לינדה מקרטני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לינדה מקרטני
גן לזכר לינדה איסטמן (מקרטני)

לינדה לואיז מקרטניאנגלית: Linda Louise McCartney, נולדה בשם לינדה לואיז איסטמן‏, 24 בספטמבר 1941 - 17 באפריל 1998), הייתה צלמת, מוזיקאית, ופעילת זכויות בעלי חיים אמריקאית-יהודית. ב-12 במרץ 1969 התחתנה עם חבר להקת הביטלס פול מקרטני.

יחד עם בעלה הייתה חברה בלהקת Wings וכן הייתה מועמדת לפרס האוסקר על שיר הנושא לסרט חיה ותן למות. היא פרסמה מספר ספרי בישול צמחוניים, ועמדה בראש חברת המזון שהקימה ("חברת המזון של לינדה מקרטני"). בנוסף לפעילות המגוונת בה עסקה, היא לא זנחה מעולם את מקצועה כצלמת מקצועית ופרסמה את הספר "שנות השישים של לינדה מקרטני: דיוקנה של תקופה".

בשנת 1995 היא אובחנה כחולה בסרטן השד ונפטרה בגיל 56 בחוות משפחתה בטוסון, אריזונה.

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרטני נולדה בשם לינדה לואיז איסטמן, בת שנייה למשפחה יהודית מניו יורק. אביה, היה בן למשפחת מהגרים מרוסיה ובנערותו שינה את שמו מלאופולד וייל אפשטיין ללי איסטמן. אמה, לואיז שרה לינדנר איסטמן, הייתה יורשת מיליונים ובעלת בית הכלבו לינדנר. היא נהרגה בשנת 1962 בהתרסקות מטוס. באותה עת למדה מקרטני לימודי אמנות באוניברסיטת אריזונה, שם פגשה את ג'וסף מלווין סי הבן. הם נישאו ונולדה להם בת אחת, הת'ר לואיז. הם התגרשו כשלוש שנים לאחר נישואיהם.

עם תום לימודיה החלה לינדה לעבוד כמזכירה במערכת המגזין Town & Country, מגזין אמריקני לענייני סגנון. בעת עבודתה נקלעה למסיבת ההשקה של אחד מתקליטיה של להקת האבנים המתגלגלות, שם הייתה היחידה שהורשתה לצלם תמונות של הלהקה. לאחר תקרית זו החלה לפתח קריירה של צלמת מקצועית, חרף ניסיונה הדל שהסתכם בצילום סוסים בעת קורס שלקחה במסגרת לימודיה באריזונה. היא מונתה לתפקיד צלמת הבית של מועדון הרוק Fillmore East בניו יורק, שם הזדמן לה לצלם מוזיקאים מפורסמים כגון ארתה פרנקלין, ג'ימי הנדריקס, בוב דילן, ג'ניס ג'ופלין, אריק קלפטון, סימון וגרפונקל, להקת המי ולהקת הדלתות. תצלום של אריק קלפטון, אותו צילמה לכתבה במגזין רולינג סטון, הפך אותה לאישה הראשונה שפרסמה תצלום שער במגזין המפורסם. היא עצמה הופיעה על שער המגזין בשנת 1974 יחד עם פול מקרטני. צילומיה הוצגו ביותר מ-50 גלריות ברחבי העולם, ומאוחר יותר אוגדו לאלבום שהתפרסם בשנת 1993 אשר נקרא "שנות השישים של לינדה מקרטני: דיוקנה של תקופה".

פול מקרטני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 1967, בעת שהגיעה לצלם קונצרט רוק שנערך בלונדון, פגשה לינדה את פול מקרטני וזה הזמין אותה למסיבת ההשקה לתקליט Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, שנערכה בביתו של בריאן אפשטיין. כאשר סיימה את פרויקט הצילום, שלשמו הגיעה ללונדון, שבה לינדה לניו יורק. את פול מקרטני היא פגשה שנית במאי 1968 כאשר האחרון הגיע לניו יורק, יחד עם ג'ון לנון כדי להכריז על הקמת חברת התקליטים החדשה שלהם: אפל רקורדס (Apple Records). ארבעה חודשים מאוחר יותר, הזמין מקרטני את לינדה לבקר אותו בלונדון, שם הם נישאו בטקס אזרחי צנוע שנערך ב-12 במרץ 1969. בעת נישואי הזוג הייתה לינדה בחודש הרביעי להריונה, ממנו נולדה בתם המשותפת הראשונה, מרי.

במשך נישואיהם נולדו לבני הזוג מקרטני שלושה ילדים (בנוסף להת'ר - בתה של לינדה מנישואיה הראשונים שאומצה על ידי פול מקרטני ב-1969): מרי - צלמת, סטלה -מעצבת אופנה וג'יימס - מוזיקאי ופסל.

הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תחילת עיסוקה במוזיקה עשתה לינדה בהקלטת קולות רקע לשיר "Let It Be" שהופיע באלבומה האחרון של להקת החיפושיות Let It Be. לאחר פירוק החיפושיות, סייעה לפול מקרטני בהוצאת שני אלבומי הסולו שלו, McCartney ‏(1970) ו-Ram ‏(1971) ולמדה ממנו נגינה על קלידים. כבר ב-"Ram" קיבלה לינדה קרדיט כיוצרת באלבום ובעת שבני הזוג הקימו בסוף 1971 את להקת Wings, הייתה לינדה חלק בלתי נפרד מהלהקה. הלהקה זכתה במספר פרסי גראמי והייתה לאחת הלהקות המצליחות ביותר בשנות השבעים של המאה ה-20, וזאת חרף חוסר ניסיונה המוזיקלי של קלידנית הלהקה, מגרעה שהיא עצמה הודתה בנכונותה.

ב-1977 יצא לאור סינגל בשם "Seaside Woman" על ידי להקה בשם "Suzy and the Red Stripes" (סוזי והפסים האדומים). מאוחר יותר התברר כי השיר נכתב על ידי לינדה מקרטני והוקלט עי להקת Wings כאשר לינדה עצמה משמשת כזמרת.

בני הזוג מקרטני חלקו מועמדות לפרס האוסקר על השיר "חיה ותן למות", אותו חיברו יחד לסרט מסדרת ג'יימס בונד אשר נשא את אותו השם. אלבום סולו של לינדה, "Wide Prairie" (ערבה רחבה) הושלם לאחר מותה בידי בעלה ויצא לאור בשנת 1998. לאחר מותה השתתף פול ביצירת האלבום "Garland for Linda" (זר ללינדה), שראה אור בשנת 2000, והקדיש לזכרה את אלבומו "Ecce Cor Meum".

צמחונות ואקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרטני הייתה צמחונית נלהבת ואף שכנעה את בעלה בצדקת דרכה התזונתית. בסדרת ספרי הבישול שפרסמה, היא הטיפה לצמחונות והסבירה את הפיכתה לצמחונית בכך שהיא "איננה אוכלת שום דבר בעל פנים" וכן ש"אם לבתי מטבחיים היו קירות שקופים, כל העולם היה הופך לצמחוני". בשנת 1991 היא השיקה חברה לארוחות צמחוניות קפואות שנקראה "חברת המזון של לינדה מקרטני" ומוצרי החברה זכו להצלחה גדולה. בשנת 1995 תרמו לינדה ובעלה את קולם לפרק "ליסה הצמחונית" של סדרת הטלוויזיה המצוירת משפחת סימפסון. בני-הזוג מקרטני הסכים להשתתף בפרק רק אם דמותה של ליסה סימפסון, שסיפור הפיכתה לצמחונית עמד במרכז הפרק, תישאר צמחונית עד תום הסדרה. הפרק "Trash of the Titans" של אותה הסדרה הוקדש לזכרה לאחר מותה. חברת המזון של לינדה מקרטני נקנתה בשנת 2000 על ידי יצרנית המזון האמריקאית היינץ וב-2007 נמכרה לחברת היין סלסטיאל גרופ.

מלבד היותה צמחונית אדוקה, מקרטני גם נודעה כפעילה בנושא זכויות בעלי חיים. היא תמכה בארגונים רבים שעסקו בהגנה על זכויות בעלי חיים והייתה ממממניה של "הליגה נגד ענפי ספורט אכזריים" (אנ').

מקרטני נעצרה מספר פעמים על ידי שלטונות ארצות הברית, ברבדוס ואנגליה בחשד לאחזקת מריחואנה. היא התבטאה כנגד שימוש ב"סמים קשים" אך טענה כי שימוש במריחואנה הוא "לא רציני".

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 אובחנה מקרטני כחולה בסרטן השד. מצבה התדרדר במהרה כאשר הגידול בגופה התפשט והגיע לכבד. היא נפטרה בגיל 56 ב-17 באפריל 1998 בחוות המשפחה בטוסון, אריזונה. לאחר מותה נשרפה גופתה, ואפרה פוזר בשדות החווה של פול בססקס, אנגליה. לאחר מותה אמר פול כי מעריציה יוכלו לשמר את זכרה אם יתרמו כספים לאגודות למלחמה בסרטן אשר נמנעות מעריכת ניסויים בבעלי חיים. סוגיית הניסויים בבעלי חיים הטרידה את לינדה גם כשהייתה על ערש דווי והיא הקפידה שלא להשתמש בתרופות שבתהליך פיתוחן נוסו בניסויים שכאלה.

בטקס האזכרה שלה נכחו רבים, ביניהם גם חבריו של פול ללהקת החיפושיות רינגו סטאר וג'ורג' האריסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינדה מקרטני בוויקישיתוף