IC 10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
IC 10
IC10 BVHa.jpg
IC 10 בתמונה של מצפה הכוכבים לוול
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קסיופאה
מגלה לואיס סוויפט
תאריך גילוי 8 באוקטובר 1887
סוג גלקסיה לא-סדורה ננסית
בהירות 9.5[1]
סיווג מורפולוגי dIrr[1]
עלייה ישרה 00ʰ 20ᵐ 23.2ˢ
נטייה ‏34.7″ ‏17′ ‏59°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 15-
מרחק[2] 2,590,000 שנות אור
794,088.79 פארסק
קוטר 6,020[1] שנות אור
מסה ‎1.6×108‎‏[3] M
הסחה לאדום 348-[1] ק"מ/שנייה

IC 10 היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קסיופאה במרחק של כ-2.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית. לגלקסיה בהירות מדרגה 9.5 והיא התגלתה ב-8 באוקטובר 1887 על ידי האסטרונום האמריקאי לואיס סוויפט, שתיאר אותה ככוכב חלש מוקף בערפילית מאוד גדולה ומאוד מאוד מאוד חלשה וחסרת צורה מוגדרת.[4] היא הוכנסה בשנת 1895 על ידי ג'ון דרייר לתוספת הראשונה (IC I) של הקטלוג הכללי החדש תחת הציון IC 10, כשהיא מתוארת ככוכב חלש מוקף בערפילית חלשה מאוד וגדולה מאוד.[5] הגלקסיה נמצאת כמעלה וחצי ממזרח לכוכב כף (β בקסיופאה) וכ-3.8 מעלות מצפון-מערב לכוכב שדר (α בקסיופאה), כך שקל יחסית לאתרה באמצעות טלסקופ חובבים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-8 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-6,000 שנות אור, מסתה מוערכת בכ-‎1.6×108מסות שמש, כ-300 מיליוניות ממסת שביל החלב, כאשר כ-‎8.6×107‎ מסות שמש ממנה היא מסת הכוכבים הנראים שבה וכ-‎5×107‎ מסות שמש ממנה היא מסת המימן הנייטרלי שבה,[6] כך שבניגוד לרובן המוחלט של הגלקסיות הננסיות שבקבוצה המקומית, יש בה מעט מאוד חומר אפל ולעומת זה יש בה הרבה מימן נייטרלי שמאפשר יצירה של כוכבים חדשים. בשל כך יש בה מספר גבוה יחסית של כוכבים צעירים ומסיביים וביניהם כוכבי וולף ראייה בצפיפות של פי 2.5 מזו של הענן המגלני הגדול, שנחשב לגלקסיה עם פעילות גבוהה של יצירת כוכבים חדשים.[7] את IC 10 מקיף ענן עצום של גז מימן נייטרלי שמשתרע עד לרדיוס של פי 10 מרדיוסה הנצפה, זאת בדומה לגלקסיית ברנרד ול-IC 1613.[7] לא ברור אם IC 10 היא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה, אך אם כן, היא מקיפה את מרכזה של גלקסיית אנדרומדה במרחק שנע בין 690,000 שנות אור ובין 1,050,000 שנות אור בזמן הקפה של קרוב ל-11 מיליארד שנים,[8] כלומר מאז היווצרותה של הקבוצה המקומית היא ביצעה הקפה אחת בלבד. מרחקה מגלקסיית אנדרומדה דומה למרחק מגלקסיית אנדרומדה של גלקסיית פגסוס האליפסואידית הננסית, שנחשבת לגלקסיית לוויין שלה, כך שסביר שגם IC 10 היא אכן גלקסיית לוויין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 SIMBAD: IC 10
  2. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 9 (2012)
  3. ^ S.-H. Oh, D. A. Hunter, E. Brinks, B. G. Elmegreen, A. Schruba, F. Walter, M. P. Rupen, L. M. Young, C. E. Simpson, M. Johnson, K. A. Herrmann, D. Ficut-Vicas, P. Cigan, V. Heesen, T. Ashley & H.-X. Zhang: High-resolution Mass Models of Dwarf Galaxies from LITTLE THINGS, The Astronomical Journal, Vol. 149, Iss. 6, article id. 180, p. 9 (2015)
  4. ^ L. Swift: Catalogue No. 7 of Nebulae discovered at the Warner Observatory, Astronomische Nachrichten, volume 120, Issue 3, p. 33 (1889)
  5. ^ J. L. E. Dreyer: Index Catalogue of Nebulæ found in the years 1888 to 1894, with Notes and Corrections to the New General Catalogue, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 51, p.188 (1895)
  6. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 23 (2012)
  7. ^ 7.0 7.1 S. van den Bergh: The Local Group of Galaxies, Cambridge University Press, p. 54-6 (2000)
  8. ^ L. L. Watkins, N. W. Evans & G. van de Ven: A census of orbital properties of the M31 satellites, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 430, Iss. 2, p. 9 (2013)