חורפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחורפי
נקבת חורפי
נקבת חורפי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: פרושיים
תת־משפחה: חוחיות
סוג: Spinus
מין: חורפי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Spinus spinus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Rangemap-tarin.PNG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חורפי (שם מדעי: Spinus spinus) הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הפרושיים. תפוצתו נרחבת ומתפרשת מסקנדינביה ומרכז אירופה במערב ועד סין ויפן במזרח. לעיתים החורפי נודד בלהקות קטנות. חלק מהציפורים המשתייכות למין זה נודדים בחורף לכיוון ישראל ואף חורפות בארץ. נדידת החורפי מתבצעת בדרך כלל למרחקים קצרים, כאשר החורפי צריך לנדוד למרחקים ארוכים יותר הוא נודד באמצע החורף[2]

מאפיינים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוץ החורפי כפי שהוקלט במחוז סארי, אנגליה

החורפי הוא מהקטנים שבפרושיים. אורך גופו של החורפי 11–12 ס"מ, משקלו 10–18.5 גרם ואורך מוטת הכנפיים שלו 20–23 ס"מ.

הציפור דומה לבזבוז אירופי ולירקון. הזכר והנקבה הבוגרים שונים בצבעיהם: אצל הזכר, הצבע הכללי צהוב ירקרק, הקדקוד והסנטר שחורים, והלחיים צהבהבים־לימוניים. לעומת זאת, הנקבה חומה ומפוספסת וצבע ראשה אינו כהה. הצעירים דומים בצבעיהם לנקבה. בשני המינים, המקור חום כהה עד אפרורי, הזנב שחור וצדיו צהובים והרגליים חומות־כהות. בזמן המעוף מתבלטים שני פסים כהים לרוחב הכנף.[3] החורפי שעדיין לא בגר דומה לנקבה. במצב תעופה בכנף נראים שני פסים כהים לרוחב הכנף הבולטים במיוחד.[4] מקור החורפי נקבע לפי הרגלי אכילתו. מקורו דק כדי שיוכל לאסוף את הזרעים ולמרות העובי שלו הוא חזק ועמיד. צבע עיניו שחורות ורגליו בצבע חום כהה. בזמן הקינון הן אוכלות במצבים שונים: לבד, בזוגות או בקבוצות. בהמשך ימות השנה החורפיים מצויים בלהקות ולפעמים עם סוגים אחרים של פרושים.[2] שמזונו מרובה החורפי אוסף את האוכל שלו בדרך כלל בקבוצות גדולות של חורפיים, וכשמזונו מועט הוא אוסף אותם בקבוצות קטנות בזוגות ולעיתים לבדו.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת החורפי בעולם היא פליארקטית: הציפור מצוי במרבית אירופה ושטח תפוצתו חודר עד למזרח אסיה. אזור הדגירה שלו מתפרש מסקנדינביה ומרכז אירופה במערב ועד סין ויפן במזרח. רוב האוכלוסיות הצפוניות נודדות דרומה בחורף.[3][5]

באירופה, החורפי מצוי בבתי גידול בגבהים משתנים: מגובה פני הים ועד לרום של 2,000 מטר מעל פני הים. בתי גידול אלה הם שפלות צפוניות עם מזג אויר מתון, ואזורי גבעות והרים המכוסים מחטניים (בעיקר אורנים, ולעיתים גם עצים אחרים כגון אלמון, שדר וארז). החורפיים מחבבים במיוחד עצי אלמון המצויים ליד נהרות ואגמים.

באזור הים התיכון, החורפי מצוי בחורשי קזוארינות ובמטעים של עצי פרי.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, החורפי נוהג לחלוף במספרים קטנים יחסית ולחלוף בכל חלקי הארץ, ובעיקר בהרים, באזורים המיוערים במחטניים, בחורשים ובמטעים. ניתן לראותו נודד לאורך חוף הים התיכון של ישראל, לעיתים בלהקות נאות, בחודש נובמבר. מדי כמה שנים מופיע החורפי בישראל במספרים גדולים יותר, כנראה כתוצאה מצמצום בהיצע המזון באזורים צפוניים יותר.

בנובמבר 2016, ציפורים אוכלות זרעים, ובהן החורפי, שפקדו את מדינת ישראל במספרים גדולים בגלל גל השרפות שפקד את הארץ, בעיקר בזכרון יעקב, בחיפה ובאזור ירושלים. בגל השרפות, שטחים נרחבים של חורש טבעי ויערות אורן נשרפו כליל. עם זאת, אצל חלק מעצי האורן, החום האדיר לא הוביל לשרפת העץ אלא רק פתח את קשקשי האצטרובלים וחשף את הזרעים שבהם. החורפיים ואוכלי זרעים אחרים ניצלו זאת על מנת לאכול את הזרעים.[5][6]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזונם העיקרי של החורפיים הוא זרעים, ניצנים, פירות ומגוון חסרי חוליות. הזרעים והניצנים שמהם ניזון החורפי כוללים את אלו של האשוח, האורן, הערער, הברוש, האלמון, השדר, הארז, הקזוארינה ועוד. באביב, החורפיים ניזונים כמעט אך ורק מזרעי מחטניים, שאותם הם מלקטים. הם פונים לחלופות רק כאשר אספקת זרעי המחטניים נחלשת.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיווג מונוגמי. בתטולה 2–6 ביצים בצבע לבן, תכלכל או אפרפר, עם כתמים אדומים-חומים או אדומים-סגולים.

הדגירה מתרחשת בדרך כלל בשני מחזורים בכל שנה, ומחזורים אלה מתקיימים מסוף פברואר, או ממארס, ועד אוגוסט. בשנה ענייה ביבול, יהיה רק מחזור אחד של דגירה. הנקבה דוגרת על הביצים במשך 10–14 ימים.

ההצלחה בקינון גבוהה רק בשנים של אספקת מזון גבוהה.[3]

גלריית תמונות וסרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורפי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חורפי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 חורפי, www.yardbirds.org.il
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אורי גורפיין (ליקט וערך), חורפי, המרכז לטיפוח ציפורי הבית בחצר ובגינה
  4. ^ חורפי, www.yardbirds.org.il
  5. ^ 5.0 5.1 יואב פרלמן, חורפי - Carduelis spinus, אתר הצפרות הישראלי
  6. ^ אמיר בלבן (צילם), חורפים ואצטרובלים שרופים (סרטון), יוטיוב, ‏10 בדצמבר 2016