טרייסי צ'פמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרייסי צ'פמן
Tracy Chapman
טרייסי צ'פמן בהופעה חיה, 2009
טרייסי צ'פמן בהופעה חיה, 2009
לידה 30 במרץ 1964 (בת 58)
קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־35 שנים)
מקום לימודים אוניברסיטת טאפטס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת וכותבת שירים
סוגה פולק, רוק
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית אמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים Elektra Records
פרסים והוקרה
http://www.tracychapman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרייסי צ'פמן (באנגלית: Tracy Chapman, נולדה ב-30 במרץ 1964) היא זמרת-יוצרת אמריקנית, הידועה בייחוד בשל השירים: "Fast Car", "Talkin' 'bout a Revolution", "Baby Can I Hold You" ו-"Give Me One Reason", זוכת פרסי גראמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרייסי צ'פמן נולדה בקליבלנד שבאוהיו. היא החלה לנגן בגיטרה ולכתוב שירים כשהייתה ילדה. צ'פמן התקבלה לבית ספר המעודד קבלה והזדהות בקרב תלמידים מוכשרים, ומשם המשיכה בלימודיה באוניברסיטה.

במאי 2004 הוענק לצ'פמן תואר כבוד על פעילותה האומנותית והיצירתית, נוסף על תרומתה החברתית כאמנית. לעיתים הופיעה בקמפיינים נגד מחלת האיידס בניסיון לקידום תרומות, העלאת הנושא בקרב הציבור ולמציאת תרופות מונעות למחלה.

צ'פמן נמנעת מלדבר על חייה הפרטיים. בראיון שנערך בשנת 2006 דיברה חברתה לחיים, אליס ווקר, ופירטה אודות החברות בין השתיים משנות ה-90 ועד היום.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיה באוניברסיטה ביצעה צ'פמן הופעות רחוב ונגינה בגיטרה בבתי קפה בקיימברידג', מסצ'וסטס. לאחר שסיימה את לימודיה, חתמה צ'פמן חוזה הקלטות עם חברת Elektra Records והוציאה דרכה את אלבומה הראשון "Tracy Chapman" ב-1988. הביקורת שיבחה את צ'פמן והיא החלה בסיבובי הופעות ובבנייה של קהל מעריצים. מהר מאוד לאחר ההצלחה הגדולה של אלבומה הראשון, הופיעה במופע הצדעה לכבוד יום הולדתו ה-70 של נלסון מנדלה שנערך ביולי, 1988. השיר "Fast Car" הגיע מהר מאוד לדירוגים גבוהים ושהה זמן רב מאוד במצעדי השירים בארצות הברית, ולבסוף הגיע לפסגת עשרת שירי הפופ במצעדי "Billboard Hot 100" הנחשבים.

"Talkin' 'Bout A Revolution", הסינגל שיצא לאחר מכן, הגיע למקום 75, ולאחר מכן הסינגל השלישי "Baby Can I Hold You" הגיע למקום ה-48. האלבום נמכר בצורה מעולה, הפך למולטי-פלטינום וזכה בארבעה פרסי גראמי, נוסף על זכייתה של צ'פמן לאמנית המתחילה הטובה ביותר. מאוחר יותר בשנת 1988 הציגה צ'פמן הופעות כלל עולמיות בהופעות הומניטריות, ה"!Human- Rights Now".

האלבום הבא שיצא לאור נקרא "Crossroads", וזכה לפחות הצלחה מקודמו. צ'פמן המשיכה לשיר בהופעות וקונצרטים של קהל מסור ואוהד. למרות זאת, הפתעה הייתה כאשר יצא אלבומה הרביעי ("New Beginning") בשנת 1995 שנמכר ביותר משלושה מיליון עותקים רק בארצות הברית. האלבום כלל את הסינגל "Give Me One Reason", שזכה בגראמי בשנת 1997 בקטגוריית שיר הרוק הטוב ביותר, והפך ללהיט של צ'פמן עד היום. האלבום שהגיע לאחר מכן ויצא בשנת 2000 ושמו "Telling Stories", אשר הציג יותר סגנון רוק מאשר פולק. בשנת 2005 יצא לאור האלבום " Where You Live". לאחר מכן נסעה צ'פמן לסיבוב הופעות עולמי שהתמקד באירופה ובמזרח ארצות הברית.

האלבום האחרון שהוציאה טרייסי צ'פמן נקרא " Our Bright Future" ויצא לאור בנובמבר 2008.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tracy Chapman‏ (1988)
  • Crossroads‏ (1989)
  • Matters of the Heart‏ (1992)
  • New Beginning‏ (1995)
  • Telling Stories‏ (2000)
  • Collection‏ (2001)
  • Let It Rain‏ (2002)
  • Where You Live‏ (2005)
  • Our Bright Future ‏ (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרייסי צ'פמן


פרס גראמי לתגלית השנה
1980−1960 בובי דארין (1960) • בוב ניוהארט (1961) • פיטר נרו (1962) • רוברט גולט (1963) • סווינגל סינגרס (1964) • הביטלס (1965) • טום ג'ונס (1966) • ללא זוכה (1967) • בובי ג'נטרי (1968) • חוזה פליסיאנו (1969) • קרוסבי, סטילס ונאש (1970) • הקרפנטרז (1971) • קארלי סימון (1972) • אמריקה (1973) • בט מידלר (1974) • מרווין האמליש (1975) • נטלי קול (1976) • סטארלנד ווקל בנד (1977) • דבי בון (1978) • א טייסט אוף האני (1979) • ריקי לי ג'ונס (1980)
2000−1981 כריסטופר קרוס (1981) • שינה איסטון (1982) • Men at Work (1983) • מועדון תרבות (1984) • סינדי לאופר (1985) • שאדיי (1986) • ברוס הורנסבי והריינג' (1987) • ג'ודי וואטלי (1988) • טרייסי צ'פמן (1989) • מילי ונילי (בוטל) (1990) • מריה קארי (1991) • מארק קון (1992) • Arrested Development (1993) • טוני ברקסטון (1994) • שריל קרואו (1995) • Hootie & the Blowfish (1996) • ליאן ריימס (1997) • פולה קול (1998) • לורן היל (1999) • כריסטינה אגילרה (2000)
2020−2001 שלבי ליני (2001) • אלישה קיז (2002) • נורה ג'ונס (2003) • אוונסנס (2004) • מארון 5 (2005) • ג'ון לג'נד (2006) • קארי אנדרווד (2007) • איימי ויינהאוס (2008) • אדל (2009) • זאק בראון בנד (2010) • אספרנסה ספולדינג (2011) • בון איבר (2012) • פאן (2013) • מאקלמור וראיין לואיס (2014) • סם סמית' (2015) • מייגן טריינור (2016) • צ'אנס הראפר (2017) • אליסיה קארה (2018) • דואה ליפה (2019) • בילי אייליש (2020)
2021 ואילך מייגן די סטליון (2021) • אוליביה רודריגו (2022) • סמארה ג'וי (2023)
פרס המוזיקה הבריטית לזמרת הבינלאומית הטובה ביותר
טרייסי צ'פמן (1989) • שינייד או'קונור (1991) • ביורק (1994) • קיי די לאנג (1995) • ביורק (1996) • שריל קרואו (1997) • ביורק (1998) • נטלי אימברוליה (1999) • מייסי גריי (2000) • מדונה (2001) • קיילי מינוג (2002) • פינק (2003) • ביונסה (2004) • גוון סטפאני (2005) • מדונה (2006) • נלי פורטדו (2007) • קיילי מינוג (2008) • קייטי פרי (2009) • ליידי גאגא (2010) • ריהאנה (2011) • ריהאנה (2012) • לנה דל ריי (2013) • לורד (2014) • טיילור סוויפט (2015) • ביורק (2016) • ביונסה (2017) • לורד (2018) • אריאנה גרנדה (2019) • בילי אייליש (2020) • בילי אייליש (2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טרייסי_צ%27פמן&oldid=35144793"