פרושיים
פְּרוּשִׁיִּים | |
---|---|
6 מינים של פרושיים | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | תרופודה |
אינפרא־סדרה: | דרוראים |
משפחה: | פרושיים |
שם מדעי | |
fringillidae ויגורס, 1825 | |
פְּרוּשִׁיִּים (שם מדעי: Fringillidae), משפחה מרובת מינים בסדרת ציפורי השיר, שתזונתה מורכבת בעיקר מזרעים ותפוצתה העיקרית בחצי הכדור הצפוני.
ישנן 4 תת-משפחות במשפחה:
- חוחיות (Carduelinae)
- פרושי הוואי (Drepanidinae)
- פרושים (Fringillinae) - בה יש סוג יחיד פרוש
- אאופוניים (Euphoniinae)
פירוש השם ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה המדעי של המשפחה, Fringillidae, מקורו במילה הלטינית "fringilla", שמשמעה פרוש, סוג המשתייך למשפחה זו ונפוץ באירופה. פרושיים "אמיתיים" או "קלאסיים", גודלם קטן עד בינוני-גדול והם בעלי מקור קצר, עבה וחזק. לכולם יש 12 נוצות זנב ו-9 נוצות עיקריות. תעופתם תזזיתית, ומורכבת מנפנוף ודאייה בכנפיים סגורות. רוב המינים הם בעלי שירה נאה. הקנים שלהם בעלי צורת סלסלה ונבנים בעצים. פרושיים אלו נעים בגודלם מסיסקין הרי האנדים (Carduelis spinescens), שאורכו 9.5 סנטימטרים ומשקלו 8.4 גרם, עד הפתאלי הצווארוני (Mycerobas affinis), שאורכו כמעט 23 סנטימטרים ומשקלו כ-79 גרם.
קיימים מיני עופות אחרים המכונים "פרושיים", לעיתים תכופות, אף שאינם שייכים למשפחת הפרושיים. ציפורים אלו נכללות במשפחות בעלות הדמיון הרב אסטרילדיים (Estrildids), שתפוצתן באזורים הטרופים של העולם הישן ובאוסטרליה. גם כמה קבוצות של משפחת הגיבתוניים נקראות פרושיים.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה הטקסונומיה המדויק של הפרושיים האמיתיים (Fringillidae) שנוי עדיין במחלוקת. יש הממיינים את ה-Hawaiian honeycreepers כתת-משפחה נוספת (פרושי הוואי) או ממיינים את הקרדינליים ואת ה-fringilline כשבטים (Carduelini and Fringillini) בתוך תת-משפחה אחת; הפרושיים ששירתם ערבה לאוזן נחשבו בעבר לטנגריים בשל הדמיון הכללי במראה ובאורח החיים, עד שהוגדר שיוכם האמיתי; הגיבתוניים והדרוריים האמריקאים נחשבו בעבר כתת-משפחה נוספת (Emberizinae) אך עתה הם מוגדרים כמשפחה נפרדת.
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל קצב הגידול האנושי הגואה והתפתחות התעשייה, נוצר מצב שבו ציפורים רבות ממשפחת הפרושיים ניזונות מאוכל תעשייתי במקום אוכל טבעי. זאת מפני שפעמים רבות הפסולת האנושית היא ציד קל יותר מאשר מזון טבעי.
במחקר שפורסם בשנת 2018 נמצא כי אם ציפורים ממשפחת הפרושיים ימשיכו להתקיים על בסיס שאריות של אוכל אנושי, הדבר עלול לפגוע בהם אנושות, הן בהיבטים אבולוציוניים ובהבדלים בין מין ומין והן בסיכויי ההישרדות שלהם ככלל.[1]
פרושיים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינים הבאים מצויים בארץ ישראל:
- ירקון
- חוחית
- חורפי
- תפוחית מצויה
- ורדית אירופית
- ורדית סיני
- פצחן מצוי
- פרוש מצוי
- פרוש הרים
- צלוב-מקור מצוי
- חצוצרן חרמון
- חצוצרן שחור-מקור
- בזבוז אדום-מצח
- בזבוז אירופי
- בזבוז לבנון
כמו כן מגודלים בשבי עוד מיני פרושים כמו הקנרית.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פרוש מונגולי
Bucanetes mongolicus -
Magumma parva
-
Pinicola enucleator
-
קנרית אמריקאית
Spinus tristis -
פרוש רוסי אפור-כתר
Leucosticte tephrocotis -
פרוש זהוב-עורף
Pyrrhoplectes epauletta
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרושיים, באתר ITIS (באנגלית)
- פרושיים, באתר NCBI (באנגלית)
- פרושיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרושיים, באתר GBIF (באנגלית)
- פרושיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)