MacArthur Park
עטיפת הסינגל בארצות הברית שבה נעשה שימוש גם בגרמניה | |
סינגל בביצוע ריצ'רד האריס | |
מתוך האלבום A Tramp Shining | |
יצא לאור | אפריל 1968 |
---|---|
פורמט | סינגל |
תאריך הקלטה | 21 בדצמבר 1967 – 6 בינואר 1968 |
סוגה |
פופ תזמורתי |
שפה | אנגלית |
בי-סייד | Didn't We? |
אורך | 7:21 |
חברת תקליטים | Dunhill Records |
כתיבה | ג'ימי וב |
לחן | ג'ימי ווב |
"MacArthur Park" (בעברית: "פארק מקארתור") הוא שיר שנכתב והולחן על ידי ג'ימי וב (Jimmy Webb). ריצ'רד האריס היה הראשון שביצע את השיר ב-1968. הגרסה שלו הגיעה עד למקום שני בטבלת בילבורד הוט 100, ולמקום רביעי במצעד הסינגלים הבריטי. "MacArthur Park" זכה לגרסאות כיסוי על ידי אומנים רבים, כולל גרסת להיט ב-1969 על ידי זמר הקאנטרי ויילון ג'נינגס. בין גרסאות הכיסוי הידועות ביותר הוא עיבוד לדיסקו של דונה סאמר מ-1978 שהגיע למקום הראשון בטבלת בילבורד הוט 100.[1]
הקומיקאי דייב בארי כינה את השיר "השיר הגרוע ביותר שנכתב אי פעם" בספרו "ספר השירים הגרועים" (Book of Bad Songs) מ-1997.[2] מילות השיר והדימויים הנמלצים (במיוחד ידועה לשמצה ההשוואה בין אהבה אבודה לעוגה שהושארה בגשם) תוארו כ"מנופחים" ו"ביזאריים".[1]
כתיבת השיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]MacArthur Park נכתב והולחן על ידי ג'ימי וב בקיץ וסתיו 1967 כחלק מהלחנת קנטטה. וב הציע את הקנטטה במלואה ל-The Association, להקת בנים מקליפורניה, אבל הלהקה דחתה את ההצעה.[3] ההשראה לשיר הייתה מערכת היחסים והפרידה של וב מסוזי הורטון (Susie Horton).[4] פארק מקארתור בלוס אנג'לס היה המקום בו השניים נפגשו לעיתים לארוחת צהריים, ובילו בו את הזמנים המהנים ביותר ביחד.[5] באותה תקופה (אמצע 1965) עבדה הורטון עבור חברת ביטוח חיים שמשרדיה שכנו ברחוב מול הפארק.[1] כאשר נשאל על ידי המראיין טרי גרוס (Terry Gross) על מה חשב כאשר כתב את המילים ענה וב שהשיר היה אמור להיות סמלי ולהתייחס לסיום פרשת האהבים. בראיון בעיתון Newsday באוקטובר 2014 הסביר וב:
הכול בשיר היה גלוי. אין בו שום דבר שהוא מפוברק. הזקנים המשחקים דמקה ליד העצים, העוגה שהושארה בגשם, כל הדברים שהשיר מדבר עליהם הם דברים שראיתי במו עיני. וכך זה סוג של קולאז' מוזיקלי של כל פרשת האהבים הזאת שהתנהלה בערך בפארק מקארתור. ... אז, הייתי קצת כמו מכונה רגשית, כמו כל מה שקורה בתוכי היה מתבעבע מתוך הפסנתר ועולה על הנייר
— [4]
וב והורטון נשארו ידידים, גם לאחר נישואיה לגבר אחר. הפרידה ממנה הייתה גם ההשראה העיקרית ל-By the Time I Get to Phoenix (עד שאגיע לפיניקס), שיר נוסף שווב כתב והלחין.[1] לאחר שנפרד מהורטון שהה וב זמן מה בביתו של הזמר באדי גרקו (Buddy Greco), והשיר נכתב והולחן על גבי הפסנתר של גרקו ובמקור הוקדש לו. גרקו נהג לסיים את כל הופעותיו עם שיר זה במשך ארבעים שנה.
הרעיון לכתוב ולהלחין שיר במבנה קלאסי שבו כמה פרקים שניתן להשמיע ברדיו הגיע לווב כאתגר שהציב לו המפיק המוזיקלי בונס האו (Bones Howe), שהפיק את ההקלטות של ה-The Association.[4] השיר מתחיל כשיר אהבה, ואז משתנה לקינת אוהב. השיר בנוי מארבעה פרקים:
- קטע הקדמה ופתיחה בקצב בינוני הקרויה "בפארק" (In the Park) בהערות המקוריות,[6] בנוי סביב פסנתר ונבל, כשאליהם נוספו כלי נשיפה ותזמורת. עיבוד זה מלווה את הבתים העיקריים בשיר ואת המקהלה.
- אחר-כך מגיע קטע שקט בקצב איטי הקרוי "אחרי האהבות שבחיי" (After the Loves of My Life).[6]
- קטע כלי בקצב מהיר ותוסס הקרוי "אלגרו",[6] בו מובילים תופים וכלי הקשה, המודגש על ידי ריף של כלי נשיפה, והולך ונבנה לקראת שיא תזמורתי.
- חזרה בקצב בינוני של הקטע הראשון, המסתיימת במקהלת הסיום ושיא השיר.
גרסת ריצ'רד האריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]"MacArthur Park" הוקלט לראשונה על ידי ריצ'רד האריס, אחרי שפגש את המלחין באירוע התרמה בלוס אנג'לס בשלהי 1967. וב הוזמן על מנת לספק ליווי מוזיקלי לאירוע בפסנתר. באופן מפתיע, האריס, שזה עתה כיכב בסרט קמלוט המבוסס על מחזמר באותו שם, וביצע בסרט כמה שירים, סיפר לווב שהוא רוצה להוציא תקליט לאור. בתחילה לא התייחס וב ברצינות להאריס, אבל אחר-כך הוא קיבל מברק מהאריס שדרש שווב "יבוא ללונדון לייצר תקליט".[1] וב טס ללונדון והשמיע להאריס כמה שירים עבור הפרויקט, אבל אף אחד מהם לא התאים להופעת הבכורה המוזיקלית של האריס בסגנון הפופ. השיר האחרון שווב ניגן להאריס היה "MacArthur Park", שבמקור נכתב עבור חברי להקת ה-The Association שדחו אותו בגלל אורכו, מבנהו המורכב, והמילים יוצאות הדופן. האריס בחר ב-"MacArthur Park".[1]
השיר הוקלט ב-21 בדצמבר 1967 באולפן Armin Steiner's Sound Recorders בהוליווד. כלי קשת, כלי נשיפה מעץ וממתכת נוספו לשיר במהלך שתי פגישות ב-29 וב-30 בדצמבר.[6] המוזיקאים בהקלטה המקורית באולפן כללו חברים מהקולקטיב המוזיקלי הידוע The Wrecking Crew, שפעל בשנות ה-60 וה-70 באולפנים של לוס אנג'לס, ושניגנו ברבים מהלהיטים של אותן שנים. המלווים כללו את האל בליין על התופים, לארי נצ'טל (Larry Knechtel) על הקלידים, ג'ו אוסבורן (Joe Osborn) על גיטרה בס וטומי טדסקו (Tommy Tedesco) ומיק דיזי (Mike Deasy) על גיטרות,[6] יחד עם וב עצמו על צ'מבלו.
השיר נכלל באלבום A Tramp Shining ב-1968, ונבחר להוצאה לאור כסינגל, בחירה יוצאת דופן, בהתחשב באורך השיר ובמבנהו המורכב. הסינגל יצא לאור באפריל 1968,[7] והושמע בתחנת הרדיו WABC 77 ביום שלישי ה-9 באפריל 1968.[8] השיר נכנס ישר למקום ה-79 ברשימת בילבורד הוט 100 ב-11 במאי 1968, וטיפס עד למקום השני ב-22 ביוני 1968, אחרי השיר This Guy's in Love with You של הרב אלפרט (Herb Alpert). הוא הגיע למקום העשירי בסקר Easy Listening של הבילבורד והיה מספר 8 בטבלה השנתית של תחנת הרדיו WABC.[9] הוא הגיע לראש מצעדי המוזיקה באירופה ובאוסטרליה וזכה בפרס גראמי על העיבוד הטוב ביותר המלווה זמר.[10]
ב-1992 ערך העיתונאי דייב בארי מהעיתון Miami Herald סקר בין קוראיו שבחרו בהקלטה של האריס כ"שיר הגרוע ביותר בכל הזמנים", הן בקטגוריה של "מילות השיר הגרועות ביותר" והן בקטגוריה של "השיר הגרוע ביותר בסך הכל". בארי העיר: "קשה להתווכח עם מי שענה לסקר שבחרו בו כגרוע ביותר".[11]
היסטוריית המצעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעדים שבועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעד (1968) | המקום הגבוה ביותר |
---|---|
אוסטרליה | 1 |
קנדה | 1 |
אירלנד | 9 |
בריטניה | 4 |
בילבורד הוט 100 | 2 |
מצעדים שנתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעד (1968) | מקום |
---|---|
אוסטרליה[12] | 9 |
קנדה | 33 |
בריטניה[13] | 60 |
בילבורד הוט 100[14] | 51 |
גרסתה של דונה סאמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטיפת הסינגל בספרד שבה נעשה שימוש גם בגרמניה בהדפסה אחרת | ||||||
סינגל בביצוע דונה סאמר | ||||||
מתוך האלבום Live and More | ||||||
יצא לאור | 24 בספטמבר 1978 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
פורמט | סינגל | |||||
תאריך הקלטה | 21 בדצמבר 1967 – 6 בינואר 1968 | |||||
סוגה | דיסקו | |||||
שפה | אנגלית | |||||
בי-סייד | Once Upon a Time | |||||
אורך |
8:27 (גרסת האלבום) 3:59 (גרסת הסינגל) | |||||
חברת תקליטים | קזבלנקה רקורדס | |||||
כתיבה | ג'ימי וב | |||||
לחן | ג'ימי ווב | |||||
הפקה | ג'ורג'ו מורדר ופיטר בלוט | |||||
| ||||||
רקע והוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1978 הוציאה הזמרת האמריקאית דונה סאמר גרסת דיסקו של השיר "MacArthur Park" בסינגל ויניל שנמכר במיליוני עותקים. הסינגל היה במקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי במשך שלושה שבועות. השיר זיכה את סאמר במועמדות הראשונה שלה לפרס גראמי לזמרת הפופ הטובה ביותר. סאמר הייתה גם מועמדת לזמרת פופ/רוק האהובה ביותר בפרס המוזיקה האמריקאית, כשהאלבום שלה "Live and More" זכה בפרס אלבום הדיסקו האהוב ביותר.
המפיק האיטלקי ג'ורג'ו מורודר עתיד להיזכר שהוא ושותפו פיטר בלוט התעניינו ברעיון של ביצוע רמיקס לשיר – שטרם נקבע – שהיה להיט בשנות ה-60 או לחלופין לחדש להיט משנות ה-60 כמנגינת ריקוד. מורודר – "אני זוכר שנהגתי בכביש המהיר של הוליווד, ושמעתי את השיר המקורי (הביצוע של ריצ'רד האריס) ברדיו. חשבתי לעצמי 'זהו – זה השיר שאנחנו מחפשים כמעט שנה". מורודר ביקש מניל בוגרט (Neil Bogart), נשיא קזבלנקה רקורדס, לספק לו עותק של הגרסה של ריצ'רד האריס ל-"MacArthur Park" על מנת שישמש בסיס לחזון של מורודר להמצאה מחודשת בגרסת דיסקו. בוגרט נענה והביא טייפ של 8 ערוצים של הגרסה של האריס, שחייב את מורודר לרכש במיוחד נגן של 8 ערוצים על מנת לשמוע.[15]
מורודר זיהה מיד את "MacArthur Park" ”כשיר גדול עבור דונה – עם כל הקולות הגבוהים, הוא היה מושלם עבורה. תחילה איתרתי את הסולם שבו תוכל לשיר גבוה מאוד, אבל עדיין בעוצמה קולית – זה ארך כשעה או שעתיים. ניגנתי בפסנתר קטן והיא שרה יחד עם הליווי שלי. מצאנו את הסולם וקיבלנו את גרג מתיאסון להכין את העיבוד – ואז עשיתי משהו מיוחד מאוד” – ה"משהו המיוחד מאוד" היה הקלטה של מורודר שהקליט את קולו על מנת לייצר את המקהלה שנשמעת בקטעי המקהלה בשיר של סאמר: "הקלטתי כ-20 שניות של כל התווים, ואת ההקלטה הפעלתי בלולאה במערבל אותות. יכולתי ליצור שמונה אקורדים באמצעות הכללת דו מי סול בקבוצה. ניגנתי את האקורדים באמצעות הנעת הערוץ בהתאם לאקורד שהייתי זקוק לו". על התבססות עיבוד הדיסקו עבור העיבוד של וב לגרסה של האריס עתיד מורודר להיזכר: "למען האמת, היה זה שיר קשה מאוד לעבד, בייחוד כלי הנשיפה ממתכת, אבל לרשותנו היו המוזיקאים הטובים ביותר בעיר".[15]
ההקלטה של סאמר של "MacArthur Park" נכללה כחלק מ"סוויטת פארק מקארתור" באלבום הכפול שלה "Live and More", והייתה באורך שמונה דקות וארבעים שניות. גרסת הסינגל – שהשמיטה את הפרק השני דמוי הבלדה – זיכתה את סאמר בלהיט הראשון שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100, והיה גם האחרון מבין שבע גרסאות ליצירות שחיבר ג'ימי וב שהגיע לעשיריה הראשונה בהוט 100, כש-"MacArthur Park" בביצועה של דונה סאמר היה ההקלטה היחידה של יצירה של וב שהגיעה למקום הראשון בהוט 100.
המחרוזת המוזיקלית "סוויטת פארק מקארתור" (MacArthur Park Suite) שילבה את השירים המקוריים "One of a Kind" ("יחיד מסוגו") ו-"Heaven Knows" ("השמים יודעים"), השיר השני שולב כצד השני של הסינגל שנלקח מהאלבום. מחרוזת זו גם נמכרה כתקליט ויניל בקוטר 12 אינץ' (30 סנטימטרים) ושהה חמישה שבועות בראש טבלת השירים הלוהטים עבור מועדון הריקודים (Hot Dance Club Songs) ב-1978.
הגרסאות של מחרוזת זו ב-"Live and More" וההקלטה מהתקליט של 12 אינץ' היו שונים באופן מובהק מהביצוע של שני השירים המקוריים. בגרסה של ה-12 אינץ' הורחב הביצוע של "Heaven Knows" וכלל פתיחה כלית של כלי מיתרים וקטע הסולו של קרן היער בגרסת הסינגל עבור תחנות הרדיו, אבל הושמט הבית השני ומה-"One of a Kind" קוצץ חלק גדול מההפסקה הכלית, אבל נכלל בו הבית השני. גם החלק הקולי בביצוע של סאמר כלל הפתעה בכך שהוספה המילה "סיני" להבהיר מה סוג הדמקה שהזקנים שיחקו בה.
"סוויטת פארק מקארתור" לא נכללה בגרסת התקליטור של "Live and More" בשל המגבלות של התקליטורים הראשונים. עם זאת, גרסת האלבום הייתה זמינה באוסף שירי הריקודים "The Dance Collection: A Compilation of Twelve Inch Singles" מ-1987. גרסת הסינגל 12 אינץ' המיוחדת שהוקלטה על ידי תקליטן דיסקו על צד אחד עברה שיפור דיגיטלי והיא נכללת באלבום התקליטורים הכפול "Bad Girls" של דונה סאמר. ב-2012 עבר האלבום "Live and More" שיפור דיגיטלי ביפן ונכלל בו הגרסה המקורית של "סוויטת פארק מקארתור" מאריך-הנגן המקורי.
ב-2013 בוצע רמיקס לשיר על ידי הדי ג'יי לאידבק לוק (Laidback Luke) עבור אלבום הרמיקס של דונה סאמר "Love To Love You Donna", שיצא לאור במועדוני ריקודים בכל רחבי ארצות הברית, והגיע למקום ראשון, המקום הראשון לשיר של דונה סאמר לאחר מותה, והפעם ה-20 ששיר שלה הגיעה למקום הראשון.[16]
גרסאות כיסוי נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסת כיסוי ל-"MacArthur Park" הוקלטה על ידי זמר הקאנטרי ויילון ג'נינגס באלבומו מ-1969 "Country-Folk", שכלל את הלהקה המשפחתית הקימברלים (The Kimberlys). גרסה זו הגיעה למקום ה-23 בטבלת Hot Country Songs של בילבורד ולמקום 93 בבילבורד הוט 100, כשהגיע לראשונה למצעד ב-23 באוגוסט 1969. הגרסה זכתה בפרס גראמי לביצוע הקאנטרי הטוב ביותר לצמד או ללהקה ב-1969. בשנת 1969 הוציא הזמר טוני בנט גרסת כיסוי לשיר שהגיע למקום ה-40 במצעד השירים למבוגרים בקנדה.
גרסת ארבע הפסגות מ-1971 הגיעה למקום ה-38 בטבלת בילבורד הוט 100.[17] ולמקום 37 בקנדה.[18] גרסת אנדי ויליאמס מ-1972 לא נכנסה ל-100 הראשונים ובשיא הגיעה למקום ה-102. הגרסה נכנסה למצעד ה-Easy Listening והגיעה למקום ה-26 במהלך חמישה שבועות.
לאחר שביצעה את השיר בהופעות במשך כמה שנים כללה שלישית הנשים The Three Degrees את "MacArthur Park" באלבומם "Album of Love" מ-1982.
ביצוע נוסף היה של ג'סטין הייווארד, סולן המודי בלוז בתקליטו מ-1989 "Classic Blue".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על היצירה "MacArthur Park" באתר מיוזיק בריינז
- מידע על הקומפוזיציה "MacArthur Park" באתר AllMusic
- גרסאות נוספות ל"MacArthur Park" באתר SecondHandSongs
- מילות השיר באתר של ריצ'רד האריס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 Boucher, Geoff. MacArthur Park, Jimmy Webb 1968 Los Angeles Times, June 10, 2007
- ^ Queenan, Joe (23 באוגוסט 2007). "Recipe for disaster". The Guardian. Guardian Media Group.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Bronson, Fred (1988). The Billboard Book of Number One Hits. New York: Billboard.
- ^ 1 2 3 Fallick, Alan H. (8 באוקטובר 2014). "Jimmy Webb discusses famous lyrics in 'MacArthur Park'". Newsday.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Muse for Jimmy Webb's 'MacArthur Park' treasures those days". Los Angeles Times. 20 ביולי 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "Harris, Richard MacArthur Park – Phonograph Recording Contract" (PDF). The Wrecking Crew.
- ^ "MacArthur Park record details". 45cat.
- ^ "The Top 100 Hits of 1968". Musicradio77.com.
- ^ "The Musicradio WABC Top 100 of 1968". Musicradio77.com.
- ^ Grammy Awards 1969
- ^ Barry, Dave (2000). Dave Barry's Book of Bad Songs. Andrews McMeel Publishing. pp. 18–19. ISBN 978-0-7407-0600-4.
The worst song in modern history, at least in the opinion of the people who responded to the Bad Song Survey is ... "MacArthur Park," the 1968 hit written by Jimmy Webb and sung hyperdramatically by Richard Harris ... [I]t's hard to argue with survey respondents who chose it as the worst.
- ^ "Go-Set Magazine Charts". www.poparchives.com.au. Barry McKay. בינואר 2007.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Top 100 1968
- ^ Musicoutfitters.com
- ^ 1 2 "Key Tracks: Donna Summer's "MacArthur Park"". RedBullMusicAcademy.com.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-20 ביולי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה); (עזרה) - ^ "The Four Tops - Chart History". Billboard.
- ^ "Item: 4240". RPM. 16 באוקטובר 1971.
{{cite web}}
: (עזרה)
הקודם: – |
פרס גראמי לביצוע הקאנטרי הטוב ביותר – צמד/להקה 1970: ויילון ג'נינגס, דה קימברליס– "MacArthur Park" |
הבא: 1971: ג'וני קאש, ג'ון קרטר קאש – "If I Were a Carpenter" |
- שירי 1968
- סינגלים מ-1968
- שירי 1978
- סינגלים מ-1978
- שירים באנגלית
- שירים על לוס אנג'לס
- בלדות משנות ה-1960
- בלדות פופ
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד הסינגלים האוסטרלי
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד הסינגלים של RPM
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד 100 סינגלי הפופ של קאש בוקס
- סינגלים בהוצאת RCA רקורדס