עברי (רקטה)
 | |
| עברי | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | רקטת קרקע-קרקע |
| ארץ ייצור |
 ישראל |
| יצרן | תעש |
| מלחמות ומבצעים | מלחמת יום הכיפורים |
| תקופת השירות | 1973–1982 (כ־9 שנים) |
| משתמשים |
 צה"ל |
| פלטפורמת שיגור | משגר מתנייע "אפיסקופי" 4-קני, תוצרת ישראל, המבוסס על תובת M4 שרמן |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | רקטי |
| משקל | 363 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 4.3 מטר |
| קוטר | 290 מילימטרים (11 אינץ') |
| ביצועים | |
| טווח | 42 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 113 ק"ג |
עברי (נקראת גם: MAR-290) היא רקטה ארטילרית קרקע-קרקע חד-שלבית המונעת בדלק מוצק מתוצרת תעש, הרקטה התבססה על רקטת ה-240 מ"מ (הקטיושה) מתוצרת ברית המועצות. בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור הרקטה הוצבה בחרמון במטרה לאיים על דמשק, כדי להרתיע ובמידת הצורך להגיב להתקפת טילים סורית. בזמן מלחמת יום הכיפורים, כתוצאה מכיבוש מוצב החרמון לא נעשה שימוש ברקטה. ניתן לראות היום משגרי עברי במוזיאון בתי האוסף ובאתר יד לשריון בלטרון.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות לקחי מלחמת ששת הימים ותפיסת שלל של נשק רקטי שהיה בשימוש בצבאות סוריה ומצרים, הוחלט בצה"ל לפתח משגר רקטי שיתן מענה לצורכי שדה הקרב החדש. התעשייה הצבאית למדה את כל הנדרש ופיתחה את המשגר על תובת טנק שרמן שהוסבה במיוחד למשימה זאת. הכלי פותח כנשק רקטי לטווחים שמעל לטווח הארטילריה הקנית.
בשנת 1973 הסתיים הפיתוח של הרקטה, שהייתה הרקטה הארטילרית הראשונה והיחידה עד אז במערב. בעקבות אותו פיתוח ואותו ידע החלה תעש לפתח ולייצר עבור חיל התותחנים את הרקטה הארטילרית "עברי-1", רקטה חד שלבית המונעת בדלק מוצק. הרקטה כללה ראש נפיץ רסו"מ (ריסוס מבוקר), ייצוב בעזרת כנפים וייצוב בסחרור בתוך המשגר. ראש הרקטה כלל מרעום הקשה (31-DM), וכן, מסיבי זכוכית המכיל 38 ק"ג של חנ"מ ובהיקפו 42,000 כדוריות בקוטר ¼ אינץ' יצוקות בתוך אפוקסי. משקלו הכללי של הראש היה 113 ק"ג, וטווח הריסוס האפקטיבי של הראש הוא 80 מטר. הטווח המרבי של הרקטה היה 42 ק"מ. הרקטה נישאה על גבי משגר מתנייע "אפיסקופי" 4 קני, תוצרת ישראל, המבוסס על תובת שרמן. הרקטה שימשה כחלק מסוללה בת 4 עד 6 משגרים, ומשגר הופעל על ידי צוות בן 5 לוחמים.
העברי במלחמת יום כיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיון ב-3 באוקטובר אצל ראש הממשלה אמר שר הביטחון, משה דיין כי במקרה והסורים יירו רקטות פרוג או יפגעו קשות ביישובים בצפון הרי שבידי ישראל טיל בשם עברי המסוגל להגיע למבואות דמשק. הרמטכ"ל אמר כי מדובר ביכולת תגמול מיידית[1]:
..אני סבור שכמות טנקים וכמה סוללות ארטילריה וכוננות חיל האוויר כפי שהיא אצלנו וכן - יש לנו טיל חדש "עברי", שאפשר להגיע אתו למבואות דמשק, במקרה ויפעילו את ה"פרוג", או לפגוע באופן חמור ביישובים, יש לנו תגמול מיידי, ואני חושב שאלה אמצעים סבירים.
ב-6 באוקטובר בדיון שנערך בלשכת שר הביטחון שאל שר הביטחון, משה דיין, האם העברי מוכן לירי. העברי אמור היה להיות מוצב במוצב החרמון ומשם יכול היה להגיע למבואות דמשק. הסוללה נפרסה בתחילת המלחמה, אולם לפני כיבוש החרמון על ידי הסורים ירדה הסוללה ולא נעשה בה שימוש במלחמה.
רונן ברגמן פרסם כי על-פי התקשורת הזרה "עברי" הוא שם נוסף לטיל הקרקע-קרקע "יריחו" המסוגל לשאת גם חימוש גרעיני, אולם לתאוריה הזו אין ביסוס נוסף.[2]
העברי לאחר מלחמת יום כיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת יום הכיפורים, החלה האספקה השוטפת לחיל התותחנים. ה"עברי" השתתף בצורה פעילה ויעילה במלחמת שלום הגליל. כלי זה ולקחים מהפעלתו במלחמה היווה בסיס לפיתוח נשק רקטי בעולם המערבי שעד אז לא הפעיל נשק רקטי בתצורת קליבר-גדול על משגר רב-קני במערך הארטילריה.
לקריאה חיצונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערכת רקטה קרקע-קרקע 290 מ"מ, בתוך: יוסף עברון, התעשייה הביטחונית בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 248-251
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע רב כולל תמונות של העברי בשיגור בפורום צבא וביטחון של אתר Fresh
- העברי באתר Israeli Weapons
- סימן טוב שמעון שגיא, רקטה ארטילרית 290 מ"מ, תמיד תותחן 21
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://www.archives.gov.il/product-page/2310435 (עמ' 9)
- ^ רונן ברגמן וגיל מלצר, הסוד הגרעיני של מלחמת יום כיפור, באתר ynet, 24 בספטמבר 2004