסטופר אקלסטון בתור רב-סרן הנרי ווסט
  • מייגן ברנס בתור חנה
  • נח האנטלי בתור מארק
  • סטיוארט מקארי בתור סמל פארל
  • ריקי הארנט בתור רב-טוראי מיטצ'ל
  • ליאו ביל בתור טוראי ג'ונס
  • לוק מייבלי בתור טוראי קליפטון
  • ג'וניור לאניאן בתור טוראי בל
  • ריי פנטאקי בתור טוראי בדפורט
  • סאנג'יי ראמבארוט' בתור טוראי דייוויס
  • מרווין קאמפבל בתור טוראי מיילר
  • דייוויד שניידר בתור המדען

בתוספות ה-DVD, הבמאי בויל מסביר כי במטרה לשמר את התחושה של חוסר אמון, שחקנים אלמונים יחסית לוהקו בסרט. קיליאן מרפי כיכב בעיקר בסרטים עצמאיים קטנים, ואילו נעמי האריס שיחקה בטלוויזיה בריטית כילדה. עם זאת, כריסטופר אקלסטון וברנדן גליסון היו שחקנים ידועים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

28 יום אחרי כולל סצנות שנקבעו בחלקים הומים של לונדון כגון גשר ווסטמינסטר, הכיכר פיקדילי, משמר הסוסים ורחוב אוקספורד. כדי לצלם מקומות אלה כשוממים, צוות הצילום סגר חלקים של הרחוב לכמה דקות בכל פעם, בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות לפני הזריחה, כדי להראות את המקומות כחסרי תנועה. חלקים מהסרט צולמו במצלמת וידאו דיגיטלי. מצלמות DV הן הרבה יותר קטנות ונוחות לתמרון מאשר מצלמות סרט מסורתיות. הסצנות של הכביש המהיר וחסר התנועה צולמו בתוך פרקי זמן מאוד מוגבלים. מחסום משטרתי נייד האט את התנועה במידה מספקת, כדי לצלם קטע של הכביש המהיר ריק.

ביקורות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"28 יום אחרי" נחל הצלחה רבה בקופות וזכה בסביבות 82,700,000 $ ברחבי העולם. הביקורות על הסרט היו מאוד חיוביות. בהתבסס על 215 ביקורות שנאספו על ידי אתר הביקורות Rotten Tomatoes, 87% ממבקרים נתנו ביקורת חיובית. באתר Metacritic, הסרט קיבל דירוג של 73 (מתוך 100) בהתבסס על 39 ביקורות. בשנת 2007, המגזין Stylus דירג את הסרט כ"הסרט הזומבים השני הטוב ביותר בכל הזמנים".

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול של הסרט הולחן על ידי ג'ון מרפי ושוחרר באוסף שירים בשנת 2003. גרסה ערוכה בכבדות של השיר "East Hastings" של להקת הפוסט-רוק Godspeed You! Black Emperor מופיע בסרט, אבל השיר לא נכלל בפסקול, כיוון שבויל לא הצליח להשיג את הזכויות להשתמש בו בסרט.

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט ההמשך, "28 שבועות אחרי", שוחרר ב -11 במאי 2007. דני בויל ואלכס גארלנד לקחו חלק בהפקה לצד אנדרו מקדונלד. העלילה סובבת סביב הגעתם של חיילים אמריקאים כשבעה חודשים לאחר האירועים בסרט המקורי, בניסיון להחיות את בריטניה הכמעט שוממת. השחקנים לסרט ההמשך כוללים את רוברט קרלייל, רוז בירן, ג'רמי רנר, אימוג'ן פוטס, הארולד פארינאו, קתרין מקורמק, מקינטוש מאגלטון, ואידריס אלבה. במרץ 2007, דני בויל מסר כי הוא מעוניין ביצירת סרט שלישי בסדרה- 28 חודשים מאוחר יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 28 יום אחרי בוויקישיתוף