אנריקה איגלסיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח, מכיל מידע טפל, חסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אנריקה איגלסיאס
Enrique Iglesias 2011, 2.jpg
מידע כללי
שם לידה אנריקה מיגל איגלסיאס פרייסלר
תאריך לידה 8 במאי 1975 (בן 42)
מקום לידה מדריד, ספרד
שנות פעילות 1994-הווה
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, שחקן, מוזיקאי, דוגמן, מלחין, מפיק מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Fonovisa, יוניברסל מיוזיק גרופ, אינטרסקופ, Republic, סוני מיוזיק
Allmusic mn0000737886
www.enriqueiglesias.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנריקה איגלסיאס בטורונטו, קנדה

אנריקה מיגל איגלסיאס פרייסלר (Enrique Miguel Iglesias Preysler; נולד ב-8 במאי 1975) הוא זמר-יוצר ספרדי זוכה פרס הגראמי. מכירות אלבומיו עומדות על יותר מ-60 מיליון עותקים, מה שהופך אותו לזמר עם מכירת השירים בספרדית השנייה הכי גבוהה אחרי שאקירה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלסיאס נולד במדריד שבספרד. אביו הוא חוליו איגלסיאס, זמר יהודי ספרדי מצליח ואמו היא איזבל פרייסלר, עיתונאית ממוצא פיליפיני. הוריו התגרשו ב-1978 כשהיה בן 3. ב-1983, כאשר היה בן 8, עבר עם אחיו למיאמי שבפלורידה, כדי להתגורר עם אביו, מסיבות ביטחוניות (לאחר שסבו נחטף בספרד).[1] אביו היה לעתים רחוקות בבית, בשל מסעי ההופעות שלו, והמטפלת גידלה אותו. איגלסיאס נהג לנסוע לספרד כל קיץ כדי לבקר את אמו.

כשהיה בתיכון, הופיע במחזמר "הלו, דולי". כאשר למד באוניברסיטת מיאמי, נבחן לאודישן על ידי מנהלו האישי לעתיד, אשר הוקסם ממנו. איגלסיאס קרא לעצמו "אנריקה מרטינז", היות שרצה להתחיל את דרכו כמו כל אדם אחר ולא לזכות בפרסומו בשל היותו בנו של חוליו איגלסיאס. השניים הפיצו שני דמואים שלו במספר חברות תקליטים. מספר חודשים לאחר מכן, חתם איגלסיאס ב-"Fonovisa", ולאחר מכן נסע לטורונטו שבקנדה, כדי להקליט את אלבום הבכורה שלו.

מראהו נודע בין השאר בשל שומה בולטת בפניו, שהוא הסיר בניתוח ב-2003 בשל חשש להיותה סרטנית.[2]

משנת 1997 איגלסיאס יצא עם דוגמנית הפלייבוי סמנתה טורס עד אשר השניים נפרדו בשנת 2000. מסוף שנת 2001 חי בזוגיות עם הטניסאית אנה קורניקובה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 יצא אלבום הבכורה של אנריקה, שנקרא על שמו. האלבום הכיל שירים בספרדית בלבד, ומכר חצי מיליון עותקים בשבוע הראשון ליציאתו. האלבום אף הופק במהדורה פורטוגזית ובמהדורה איטלקית.

חברת התקליטים של איגלסיאס עזרה לו להפוך לאחד האמנים הפופולריים באמריקה הלטינית ובשוק הלטיני בארצות הברית, כאשר מכר יותר אלבומים בשפה הספרדית מכל אמן אחר באותו פרק זמן. איגלסיאס פרץ לשוק המוזיקה באנגלית כשחתם על חוזה הקלטות בשווי 48 מיליון דולר עם חברת "Universal Music Latino". ב-1996 יצא אלבומו "Cosas Del Amor". איגלסיאס עשה סיבוב הופעות קצר אשר ליווה את הוצאת האלבום. סיבוב ההופעות, אשר היה הראשון של איגלסיאס, מומן על ידי מקדונלד'ס. בנוסף, בתקופה זו איגלסיאס גבר על ריקי מרטין כאשר ניצח בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי (American Music Award) בקטגוריית הזמר הלטיני האהוב ביותר.

ב-1997 הוציא את אלבומו "Vivir" והמשיך את עלייתו. האלבום מיקם אותו בשורה אחת עם שאר כוכבי המוזיקה באנגלית בשנה זו. האלבום נמכר בעוד כ-16 מדינות.

ב-1999, הוא הוציא את האלבום הראשון שלו באנגלית, אשר נקרא "Enrique".

אנריקה איגלסיאס בהופעה בישראל

ב-30 באוקטובר 2001 יצא אלבומו השני של איגלסיאס באנגלית "Escape". הסינגל הראשון מתוך האלבום היה "Hero", אשר הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעדי בריטניה ומדינות נוספות. שיר הנושא באלבום "Escape" זכה להצלחה גם הוא בעולם הפופ.

ב-2003 יצא אלבומו השביעי, אשר נקרא "7". האלבום כולל את הלהיטים "Not In Love" ו- "Addicted". באותה שנה, הופיע איגלסיאס בסרט "היו זמנים במקסיקו" לצידם של אנטוניו בנדרס, סלמה הייק וג'וני דפ. בדצמבר 2006 הגיע איגלסיאס להופעה בישראל במסיבת חנוכה שאירגן המיליארדר ארקדי גאידמק. בנוסף הוא הופיע בהופעות חד פעמיות באיטליה ובאורוגוואי.

ב-12 ביוני 2007 יצא אלבומו של איגלסיאס, "Insomniac". הסינגל הראשון מתוך האלבום היה "Do You Know? (The Ping Pong Song)", אשר הגיע למקום השני במצעדים. אחריו יצא השיר "Tired of being sory". הסינגל השלישי מתוך האלבום הוא "Somebody's Me". בקליפ לשיר משתתפת הדוגמנית שרי גבעתי.

כמו כן, ב-2007 השתתף בתפקידי אורח בסיטקומים האמריקאים המצליחים "שני גברים וחצי" ו"איך פגשתי את אמא".

ב-25 במרץ 2008 יצא לאור אלבום הלהיטים של איגלסיאס בספרדית - "Spanish Greatest Hits Album: 95/08 Exitos". באלבום נכללים גם שני שירים חדשים: "¿Dónde Están Corazón?" ו-"Lloro Por Ti".

לאחר הצלחת אלבום הלהיטים בספרדית הוציא-לאור את אלבומו "Greatest Hits", הכולל להיטים באנגלית. האלבום כולל שלושה שירים חדשים: דואט עם נדיה לשיר "Miss You", שיתוף-פעולה עם סיארה ב-"Takin' Back My Love", ו-"Away", שיר שבו שון גארט שר לצד איגלסיאס. האלבום כולל כ-17 שירים, אשר אחד מהם הוא השיר הרשמי של טורניר יורו 2008: "Can You Hear Me?". האלבום יצא לאור לחנויות ב-11 בנובמבר.

ב-9 בנובמבר זכה איגלסיאס בשני פרסים בטקס פרסי מוזיקת העולם (World Music Awards), בשתי הקטגוריות: "הזמר הלטיני הבינלאומי רב המכר" (World's Best Selling Latin Performer), ו"האמן הספרדי הבינלאומי רב המכר" (World's Best Selling Spanish Artist), במונקו.

ב-5 ביולי 2010 יצא אלבומו "אופוריה", הראשון שכלל שירים הן בספרדית והן באנגלית. באלבום זה שיתף פעולה עם מספר אמנים, כגון אייקון, אשר וניקול שרזינגר. סינגל הבכורה של האלבום, "Cuando Me Enamoro", הוא שיתוף פעולה בין אנריקה וחואן לואיס גווארה. הסינגל השני הוא "I Like It" שבו השתתף גם פיטבול.

ב-1 ביוני 2011 הופיע איגלסיאס שוב בישראל, כחלק מסיבוב ההופעות שלו לקידום אלבומו "אופוריה".

ב-26 ביולי 2013 יצא סינגל ראשון, "Turn The Night Up", מתוך אלבום של איגלסיאס שייצא במהלך שנת 2014. ב-26 באוגוסט 2013 יצא סינגל שני, "Loco", שבו שר איגלסיאס בספרדית; איגלסיאס שיתף פעולה בסינגל זה עם רומאו סאנטוס. בספטמבר 2013 יצא הסינגל השלישי מתוך האלבום, "Heart Attack".

ב-11 באפריל 2014 הוציא איגלסיאס את השיר Bailando בשיתוף דסמר בואנו וגנטה דה זונה. השיר זכה ל-2.276 מיליארד צפיות ונמצא במקום ה-8 ברשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב.

ב-16 בדצמבר 2015 הופיע איגלסיאס בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, מול כ-7,000 צופים[3][4]. הופעה נוספת שלו בתל אביב נערכה ב-22 בדצמבר. ב-17 באפריל 2016 הוציא אנריקה את השיר "duele el corazon", שהפך ללהיט עולמי וצבר כ-720 מיליון צפיות ברשת ה-YouTube.

ב-24 בפברואר 2017 הוציא את השיר SUBEME LA RADIO אשר זכה לכ-740 מיליון צפיות ביוטיוב.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995: Enrique Iglesias
  • 1997: Vivir
  • 1998: Cosas del Amor
  • 1999: Enrique
  • 2001: Escape
  • 2002: Quizás
  • 2003: 7
  • 2007: Insomniac
  • 2010: Euphoria
  • 2014: Sex + Love
  • 2016: duele el corazon
  • 2017:SUBEME LA RADIO

אלבומים אחרים - אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998: Remixes
  • 1999: Bailamos Greatest Hits
  • 1999: The Best Hits
  • 2008: Enrique Iglesias: 95/08 Éxitos
  • 2008: Greatest Hits2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]