Stand by Me (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Stand by Me
Stand-by-me-ben-e-king.jpg
סינגל בביצוע בן אי קינג
מתוך האלבום Don't Play That Song
יצא לאור 1961
הוקלט 27 באוקטובר 1960
סוגה מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז
אורך 2:57
חברת תקליטים Atco
כתיבה בן אי קינג, ג'רי ליבר ומייק סטולר
לחן בן אי קינג, מייק סטולר, ג'רי ליבר עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה בן אי קינג
כרונולוגיית סינגלים - בן אי קינג
First Taste of Love
(1961)
Stand by Me
(1961)
Amor
(1961)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Stand by Me הוא שיר משנת 1961 שביצע במקור הזמר בן אי קינג ואשר נכתב על ידי בן אי קינג, ג'רי ליבר ומייק סטולר, ואשר נוצר בהשראת שיר גוספל משנת 1955 עם אותו השם מאת הלהקה "The Staple Singers". לאורך השנים הוקלטו מעל ל-400 גרסאות לשיר.

השיר דורג במקום ה-122 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של המגזין "רולינג סטון".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור כתב קינג את השיר עבור להקת "הדריפטרס", בה הוא היה חבר, ולא הייתה לו כוונה להקליטו בעצמו. אף על פי כן החליטה הלהקה לבסוף שלא להקליט את השיר, ולאחר שעזב את הלהקה, הציג קינג את השיר בפני כותבי השירים ג'רי ליבר ומייק סטולר, אשר נתנו לשיר צליל עכשווי ומלוטש יותר אשר הפך אותו לבסוף ללהיט. בעקבות כך הקליט קינג בעצמו את השיר והוא שוחרר כסינגל בהמשך במהלך שנת 1961.

במהלך שנת 1963, שנתיים לאחר שיצא לראשונה כסינגל, נכלל השיר באלבום האולפן של בן אי קינג, "Don't Play That Song".

השיר הגיע לצמרת מצעד הבילבורד בשתי הזדמנויות - כאשר שוחרר במהלך שנת 1961, וכאשר שימש כשיר הנושא של הסרט "אני והחבר'ה" ויצא בהוצאה מחודשת בשנת 1986.

כמו כן, במהלך 1987 נעשה שימוש בשיר בפרסומות לג'ינס ליוויס אשר בעקבותיה השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי.

גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הוקלטו מעל ל-400 גרסאות לשיר, כאשר המבצעים הבולטים ביותר כוללים את ג'ון לנון, אלביס פרסלי, מרווין גיי, פול אנקה, "הפיתויים", ג'וני קאש, אוטיס רדינג, "U2", ברוס ספרינגסטין, ונסה פאראדי, "גרין דיי", דמיאן רייס, אנריקה איגלסיאס, ליידי גאגא, סטינג, טרייסי צ'פמן, סיל, ג'ון בון ג'ובי, "פלורנס אנד דה מאשין" וג'ימי הנדריקס.

אחת מגרסות הכיסוי הנודעות והמצליחות ביותר הייתה זו של ג'ון לנון אשר הגיעה למקום ה-20 במצעד הסינגלים האמריקני במהלך שנת 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]