The Big Picture

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Big Picture
אלבום אולפן מאת אלטון ג'ון
יצא לאור 22 בספטמבר 1997
הוקלט נובמבר 1996 – מאי 1997
אולפני Townhouse (אנ') ואולפני AIR Lyndhurst Hall (אנ') שבלונדון[1]
סוגה פופ
שפה אנגלית
אורך 52:08
חברת תקליטים רוקט (אנ')A&M • מרקורי (אנ')
הפקה כריס תומאס (אנ')
כרונולוגיית אלבומים של אלטון ג'ון
Love Songs
(1996)
The Big Picture
(1997)
Elton John and Tim Rice's Aida
(1999)
סינגלים מ-The Big Picture
  1. ""Live Like Horses" (בהשתתפות פבארוטי)"
    תאריך יציאה: 2 בדצמבר 1996
  2. "Something About the Way You Look Tonight"
    תאריך יציאה: 13 בספטמבר 1997
  3. "Recover Your Soul"
    תאריך יציאה: 2 בפברואר 1998
  4. "If the River Can Bend"
    תאריך יציאה: 1 ביוני 1988

The Big Pictureתרגום חופשי מאנגלית: התמונה הכוללת) הוא אלבום האולפן ה־25 של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, שיצא לאור ב־1997. הוא כלל ארבעה סינגלים בעלי תפוצה עולמית: "Live Like Horses" (דואט עם לוצ'אנו פבארוטי, רק בגרסת הסינגל[2]), "Something About the Way You Look Tonight" (יצא לאור כצד א' כפול עם "Candle in the Wind גרסת 1997"), "Recover Your Soul" ו־"If the River Can Bend".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"The Big Picture" יצא כשבוע לאחר יציאת הסינגל הנמכר בהיסטוריה (מאז החלו רישומי המצעדים) "Candle in the Wind", שיצא בגרסה חדשה לזכרה של דיאנה, הנסיכה מוויילס, והושר בהלווייתה המסוקרת מאוד. "Candle in the Wind" יצא כסינגל צד א' כפול עם אחד משירי האלבום, "Something About the Way You Look Tonight".

שיטת עבודתו של ג'ון עם ברני טופין הייתה מעט שונה באלבום זה. השניים עדיין עבדו בחדרים נפרדים, אבל כשג'ון חשב ששורות מסוימות קשות להלחנה או לשירה, הוא ביקש מטופין לשכתב את אותם חלקים, בשונה מהעבר – אז פשוט מחק את אותן שורות. נוסף על כך, בשונה מהעבר ג'ון גם ביקש את חוות דעתו של טופין על כל שיר שסיים[3].

"The Big Picture" הוא אלבום מתוזמר מאוד. את עיבודי כלי המיתר עשו גאי בבילון – הקלידן המחליף של ג'ון באותם ימים – ואן דאדלי (אנ')[2][1]. הוא גם אחד מאלבומיו הפחות קליטים של ג'ון והפחות מסחריים שלו, אלבום בלדות מורכבות ואיטיות, שתואר כאינטרוספקטיבי, מופנם ואפל[2][3].

ג'ון הקדיש את האלבום לזכרו של מעצב האופנה ג'אני ורסאצ'ה, שנרצח כמה חודשים לפני צאת האלבום לאור[1][2]. זהו האלבום האחרון, נכון להיום[א], בהפקתו של כריס תומאס (אנ'), שעבד עם ג'ון כמעט ללא הפסקה מאז The Fox (אנ') ‏(1981)‏[2]. זהו האלבום היחיד בו אף לא אחד מבין שני הנגנים דייווי ג'ונסטון (אנ') והבסיסט בוב בירץ' (אנ') (במהלך התקופה בה עבד במשרה קבועה אצל ג'ון, בשנים 1992–2012) סיפק קולות רקע. המתופף צ'רלי מורגן (אנ') שוחרר מהלהקה זמן קצר לאחר יציאת האלבום לאור והוחלף במהרה על ידי קורט ביסקרה והמתופף הוותיק נייג'ל אולסון (אנ'), שנשאר בהרכב עד היום[ב].

בעקבות ההצלחה הגדולה של "נר ברוח 1997" חלה קפיצה חדה[ג] במכירות אלבומי האוסף שקדמו ל־"The Big Picture", ‏Love Songs (אנ') ‏(1995)[ד] ו־Greatest Hits 1976–1986 (אנ') ‏(1992) (ובארצות מסוימות, כמו אוסטרליה, גם במכירות ‏The Very Best of Elton John (אנ') ‏(1990))[3][2]. היה זה מכיוון שהציבור זיהה אותם עם הסינגל המצליח. גם "The Big Picture" הגיע למעמד אלבום פלטינה בכמה מדינות ובכל זאת, יחסית לעלייה החדה במכירות אלבומי האוסף (וכל שכן יחסית למכירות "נר ברוח 1997"), הייתה זאת הצלחה צנועה. הועלו השערות שהסיבות לכך היו שמדובר באלבום חדש (ובעל אופי לא מסחרי), שהציבור לא הכיר, וכן שג'ון התחרה בעצמו: מכירות סינגל הצדקה המצליח "נר ברוח 1997" ואלבומי האוסף המוכרים לציבור פגעו במכירות האלבום החדש. נוסף על כך, ג'ון לא טרח במיוחד בקידום האלבום. לפי דרישת הציבור הוא ביצע בהופעות בתקשורת, מן האלבום החדש, בעיקר את "Something About the Way You Look Tonight". התקשורת אומנם הזכירה את האלבום החדש, אך לא עסקה בו[3]. ג'ון אף עסק בקידום הסרט הדוקומנטרי עליו, "Tantrums & Tiaras" (אנ'), שיצא גם הוא בספטמבר 1997. המחזמר "מלך האריות" החל להיות מוצג גם הוא באותה תקופה, וג'ון היה עסוק גם בעבודה על המחזמר "אאידה".

ג'ון בחר שירים שעניינם מערכות יחסים. השיר היחיד שלא עוסק בנושא זה, Live Like Horses", נכתב עבור אלבום האולפן הקודם, "Made in England", אך לא נכלל בו – ג'ון כלל אותו באלבום הנוכחי משום שהיה אהוב על מעריצים (הוא סיפר שמעריצים הציגו בהופעותיו כרזות עם בקשות לשיר אותו, וכן כתבו לו מכתבים בבקשה לכלול אותו באלבום הבא)[3].

המוזיקאי ג'ון ג'ורגנסון (אנ'), שניגן גיטרה באלבום, סיפר שהסינגל "נר ברוח 1997" גרם לשינוי חד ביחס הקהל לג'ון:

ההופעות לאחר מותה של דיאנה התרוממו לרמה אחרת לגמרי מבחינת תגובת הקהל. זה גרם לקהל להבין איזה אוצר היה אלטון ולא לקחת אותו כמובן מאליו.

ג'ון ג'ורגנסון[2]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [4]
אנטרטיינמנט ויקלי C‏[5]
לוס אנג'לס טיימס [6]
רולינג סטון חיובית[7]

סטיבן תומאס ארלוויין, מבקר "AllMusic", כתב שהאלבום בעל השראה: "ב־'Made in England', ג'ון ושותפו ברני טופין גילו סימני חיים, והם ממשיכים את רצף הניצחונות כאן. יכול להיות שאין שום דבר חדש ב־"The Big Picture", אבל זה פופ מקצועני מעוצב במיומנות, הממחיש את הכישרון של ג'ון למכות וו פופ קליטות ואת הדרך שלו עם בלדה". ארלוויין מסכם שזוהי ”יצירה מוצקה מאחד מאומני הפופ המהימנים ביותר”.

טום לנהאם מ"אנטרטיינמנט ויקלי" כותב שבאלבום אין את אותה "השראה עמוקה", שליוותה את ג'ון בחידושו ל־"Candle in the Wind", אותו ביצע בהלוויית הנסיכה דיאנה. לנהאם מחמיא לאלבום האולפן הקודם, "Made in England", כדי לומר שבשונה ממנו, "בבלדות המעוטרות והמכאיבות שב־'The Big Picture' כל צבע וניחוח הולכים לאיבוד". לנהאם מוסיף שרק כמה שירים "מלבלבים באופן שמתקרב בכלל ל־'Candle'". אליסה גרדנר מ"לוס אנג'לס טיימס" כתבה ש־"The Big Picture" חסר את האופי, הרעננות וה"תיאטרליות עגמומית" של העבודות הקלסיות המוקדמות של ג'ון וברני טופין, ושבמקום להתפתח יצירתית, צמד הכותבים "העביר את עצמו לאמצע הדרך"[ה].

דייוויד פרייק מ"רולינג סטון" כתב שהאלבום הוא הפופ העדכני ביותר, ששם דגש על בלדות גדולות וחסר מתח גולמי, והכולל ”שירי אהבה מעוצבים במיומנות”. המחברת אליזבת' רוזנטל כותבת כי האלבום כולל שירי אהבה שפונים לכיוונים חדשניים, בדומה לשירי האהבה שבאלבומים "Blue Moves" ו־"Goodbye Yellow Brick Road", אך "The Big Picture" מגובש יותר מהם בקונספט ובצליל[3].

פול סקסטון מאתר uDiscoverMusic כתב ששיר הפתיחה, "Long Way From Happiness", כולל "עיטורי פסנתר מרשימים" ו"לחן מלבב". הוא מפנה את תשומת לב המאזינים לסולו הקלידים ב־"Love’s Got A Lot To Answer For" ולעיבוד ה"משגע" של "January". המתופף צ'רלי מורגן מצוטט באותו אתר טוען שמהלכי האקורדים חדשניים בכמה מן השירים. על "If The River Can Bend" אמר שהוא "גוספל מעורר השראה" ועל "Love’s Got A Lot To Answer For" אמר שהוא "ממש סרקסטי"[2].

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.

מס' שם משך
1. Long Way from Happiness 4:47
2. Live Like Horses 5:02
3. The End Will Come 4:53
4. If the River Can Bend 5:23
5. Love's Got a Lot to Answer For 5:02
6. Something About the Way You Look Tonight 5:09
7. The Big Picture 3:45
8. Recover Your Soul 5:18
9. January 4:02
10. I Can't Steer My Heart Clear of You 4:10
11. Wicked Dreams 4:39
משך כולל:
52:08

צדדי ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השיר פורסם ב
"Big Man in a Little Suit" "Recover Your Soul"
"I Know Why I'm in Love" "Something About the Way You Look Tonight"
"You Can Make History (Young Again)" "Something About the Way You Look Tonight"
"No Valentines" "Recover Your Soul"

השמטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Live Like Horses" הוקלט ב־1994 ויועד להכלל באלבום האולפן הקודם, "Made in England", אך עקב חוסר זמן לא נכלל בו לבסוף. גרסת הסינגל יצאה ב־1996 כדואט עם לוצ'אנו פבארוטי, אך ב־"The Big Picture" השיר הוא ביצוע סולו של ג'ון. גרסת הדואט עם פבארוטי נכללה לימים בתקליטור הבונוס (התקליטור השלישי) במהדורה בגרסה בת שלושת התקליטורים של אלבום האוסף של ג'ון, Greatest Hits 1970–2002 (אנ').

"Past Imperfect" וגרסה אלטרנטיבית ל־"Recover Your Soul" הושלמו על ידי ג'ון ונועדו להכלל ב־"The Big Picture", אך לא נכללו בו לבסוף. שני השירים עדיין לא יצאו לאור באופן רשמי.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומי שיא במצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים שבועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעד שבועי (1997)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 1[9]
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 5[10]
אירופה מצעד האלבומים האירופאי 1[11]
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 1[11][12]
ארצות הברית בילבורד 200 9[13]
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 3[14]
גרמניה GfK – טופ 100 8[15]
דנמרק היטליסטן 1[12]
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 8[16]
הונגריה Mahasz 13
ולוניה אולטראטופ 40 3[17]
יפן אוריקון 19[18]
מלזיה RIM 10[19]
נורווגיה VG-lista 2[20]
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 7[21]
ספרד PROMUSICAE 5
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 4[22]
פלנדריה אולטראטופ 50 10[23]
צרפת SNEP 4[24]
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 14[25]
שוודיה סוורייטופליסטן 2[26]
שווייץ המצעד השווייצרי 1[27]

מצעדים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעד שנתי (1997)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 30[28]
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 61[29]
בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 37[30]
דנמרק היטליסטן 12[31]
שווייץ המצעד השווייצרי 45[32]

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה הסמכה יחידות מאושרות / מכירות
אוסטריה (IFPI אוסטריה)[33] זהב 25,000*
אוסטרליה (ARIA)[34] פלטינה 70,000^
ארצות הברית (RIAA)[35] פלטינה 1,000,000^
בריטניה (BPI)[36] פלטינה 300,000^
הונג קונג (IFPI הונג קונג)[37] זהב 10,000*
נורווגיה (IFPI נורווגיה) פלטינה 50,000*
ניו זילנד (RMNZ)[38] זהב 7,500^
ספרד (PROMUSICAE)

[39]

פלטינה 100,000^
פינלנד (Musiikkituottajat)[40] זהב 21,006
צרפת (SNEP)[41] זהב 142,800[42]
קנדה (Music Canada)[43] פלטינה 100,000^
שוודיה (GLF)[44] זהב 40,000^
שווייץ (IFPI שווייץ)[45] פלטינה 50,000^
סיכום
אירופה (IFPI)[46] פלטינה 1,000,000*
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד
*אומדן המכירות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ינואר 2022.
  2. ^ נכון לינואר 2022.
  3. ^ לדוגמה, "נר ברוח גרסת 1997" יצא לאור בספטמבר 1997. "Love Songs" יצא לאור בארצות הברית בנובמבר 1996. את הפלטינה הראשונה באותה מדינה קיבל במרץ 1997 (לפני "נר ברוח"), את הפלטינה השנייה קיבל בדצמבר 1998 ואת הפלטינה השלישית – באוגוסט 2000, כלומר פעמיים פלטינה לאחר פרסום "נר ברוח 1997". באותה מדינה, "Greatest Hits 1976–1986" (שיצא ב־1992) קיבל הסמכת זהב בינואר 1994, פלטינה באוקטובר 1995 (בהשפעת פסקול "מלך האריות", שיצא במאי 1994) ופלטינה שנייה באוגוסט 1998, בעקבות הצלחת "נר ברוח".
  4. ^ בצפון אמריקה יצא האלבום בנובמבר 1996, כשנה לאחר צאתו בבריטניה.
  5. ^ [מוזיקה] מתונה, שאינה קיצונית לשום כיוון, שווה לכל נפש"[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 באתר הרשמי (במידת הצורך יש ללחוץ על "CONTINUE TO SITE"), באתר eltonjohn.com, בדיקה אחרונה ב־7 בינואר 2022
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 פול סקסטון, ‏‘The Big Picture’: How Grief Led Elton John Towards A Work Of Art, באתר udiscovermusic.com, ‏22 בספטמבר 2020, בדיקה אחרונה ב־11 בינואר 2022
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Elizabeth J. Rosenthal, His Song: The Musical Journey of Elton John, מהדורה ראשונה, Billboard Books, 2001, עמ' 444–466, ISBN 0-8230-8893-6
  4. ^ סטיבן תומאס ארלוויין, ביקורת "AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה ב־31 בדצמבר 2021
  5. ^ Tom Lanham, ביקורת EW, באתר אנטרטיינמנט ויקלי, ‏26 בספטמבר 1997, בדיקה אחרונה ב־31 בדצמבר 2021
  6. ^ אליסה גרדנר, ביקורת "לוס אנג'לס טיימס", באתר לוס אנג'לס טיימס, ‏20 בנובמבר 1997, בדיקה אחרונה ב־31 בדצמבר 2021
  7. ^ David Fricke, ביקורת "רולינג סטון", באתר רולינג סטון, 19 בדצמבר 1997, בדיקה אחרונה ב־31 בדצמבר 2021
  8. ^ תרגום "middle of the road", באתר מורפיקס, בדיקה אחרונה ב־6 בינואר 2022
  9. ^ המצעד האוסטרי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־7 בינואר 2022
  10. ^ המצעד האוסטרלי, באתר australian-charts.com, בדיקה אחרונה ב־7 בינואר 2022
  11. ^ 1 2 המצעד האירופי Eurochart hot 100, ‏Nielsen Business Media, Inc, "בילבורד" נובמבר 1997, באתר ארכיון האינטרנט, עמ' 61, בדיקה אחרונה ב־7 בינואר 2022
  12. ^ 1 2 Elizabeth J. Rosenthal, His Song: The Musical Journey of Elton John, מהדורה ראשונה, Billboard Books, 2001, עמ' 465, ISBN 0-8230-8893-6
  13. ^ היסטוריית אלטון ג'ון בבילבורד 200, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־7 בינואר 2022
  14. ^ מצעד האלבומים הבריטי 5 באוקטובר 1997 – 11 באוקטובר 1997, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־26 במאי 2022
  15. ^ המצעד הגרמני, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  16. ^ המצעד ההולנדי, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  17. ^ המצעד הבלגי – ולוניה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  18. ^ המצעד היפני, באתר oricon.co.jp, בדיקה אחרונה ב־10 בינואר 2022
  19. ^ המצעד המלזי Nielsen Business Media, Inc, "בילבורד" 25 באוקטובר 1997, באתר גוגל ספרים, 25 באוקטובר 1997, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  20. ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  21. ^ המצעד הניו זילנדי, באתר charts.nz, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  22. ^ המצעד הפיני, באתר ifpi.fi, בדיקה אחרונה ב־26 במאי 2022
  23. ^ המצעד הבלגי – פלנדריה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  24. ^ המצעד הצרפתי , באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה ב־10 בינואר 2022
  25. ^ היסטוריית אלטון ג'ון במצעד הקנדי (בילבורד), באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  26. ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  27. ^ המצעד השווייצרי, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־8 בינואר 2022
  28. ^ המצעד האוסטרי השנתי Austriancharts.at - Jahreshitparade 1997, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  29. ^ המצעד האוסטרלי השנתי ARIA Charts - End of Year Charts - Top 100 Albums 1997, באתר איגוד תעשיית ההקלטות האוסטרלי, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  30. ^ Top 100 Albums 1997, מגזין "Music Week", גיליון 17 בינואר 1998, עמ' 29, מבוסס על מכירות מ־30 בדצמבר 1996 עד 28 בדצמבר 1997 (ראו גם (1997 in British music)
  31. ^ המצעד הדני השנתי TOP20.dk © 1997, באתר ארכיון האינטרנט, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  32. ^ המצעד השווייצרי השנתי Hitparade.ch - Schweizer Jahreshitparade 1997, באתר hitparade.ch, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  33. ^ הסמכות אוסטריה (זהב), באתר ifpi.at, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  34. ^ הסמכות אוסטרליה (פלטינה) ARIA Charts – Accreditations – 1997 Albums, באתר איגוד תעשיית ההקלטות האוסטרלי, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  35. ^ הסמכה בארצות הברית (פלטינה), באתר RIAA, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  36. ^ הסמכה בבריטניה (פלטינה), באתר איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  37. ^ הסמכות הונג קונג (זהב), באתר וייבאק מאשין, אורכב מה מקור ב־18 במרץ 2012, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  38. ^ הסמכות ניו זילנד (זהב), באתר nztop40.co.nz, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  39. ^ הסמכות ספרד (פלטינה) ‏Solo Exitos 1959–2002 Ano A Ano: Certificados > 1995-1999, בהוצאת Iberautor Promociones Culturales, ‏2005, ‏ISBN ‏8480486392, באתר mediafire.com, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  40. ^ הסמכות פינלנד (זהב), באתר איגוד תעשיית ההקלטות הפיני , בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  41. ^ פלטינה בצרפת, באתר snepmusique.com, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  42. ^ מכירות בצרפת, באתר וייבאק מאשין, אורכב מה מקור ב־18 באוקטובר 2011, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  43. ^ הסמכות קנדה (פלטינה), באתר musiccanada.com, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  44. ^ הסמכה בשוודיה (זהב) Guld- och Platinacertifikat − År 1987−1998 (PDF), באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־16 ביוני 2011, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  45. ^ הסמכה שווייץ (פלטינה), באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022
  46. ^ הסמכות פלטינה באירופה – 1997 IFPI Platinum Europe Awards – 1997, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־27 בנובמבר 2013, בדיקה אחרונה ב־9 בינואר 2022